פרק 154 - להזדקן טוב: המרשם החברתי

from מעלה בטוב · host דנה רגב

פרק 154 להזדקן טוב – המרשם החברתי לסבתא שלי היה גן ילדים שעבדה בו עד יום מותה בשיבה טובה. האגדה מספרת שהוא הוקם עבורי, אני הייתי הקליינטית הראשונה. מול בית הקרקע הישן של סבא וסבתא, היה ביתו של אחיה של סבתא שעמד ריק לאחר פטירתו. הבית הזה הפך לפעוטון כשחגגתי שנה, וכשהגעתי בבוקר נכנסתי בעד הדלת משמאל. בגן קראתי לסבתא: לובה, כמו כל הילדים, וכשחציתי בצהריים את שני המטרים לביתה, היא חזרה להיות סבתא. כשגדלתי, וכבר הייתי תלמידה ביסודי הייתי מגיעה בחופשים לעזור לסבתא בגן. הקראתי סיפור או שנדנדתי פעוטות בנדנדה, והתנדנדתי בעצמי, אחרי הכל גם אני הייתי ילדה. כשסבא היה יוצא מהבית עם מקל ההליכה והמגבעת כל הילדים נעמדו בחצר ליד הגדר וצעקו לו: ״שלום סבא״. זה תמיד הצחיק אותי שהם קוראים לסבא שלי ״סבא״. והוא תמיד חייך ונופף להם. לא ידעתי אז את מה שהרגשתי אז: שיש קשר הדוק בין זקנים לילדים. בקצוות החיים, גם אלה וגם אלה - מודעים היטב למה שבאמצע החיים קצת שוכחים- שהם תלויים. שהם זקוקים לאחרים. שיש מטלות שקשות בעבורם. שהם יותר איטיים מהעולם שבחוץ. והתלות הזו - עושה אותם רכים יותר, סלחנים יותר, ענווים יותר. אנחנו שבאמצע, שוכחים שאנחנו לא לבד פה, שלא הכל על כתפינו, שאפשר גם בלעדינו, ושאנחנו הרבה יותר חשובים (לאחרים) מהחשיבות העצמית שבה אנחנו לוקחים את עצמנו (זה משפט שדורש שמיעה נוספת😉). ובגלל שהעולם המערבי שייך כל כך לצעירים, לפעמים ילדים מתחפשים לאנשים קטנים ומתבגרים מוקדם. וזקנים נאחזים בעברם, שחמק ביעף והותיר אותם מוכי תדהמה ולא אופנתיים. אבל האמת היא, שהם - הילדים והזקנים- הם המורים האמיתיים שלנו לחיים. כי היינו שם, ונגיע לשם. וכי גם באמצע אנחנו בעצם תלויים: זקוקים לאחרים שידאגו לנו, שיחבקו אותנו, שיקשיבו לנו לאט, שירגיעו אותנו כשאנחנו מפחדים או כואבים, שיזכירו לנו שאנחנו לא צריכים להיות ״האנשים החשובים״ בשביל להיות חשובים באמת לאמא שלך שתמיד מגיעה בסוף יום עם חיבוק וחיוך או לנכדה שלך שהכי כיף לה שאתה מרסק לה פירות או כשאת מכינה לה תה ובלי מילים רואה אותה בעיניים רכות, שהיא תמיד תזכור כעיניים הכי אוהבות. מה הקשר בין משמעות, נחיצות וקשרים חברתיים ובין הזדקנות בבריאות טובה וברווחה? "מרשם חברתי" הוא מודל חדשני שפותח באנגליה לפני כעשרים שנה כמענה לתוחלת החיים הגדלה והמחסור באנשי מקצוע מתחום הבריאות. נתונים הראו שכ-28% מהאנשים שמגיעים לרופא המשפחה באנגליה אין להם סיבה רפואית לביקור, אלא הם מגיעים בשל בדידות, דיכאון, או בעיות אחרות שאינן רפואיות. המערכת הבריטית הבינה שיש להציע פתרונות לא-רפואיים לאנשים אלה. ד"ר שני בכר אבניאלי ייבאה לארץ את "המרשם החברתי". אולי ההורים שלכם חצו את גיל 65, אולי הסבים שלכם, ואולי אתם בעצמכם מתכוננים לגיל השלישי. כך או אחרת, הפרק הזה שמתמקד ב"זקנים" מדבר בעצם על הצרכים של כולנו, בני האדם. הצטרפו לקבוצה שקטה להעמקה ותרגול בקישור הזה: https://chat.whatsapp.com/JBfAWUpFOWB4PZ6wcbnSwm כל הפרטים והרשמה לתכנית "איך לפעול באזור הגאונות" https://danaregev.ussl.co.il/danaregev/ לפרק: מה אפשר ללמוד מאנשי הבלו זון על אריכות חיים בבריאות טובה? https://open.spotify.com/episode/10tnud2TSQFW6N0p86PE5L?si=XU8xiuqlQna9vXntitl-pA לפרק: איך להזדקן בכבוד ובבריאות? https://open.spotify.com/episode/7aOhlBHTfopiNbHFgSXRwi?si=glwmJw1_T9mTaGTE0p1Mdg&nd=1&dlsi=acd8c207e53a4525 להגשת מועמדות לקורס להכשרת מטפלים בניתוח זכרונות ילדות מוקדמים: https://danaregev.ussl.co.il/memory-therapist/ לטור במאקו: מי גאון? אתם. איך למצוא את המקום שבו אנחנו מבריקים באמת? אזור הגאונות: איך למצוא את המקום שבו אנחנו מבריקים באמת (mako.co.il) לאתר של דנה רגב, מאמנת אישית, מאמנת יזמים ובכירים, מרצה, ומנחת סדנאות: https://www.danaregev.com/

NOW PLAYING