פרק 37 - נווה חורש הציל את הילד שלי

פרק 37 -נווה חורש הציל את הילדמראיין: יותם ויסקופשני (שם בדוי) אמא לשני ילדים. האחד, כיום בן 14, היה בשלוש מסגרות כוללניות לחינוך מיוחד הפרעות התנהגות. המסגרת הראשונה לא התאימה, במסגרת השניה ספג אלימות מצד אנשי צוות והמסגרת השלישית אמרה בגלוי שלא רוצה אותו. משם, עבר שלושה פסיכיאטרים שונים. האחד המליץ לא לעשות כלום, השני המליץ על אשפוז פסיכיאטרי והשלישי המליץ על מסגרת של חסות הנוער. ההורים פנו לאשפוז פסיכיאטרי שלא הסכים לקבל אותו. הלכו לאשפוז אחר, גם הם לא רצו לקבל אותו. משם המשיכו למספר פנימיות ל"נוער בסיכון" שאמרו שהוא לא מתאים להם. לאחר שישב 10 חודשים בבית, ביקשתי מההורים שיפנו ללשכת הרווחה בשביל לקבל עזרה. לא היה קל, אבל הסכימו. גם לשכת הרווחה התקשתה לעזור, אלא שאז אני הצטרפתי לוועדה ואמרתי שאחרי שמסגרות החינוך לא מסכימות לקבל אותו, פנימיות לא מסכימות ואשפוזים גם לא - זה הזמן לפנות ל"רשות חסות הנוער". כך היה למרות שהיו שטענו שזו טעות לעשות את זה (אבל אף מסגרת אחרת לא מוכנה לקבל, והנער 10 חודשים בבית). כיום הנער נמצא ב"נווה חורש" כבר שלושה חודשים, ואמא שלו חוזרת ואומרת "נווה חורש הציל את הילד שלי"! ובכן, כנראה שזו לא הייתה טעות. הבן השני, כיום בן 17, נטען שהוא בעל הפרעות פסיכיאטריות קשות (אלא שלאחר שנכנסו לעומק הבינו שמדובר על נער שעבר חרם חברתי שלא טופל). כיום נמצא ב"חוות רימון" ואפשר להגיד ש"האור חזר לפניו, החיוך על שפתיו, והאושר בליבו". ההורים מספרים שהילד שלכם פשוט פורח ב"חוות רימון". אגב, גם כאן לא מצאו את המסגרת המתאימה לילד, עד שהילד עצמו מצא את "חוות רימון" ואמר שהוא מוכן להגיע רק לשם. בפרק שלנו היום נדבר על החוויה של האמא, נדבר על ההצלחה של "נווה חורש" ומה אפשר ללמוד ממנה למערכת החינוך, וכמובן נעניק הרבה טיפים להורים, אבל גם לאנשי מקצוע. למען הסר ספק: הפרק ללא פרטים מזהים של הקטינים וההורים. צילום הפרק נעשה מהגב. תודה מיוחדת לאמא ששיתפה. תודה מיוחדת לצוות "נווה חורש" ולצוות "חוות רימון" שמבינים שלפני הכל - אנחנו עובדים כאן עם נפשות! ואנחנו אנשי מקצוע שצריכים למצוא את הדרך אל הנפש.