פרשת האזינו: שירת פרידה או קריאת אחריות?

השבת, מיד לאחר יום כיפור, נקרא את פרשת האזינו – שירת הפרידה של משה, מלאה בכאב, אהבה, ומבט נוקב אלינו, הדורות הבאים. בפרק הזה ננסה להבין: למה דווקא אחרי יום של סליחה – מגיעה שירה של תוכחה? מה עושה השפע למוסר שלנו, ואיך שומרים על איזון? למה משה מבקש מאיתנו "זכור ימות עולם"? ואיך הזיכרון יכול להיות מצפן ולא עוגן? ומה הקשר בין פרשת האזינו, ספר יונה, ותפילת יום כיפור? בין הסערה למילים, בין השירה לצוואה, ננסה לזקק את הקריאה האקטואלית של משה: להפסיק להאשים. להתחיל לקחת אחריות. כי כמו שאומרת התורה: "לא דבר ריק הוא מכם – כי הוא חייכם."