פודקאסטרטגי 302: גיוס חרדים | הטרור החות'י | תגובות למבצע לחיסול דף | סין בעיני הישראלים

ראש המכון, (אלוף מיל') תמיר הימן, דן יחד עם החוקרים עפר שלח ועידית שפרן גיטלמן בנייר המדיניות שפרסם המכון, בעקבות פסיקת בג״ץ והחלטת היועצת המשפטית לממשלה על הוצאת צווי גיוס לחרדים. מהם צרכי השעה, מכורח מלחמת ״חרבות ברזל״, ומה תהיה המשמעות של המשך הפטור מגיוס לחרדים מבחינה צבאית ומבחינה כלכלית? מה עומד במוקד המחלוקת ומהו ההסדר שייתן מענה על הצורך והחוק - מספר המגויסים, אופן שילובם במסגרת הצבאית בהתחשב באורח החיים החרדי, וכן האפשרות של שירות ביטחוני-אזרחי (כגון שירותי הצלה)? וגם: על אחריות הצבא והכלים שכבר יש ברשותו בהקשר זה, סוגיית שירות נשים והמשמעויות של מה שהועלה עד כה בדיוני הכנסת | לקריאת מסמך המכון המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/inss-conscription/ בעקבות פגיעת הכטב״ם הקטלנית בת״א והתקפת נמל חודידה על ידי חיל האוויר בתגובה, חוקרי המכון ד"ר יהושע קליסקי וגלית כהן מציגים תמונת מצב עדכנית של מתקפות החות׳ים והשלכותיהן על ישראל מתחילת המלחמה: באיזה סוג של כטב״מים משתמשים האויבים, ובפרט החות׳ים? מהם תכונותיו של הכטב״ם שפגע בתל אביב? כיצד המתקפות על כלי השיט בים סוף השפיעו על הסחר הימי ופעילות הנמלים בישראל ובמדינות האזור? מהן האפשרויות שיש לישראל, מבחינה צבאית, כדי להתמודד עם מגוון האיומים של החות׳ים - בהגנה ובהתקפה? כיצד ישראל יכולה להיערך במישור האסטרטגי והמדיני להמשך ההתמודדות עם איומים אלה, לרבות בקואליציה בינלאומית אזורית? החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם בשיח הציבורי בעזה מיד עם היוודע ניסיון החיסול של המנהיג והסמל הבולט ביותר של הזרוע הצבאית של חמאס, מוחמד דף, בלב מחנות העקורים של חאן יונס. לפי פרלוב, השיח הציבורי בעזה התחלק בעיקרו לשלוש: השיח הבולט ביותר היה בקרב הציבור ״הלא מעורב״ מחוץ לחאן יונס ובתוכה, שקילל את חמאס ואת מוחמד דף על שבחר להתחבא בלב אוכלוסיית עקורים, נשים וילדים - דבר אשר הוביל לטענתם למותם ולפציעתם של כ-300 אזרחים. הציבור העזתי זועם ותוהה האם חייו של דף שווים יותר מחייהם של 300 עזתים. השיח השני שאותו תסקור פרלוב מאפיין את אותה קבוצה התומכת ומזדהה עם חמאס, ואשר הפנתה את חיציה דווקא כלפי הפת״ח, לאחר שאלו הפנו אצבע מאשימה כלפי חמאס על הסתתרותם בין אזרחים. תומכי חמאס יצאו נגדם ואף כינו אותם "בוגדים ומרגלים". הקבוצה השלישית והאחרונה שעליה תדון פרלוב טענה כי על חמאס כעת להסלים את המצב בעקבות ניסיון החיסול ולהתנקם, להפוך את המשוואה ואף לפגוע בחטופים הישראלים. לבסוף, פרלוב מנסה לברר מדוע חיסולו של דף לא הביא לתגובה רצינית הן מהזרוע הצבאית והן מהציבור הפלסטיני בעזה, בגדה, בירדן ובדרום לבנון. האם הדבר מעיד על קריסת הזרוע הצבאית של חמאס? האם הציבור הפלסטיני לא מאמין שדף חוסל ולכן אינו מגיב או שמא לחמאס יש יכולת לפעול וכעת מחפש את התיזמון הנכון לתגובה? חבר מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, רועי בן-צור, מציג נתונים עדכניים מתוך מחקר בנושא מגמות ביחס הציבור הישראלי כלפי סין, המבוסס על סקר דעת קהל. מהם השינויים המשמעותיים בשנים האחרונות? מאילו אירועים מקומיים ובינלאומיים הושפעה כנראה דעת הקהל? האם המגמה בעולם המערבי דומה לזו שנרשמה בישראל? האם לסין איכפת מיחסם של הישראלים כלפיה? ומהן ההמלצות המדיניות שניתן לגזור מהמגמות שהופיעו בסקרים?