תווי האיכות הנוספים של מאמר מבוקר אקראי

לאחר שבפרק קודם הצגנו בקצרה ניתוח מאמר מבוקר אקראי , הסתבר שלפי השיטה שלנו, צריך לנסות לבדוק האם מאמר עומד בקריטריונים מסוימים. בשני פרקים הכרנו את הקריטריונים רנדומיזציה וסמיות, ובפרק הזה, השלישי בנושא תקפות מאמר טיפול, נדבר על קריטריונים נוספים שיעזרו לנו להבין האם להאמין למאמר מסוג זה: קבוצות דומות בבסיס, טיפול מקביל זהה, ניתוח לפי כוונת הטיפול ומעקב מלא.  לגבי קבוצות דומות בבסיס: נרצה שהדבר היחיד השונה בין הקבוצות יהיה ההתערבות הנבדקת, כדי לנטרל השפעות של גורמים אחרים. לכן כל שוני בבסיס בין הקבוצה שקיבלה את ההתערבות לקבוצת הבקרה, למשל בגיל, עלול ליצור הטיה. במחקרים גדולים מאוד, וכשהרנדומיזציה טובה, הקבוצות הופכות לדומות מאוד בזכות האקראיות. לגבי טיפול מקביל זהה: גם במהלך המחקר, לא נרצה שיהיו הבדלים בהתערבויות בין הקבוצות מלבד ההתערבות הנבדקת, לכן צריך לחשוב מה עוד קיבלו האנשים בקבוצת ההתערבות. אם למשל הם קיבלו תרופה כהתערבות הנבדקת, כדאי לבדוק שהתרופה הזו לא לוותה במעקב נוסף שקבוצת הבקרה לא זכתה לו, או בהתערבות אחרת נוספת שלא ניתנה בקבוצת הבקרה.  הקריטריונים מעקב מלא וניתוח לפי כוונת טיפול נועדו לוודא שהייתה שמירה על הרנדומיזציה. אם אנשים שהוגרלו לקבוצה מסוימת לא נכללים בתוצאות באותה קבוצה, הקבוצות שהיו אמורות להיות דומות בכל, הופכות לעתים להיות שונות אחת מהשנייה, למשל בגיל האנשים, ותיווצר הטיה. לדוגמה, אם התרופה הנבדקת הייתה מורפין, וקבוצת הבקרה מקבלת טיפול בתרופה פשוטה נגד כאב, למשל אקמול, כדאי לבדוק האם מלבד התרופה הנבדקת היו עוד הבדלים בטיפול בין הקבוצות, למשל ביקורים רבים יותר במרפאה או מתן תרופות נוספות כדי לטפל בתופעות הלוואי של מורפין. אם היה הבדל כזה, ייתכן שהתוצאות של המחקר, למשל שוני באיכות חיים בין שתי הקבוצות, נובעות מהטיפול הנוסף ולא מהמורפין עצמו.