All Episodes

התפלל תפילת חול בשבת ושכח לומר ותן טל ומטר במחלוקת האם חוזר

הלל בראש חודש מנהג, במחלוקת הראשונים אם מברך על ההלל מכיוון שזה רק מנהג

שמחת תורה "ועושין בו סעודת משתה לגמרה של תורה"במקור של ביאור הגר"א לסעודת מצווה בסיום משלמה,

החכם צבי דן בקהילה שהיה להם ד' מינים חסרים ביום הראשון אם יכולים ליטול בברכה כדי לצאת לפחות בדרבנן

ברכת הנר במוצאי יום כיפור באש ששבת, במוצ"ש כל אש ואין צריך לחזר על האור

ראש השנה שני הימים קדושה אחת

ראש השנה, שכח לומר יעלה ויבוא בברכת המזון, התפלל תפילת חול בליל ר"ה, אמר האל הקדוש במקום המלך הקדוש

כי תבוא,וידוי מעשרות,ביעור מעשרות,מוני המצוות מונים רק את מצוות וידוי מעשרות

כי תצא "כי תדור נדר לה' לא תאחר לשלמו" "מוצא שפתיך תשמור" הגמרא בר"ה ד"ו על העשה עובר מיד ועל הלאו

שופטים"וה' אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד" איסור לגור במצרים

ראה,לא תעשו כן לה אלהיכם איסור מחיקת השם

פרשת עקב,ברכת המזון דאורייתא.במחלוקת האם ברכה שניה ושלישית דאורייתא או דרבנן.

פרשת ואתחנן, שוכר בא"י חייב מיד בחו"ל לאחר שלשים יום, במחלוקת הראשונים אם שוכר חייב מדאורייתא

ט' באב אסור בלימוד תורה אבל קורה בדברים הרעים,במחלוקת הראשונים אם אבל מותר בדברים הרעים

פרשת מטות מסעי, ערי מקלט,מעם מזבחי תקחנו למות ולא מעל מזבחי,בחידוש המנ"ח שהמזבח הוא ערי מקלט לכהנים

פרשת פנחס,תמיד של בין הערבים משעה שש וחצי, בסתירה ברש"י האם מדאורייתא זמנה בשש וחצי או שרבנן תיקנו

בלק "וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו מה ראה ראה שאין פתחי אהליהם מכוונין זה לזה"

פרשת חוקת "ספק טומאה ברה"י טמא,בספק המנ"ח האם זה רק לגבי טומאה או לגבי איסורים,

פרשת קרח "ואכלתם אותו בכל מקום אתם וביתכם" לימד על נשואה בת ישראל שנותנת רשות לתרום

פרשת שלח "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה" מפריש חלתו קמח, מפריש חלה לאחר שפיכת המים.

בהעלותך,מרים מי הסגירה א"ת משה הסגירה משה זר הוא בשאלת הגמרא הרי משה כהן היה

פרשת נשא ברכת כהנים "אמור להם" בשיטת הראשונים שלחיוב דאורייתא צריך שהישראל יאמר לכהנים לברך.

חג השבועות,המ"ב מביא טעם למאכלי חלב שהכלים נאסרו,האם גר צריך לטבול כליו כשמתגייר

בחוקותי "איש כי יפליא נדר בערכך" פירש רש"י יפליא יפרש בפיו,הקדש במחשבה

פרשת בהר "אל תונו איש את אחיו" בחידוש הרמב"ם שאונאה במידה משקל ובמנין וטעה בכל שהוא חוזר לעולם

עוסק במצווה פטור מן המצווה בספירת העומר,אונן בספירת העומר

"ערלה" ערלת חו"ל הלכה למשה מסיני,ספקן מותר,רוב בערלה,לתת לאחר ערלה ודאית בחו"ל כשהאוכל לא יודע

חמץ שעבר עליו הפסח,ספק נמכר לנכרי ספק לא נמכר,מצא חמץ ולא יודע אם הוא של ישראל או של נכרי

טעה והתחיל תפילת החול בשבת גומר אותה ברכה שנזכר בה שטעה במחלוקת הראשונים בתפילת מוסף אם גומר הברכה

ד' כוסות, כוס של ברכה או חיוב לשתות ד' כוסות,נשים בד' כוסות, נשים בהלל בליל הסדר

ביעור חמץ בשריפה,בשאלת המ"א האיך שורפים אם נפסק כחכמים שביעורם בכל דבר וא"כ זה מהנקברים

שמיני י"א ל"ט "הנגע בנבלתה יטמא עד הערב"עגלה ערופה עריפתו זהו היא מצוותו,עגלה ערופה אם מטמא כנבילה

צו "והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף" שריפת נותר, ביעור חמץ לר' יהודה בשריפה נלמד מנותר

מבטלים תורה לשמוע מגילה,אמאי חשיב ביטול תורה קריאת המגילה

פקודי "ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו" כל כיור שאין בו כדי לקדש ארבעה כהנים ממנו אין מקדשין בו

פרשת שקלים "הנותן לחברו לשקול על ידו ושקלו על ידי עצמו אם נתרמה תרומה מעל"

כי תשא "לא תבשל גדי בחלב אמו" בישול כמאכל בן דרוסאי או בישול מלא

תצווה "שפה יהיה לפיו סביב לא יקרע" איסור קריעה בפי המעיל,איסור קריעה בבגדי כהונה

תרומה "ועשו לי מקדש" השדי חמד דן בבניין בית הכנסת בית מקדש מעט הוא דאורייתא דרבנן או רק הכשר מצווה

משפטים "לא תבשל גדי בחלב אמו" מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן אם לוקה על איסור הנאה

יתרו "זכור את יום השבת לקדשו" אם לא קידש בלילה יקדש כל היום

פרשת בשלח,ג' סעודות בשבת נלמד מאכילת המן, דאורייתא או דרבנן

פרשת בא וט"ו בשבט "ויאכל את כל עשב השדה את כל אשר השאיר הברד" נכלל בזה גם עלי העץ שנקראים פרי האדמה

וארא "ממכת דם העשירו ישראל" האיך נהנו ישראל מהנס הרי אסור להנות ממעשה נסים

שמות "האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העבריות" מלמד שהחזירוהו למשה על כל המצריות כולן ולא ינק

"יששכר וזבולון" יש לדון אם זה סניף בהלכות צדקה או הלכה חדשה של שותפות בת"ת

השלמת תענית בשבת מחלוקת ר' יהודה ור' יוסי

קושית האבודרהם בשם ספר העיתים, למה אין עושים תשעה ימי חנוכה מספק כמו שאנו עושים בחג הסוכות תשעה ימים

נרות חנוכה חיוב על הגברא או חיוב על הבית

וישלח "ויחן את פני העיר" נכנס בער"ש עם דמדומי חמה מבעוד יום, וקבע תחומין מבעוד יום.

ויצא "ויפגע במקום וילן שם" יעקב תיקן תפילת ערבית,רשות או חובה

מצוות ישוב ארץ ישראל

"תנו לי אחוזת קבר ואקברה מתי מלפני" מצוות קבורה דאורייתא או דרבנן

"וירא אליו ה" מצוות ביקור חולים

סימנים בעדות אשה

במחלוקת הראשונים אם חיוב תפילה דאוראיתא או דרבנן,בשיטת הרמב"ן שבעת צרה וודאי יש חיוב דאוריתא

מלחמת מצווה הכל יוצאים אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה שיטת הרמב"ם למלחמת מצווה

בדעת השו"ע שאומרים שמיני עצרת החג הזה ובדעת הרמ"א שאין אומרים חג דלא מצינו בשום מקום שנקרא חג

שגג ונטל הלולב ביו"ט הראשון של סוכות שחל בשבת ובירך שהחיינו האם יצא מדאורייתא בנטילה

י"ג מידות האם זה דבר שבקדושה והאם יחיד אומר

שמע חצי תקיעה לפני עמוד השחר וחצי אחרי עמוד השחר,שמע חצי תקיעה כשכל התקיעה בזמן החיוב

תקיעות דמיושב ותקיעות דמעומד במחלוקת הראשונים איזה תקיעות הם העיקר

כי תבוא,אחר ברכת כהנים אומרים הכהנים "השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל" בקושית שו"ע הרב

פרשת כי תצא "ועשית מעקה לגגך" "לא תשים דמים בביתך" האם יש תמיד העשה והלאו

פרשת שופטים "והיה העיר הקרובה לחלל" רוב וקרוב רוב עדיף

פרשת ראה פירות הפקר פטורים מתרומות ומעשרות "והלוי וכו כי אין לו חלק ונחלה עמך"יצא זה שיש לו חלק

פרשת עקב "ובכל לבבכם" מצוות צריכות כוונה ,במצות ת"ת.

ואתחנן,קריאת שמע דאורייתא או דרבנן,זמן ק"ש ביום.

בשיטת הרמ"א שלא מועיל הרהור בלב לקבלת ט' באב וכן ביוכ"פ, והגר"א חולק שהרי מועיל קבלה בלב לתענית.

מטות "בנו לכם ערים וכו והיוצא מפיכם תעשו"תנאי שנעשה שלא כדין התנאים במחלוקת הקצות והנתיבות.

פנחס זה אליהו-במחלוקת האם אליהו זה פנחס, האיך פוסקים כאליהו והלא "לא בשמים היא"

פרשת בלק בשאלת האור חיים מאיזה דין הרגו את כזבי

חקת-מת אסור בהנאה נלמד מ "ותמת שם מרים"-האם זה דאורייתא או דרבנן-מת עכו"ם אם נאסר בהנאה

קרח"ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבודתכם" מתנת לויים שכר עבודה האם מתנות כהונה הם שכר

פרשת שלח, בשאלת המ"א אמאי מצוות ציצית בעמידה והפרשת חלה בישיבה

בהעלותך "הקדשתי אתם לי" קדושה וקדימה בלויים

גירות עם ישראל בהר סיני, במחלוקת האם היה לעם ישראל דין של גר שנתגייר כקטן שנולד

ברכת שהחיינו בחג השבועות,לשיטות שיוצא בזה בחיוב שהחיינו של ספירת העומר

איסור חדש,בחקירת האור שמח אם התבואה אסורה או שזה איסור על האדם להתרחק מהחדש

אמור "וקדשתו" בבעל מום וקטן,כהן בכהן אחר,במחלוקת האם הכהן יכול למחול,כה"ג בוקדשתו והגדול מאחיו

אחרי מות "כיסוי הדם" שיטת הבה"ג שמברך אשר קדשנו וכו רק אחרי שכיסה ואע"ג דכל המצוות מברך עובר לעשייתן

ספירת העומר ספירת ימים וספירת שבועות מצווה אחת או ב' מצוות, סופרים ימים בתחילת היום ושבוע רק במלאות

חול המועד פסח אמאי אומרים חצי הלל ובחול המועד סוכות הלל שלם

"והגדת לבנך"האם יש חיוב לספר יציאת מצרים לבן או לכל אחד-נשים בסיפור יציאת מצרים

ויקרא "וכל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו"בשיטת חכמי המערב יין עם דבש פסול לקידוש מפני שפסול לגבי מזבח

פרשת החודש "החודש הזה לכם ראש חודשים"

כי תשא "ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם" בחידוש האור החיים שמי שיתרפא ולא יגיע לשבת

משלוח מנות בפירות שביעית,דבר שבחובה אין בה אלא מן החולין ואיסור סחורה בפירות שביעית

תצווה "הדלקה לאו עבודה" הדלקה כשרה בזר,האיך מדליק בחוץ למקום החיוב

תרומה-רבנו בחיי לא מצאנו משי בנדבת המשכן לפי שהוא יוצא מהשרץ ולא הוכשר למלאכת שמים אלא דבר טהור-תחש

משפטים "אחרי רבים להטות" הלך אחרי הרוב. ביטול ברוב ורובו ככולו

יתרו "וביום השביעי שבת לה' אלהיך לא תעשה כל מלאכה וכו' ובהמתך" לאו דמחמר, שביתת בהמתו עשה או לאו

בשלח "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי"אלו אלפיים אמה של תחום שבת-במחלוקת הראשונים אם י"ב מיל דאורייתא

פרשת בא "החודש הזה לכם" בשיטת הרמב"ם שאפשר לקדש החודש למפרע-ב' מצוות,קידוש וחישוב המועד.

וארא "ושמי ה' לא נודעתי להם" איסור ברכה לבטלה,טעה בחופה וברך ברכת אשר יצר את האדם לפני יוצר האדם

שמות "ויקדו וישתחוו" ברכת הטוב והמטיב-ריבוי יין בתוך הסעודה אם יוצא בברכת הטוב והמטיב של ברכת המזון

ויחי"מנהג ישראל לברך ישימך אלהים כאפרים וכמנשה יברך ה' וישמרך" ברכת כהנים בזר

עשרה בטבת-תפילת עננו במעריב של ליל התענית-עשרה בטבת בשבת

כל שמונת ימי החנוכה גומרים את הלל-אמאי אומרים הלל שלם כל שמונת הימים-בתירוץ הב"י-נשים בהלל בחנוכה.

חנוכה-צריך שיהיה שמן בנר שיעור קודם הדלקה אבל אם הוסיף אחרי ההדלקה לא יצא-אמאי הרי בשבת נחשב למבעיר