לא רק יח"צ

איך מנהלים תקשורת של עיר שחיה על קו האש? ואיך בונים תדמית חדשה למציאות שלא באמת משתנה?  בפרק 105 של "לא רק יח״צ", ירון ששון, דובר עיריית שדרות ומנהל אגף הדוברות בעירייה בשיחה על איך מנהלים תקשורת של עיר שנמצאת בקו האש ואיך בונים תדמית לעיר במציאות מורכבת. ב-9 השנים האחרונות ירון עומד בחזית התקשורתית של שדרות. עיר שחיה בין שגרה לחירום, בין צמיחה אזרחית מתמדת למציאות ביטחונית מתמשכת, ובין תדמית ציבורית מורכבת לניסיון לייצר סיפור חדש. שוחחנו על איך נראה בפועל התפקיד של דובר עיר בקו האש, על המקום של התקשורת כחלק מתהליך קבלת ההחלטות - כלי או אסטרטגיה, על הניסיון והתגר לשנות את תדמית העיר במציאות ביטחונית מורכבת, על הרגעים שבהם מבינים שהשיח הציבורי באמת זז, ומה קורה מאחורי הקלעים של דוברות ברגעי קיצון כמו ה-7 באוקטובר.

לשכת העיתונות הממשלתית פועלת במרחב שבו תקשורת, דיפלומטיה וביטחון לאומי נפגשים. זהו מרחב שבו כל מילה, מסר או תמונה יכולים להשפיע על האופן שבו מדינת ישראל נתפסת. בישראל ובעולם. בפרק 104 של "לא רק יח״צ", ניצן חן, ראש לשכת העיתונות הממשלתית במשרד ראש הממשלה, בשיחה על תקשורת ציבורית, רגולציה, עיתונות והקשר שבין מדינה לבין התקשורת הבינלאומית. ניצן הוא מהאנשים שחוו את עולם התקשורת הישראלי כמעט מכל זווית אפשרית. הוא החל את דרכו ברשות השידור כעיתונאי וככתב פרלמנטרי, המשיך לעמדות עריכה וניהול במהדורת החדשות המרכזית “מבט”, ובהמשך עבר לצד הרגולטורי כאשר כיהן כיו״ר מועצת הכבלים והלוויין. ב-13 השנים האחרונות הוא עומד בראש לשכת העיתונות הממשלתית ומנהל את הקשר היומיומי עם כתבי החוץ, משלחות בינלאומיות ודוברי הממשלה. שוחחנו על המעבר בין שלושת העולמות; עיתונות, רגולציה והסברה ממשלתית, ועל האופן שבו כל אחד מהם מעצב תפיסת עולם מקצועית אחרת. דיברנו על האתגרים שבניהול מערכת תקשורת רב־מערכתית, על עבודה מול דוברי הממשלה, הצנזורה, דובר צה״ל, משרד החוץ והמערכת המדינית, ועל האיזון בין שקיפות, ביטחון ואמינות. נגענו גם בעבודה מול התקשורת הבינלאומית בתקופה מורכבת במיוחד, ובעיקר מאז ה-7 באוקטובר, ועל השינוי שעבר תחום ההסברה והתקשורת הזרה בעידן של רשתות חברתיות, AI, בלוגרים ומשפיענים, עולם שבו גבולות העיתונות משתנים והגדרת "מי הוא עיתונאי" הופכת מורכבת יותר. זהו פרק על אחריות ציבורית, על קבלת החלטות תחת לחץ, על אמון, ועל תפקידם של אנשי ונשות תקשורת בזירה שבה המסר המקומי הופך מיד לשיח בינלאומי.

משרד הרווחה והביטחון החברתי פועל במרחבים שבהם התקשורת פוגשת כאב אנושי, משבר וחוסר ודאות; עוני, אלימות, חירום ואוכלוסיות מוחלשות. בפרק 103 של "לא רק יח״צ" ענת רז, סמנכ״לית תקשורת, דוברות והסברה במשרד העבודה, הרווחה והביטחון החברתי, בשיחה על איך מנהלים תקשורת ציבורית במערכת שנמצאת בחזית החברתית של מדינת ישראל. ענת מסבירה שבניית אמון ציבורי במערכת שנתפסת לעיתים כבירוקרטית או כזו שמופיעה רק ברגעי קצה, מתחילה דווקא בהתאמה: התאמה של השפה, של הערוצים ושל קצב התגובה לאנשים שנמצאים במצבים הכי רגישים בחיים. שוחחנו על ההבדל שבין תקשורת עסקית לתקשורת ציבורית, על בניית אמון במערכת שנתפסת לא פעם כבירוקרטית ורחוקה, על ניהול משברים בעולם שבו רגישות חשובה לא פחות משקיפות, ועל האתגר שבהעברת מסר אחיד כשעובדים מול עשרות שותפים ובעלי עניין; ממשלה, שלטון מקומי, עמותות וארגונים בינלאומיים. זהו פרק על אחריות, על מקצוענות, על אימפקט ועל התפקיד של אנשי ונשות תקשורת כשהעבודה משפיעה על חיי היומיום של האנשים.

בפרק 102 של "לא רק יח״צ” מתארחת נעמה קציר־שמואלי, יו״ר עמותת יהל, העמותה לאלרגיות מזון, ושותפה במשרד יחסי הציבור "לגאיה”, בשיחה על מאבקים חברתיים ויחסי ציבור לעמותות. נעמה שיתפה במסלול הקריירה המעניין שלה: המעבר משנים ארוכות בדוברות צבאית לאזרחות, הובלת עמותה בהתנדבות, והאתגר שבקידום נושא שהוא גם רפואי, גם רגשי וגם מלא פחד, בתוך סדר יום תקשורתי שלא תמיד פנוי להקשבה. שוחחנו על ההבדלים בין יח״צ עסקי ליח״צ חברתי, על יצירת הזדהות ציבורית, ועל הקו הדק שבין העלאת מודעות לבין ניצול של כאב, במיוחד בליווי משפחות שכולות, כמו משפחות התצפיתניות שנפלו במוצב נחל עוז בשביעי באוקטובר. זה פרק על אחריות, על רגישות, על כוחן של מילים, ועל התפקיד של אנשי ונשות תקשורת כשהסיפור הוא לא רק כותרת, אלא בני אדם.

גלי ירון מגישה תוכנית ראיונות מיוחדת מכנס ״תקשורת בהפרעה” שנערך בדצמבר 2025 בשיתוף באוניברסיטת רייכמן, הפודקאסט לא רק יחצ שמשודר כאן בתחנה ויפעת מידע תקשורתי. הכנס עסק בשינויים שעוברים על עולם התקשורת בעידן של רשתות חברתיות, פייק ניוז ובינה מלאכותית. במהלך הכנס גלי הנחתה עמדת שידור, ושוחחה משתתפי הכנס, שהם אנשי התקשורת המובילים בתחום. בין היתר ראיינה את רוני קובן ואת חברת הכנסת מירב בן ארי, ושמעה מהם על אחריות תקשורתית, על השפעת הטכנולוגיה על ענפי התקשורת, ועל האתגרים שמלווים את התקשורת בעידן הזה

הקלטות מתוך כנס 'תקשורת בהפרעה', כנס התקשורת השנתי של בית ספר סמי עופר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן, יפעת Mi ופודקאסט לא רק יח"צ.

הקלטות מתוך כנס 'תקשורת בהפרעה', כנס התקשורת השנתי של בית ספר סמי עופר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן, יפעת Mi ופודקאסט לא רק יח"צ.

הקלטות מתוך כנס 'תקשורת בהפרעה', כנס התקשורת השנתי של בית ספר סמי עופר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן, יפעת Mi ופודקאסט לא רק יח"צ.

בפרק 101 של "לא רק יח״צ" ורד ליון-ירושלמי, דוברת הספרייה הלאומית, בשיחה על איך הופכים מוסד לאומי ותיק, למותג חי ורלוונטי. שוחחנו על איך אפשר להפוך מוסד לאומי ותיק כמו הספרייה הלאומית לגוף נגיש, חדשני ורלוונטי לקהלים מגוונים. ורד שיתפה בתהליך המעבר ההיסטורי למשכן החדש בירושלים, על בניית אסטרטגיה תקשורתית שמחברת בין מורשת למודרנה, על תפקיד המדיה החברתית בהנגשת תרבות, ועל הפודקאסט שיזמה "הספרנים". שוחחנו גם על דילמות אתיות בעבודת הדוברות במוסד שמחזיק את הזיכרון הלאומי של כולנו: איך מתעדים היסטוריה בזמן אמת, כיצד מאזנים בין הנגשה לסנסציה, ומהו הגבול שבין זיכרון אישי לזיכרון ציבורי. פרק על תקשורת עם אחריות, על מיתוג תרבותי בעידן דיגיטלי, ועל האתגר של להפוך היסטוריה לסיפור חי.

כשיצאתי לדרך עם הפודקאסט, שאפתי לבנות מרחב שעוסק באסטרטגיה ובטכניקה של יחסי הציבור לצד המהות של המהלך התקשורתי. רציתי לייצר שיחה שלא מתעכבת על סיסמאות, אלא מתבוננת לעומק באנשים שמובילים את התחום, ברגעים שבהם מתקבלות ההחלטות, ובמה שמתרחש הרבה לפני ואחרי שידור הכתבה או פרסום ההודעה לעיתונות. רציתי להראות עד כמה התחום הזה, שלעתים מתפספס כסיפור לוואי, הוא למעשה אחד המרכיבים הכי אסטרטגיים בעיצוב מציאות; הוא משפיע על סדר יום, על תפיסות ציבוריות, על תדמית ועל החלטות. רציתי לשים את התחום הזה בקדמת הבמה, כפריזמה להבנת התרבות הארגונית, הפוליטית והחברתית שאנחנו חיים בה. לאורך 100 פרקים נחשפו השכבות הגלויות והסמויות של עבודת התקשורת, מהמאבקים של ארגונים חברתיים, דרך קמפיינים פוליטיים וכלכליים, ועד ניהול שיח ברשתות החברתיות. כל פרק הוא שיעור קטן במקצוע, וכל אורח מוסיף נדבך לתמונה הגדולה של מה זה באמת תחום יחסי הציבור. אנשי המקצוע הבכירים בתחום הרימו את המסך וחושפים את הרציונל, הדילמות, הטעויות וההצלחות. פירקנו את המושג "תקשורת" לגורמיו: דיברנו על אסטרטגיה בזמן אמת, על ניהול משברים בשעות לא צפויות, על אתיקה בתקשורת משתנה, על קמפיינים שמעצבים מציאות, וגם על המקומות שבהם איש יח"צ נדרש לבחור אם לדברר, לגונן, להוביל או לשתוק. פרק 100 הוא הזדמנות לעצור לרגע ולהביט גם אחורה וגם קדימה. לא רק לחגוג את הדרך שעשינו, אלא לשאול את עצמנו מה השתנה בעשור האחרון, ומה התפקיד של אנשי תקשורת בעולם של פושים, AI, פייק ניוז וקהלים שמצפים לשקיפות מיידית. לאורך השנים, התחום עבר מהפך, ממקצוע טכני שנתפס כ"תיווך" בין הארגון לתקשורת, לעמדה אסטרטגית שותפה לשולחן קבלת ההחלטות. בחרתי לארח את רני רהב לא רק בגלל שהוא היה הראשון לזהות את הפוטנציאל של התחום, אלא כי הוא מייצג את ההתפתחות, את המחירים וגם את הנחישות להישאר רלוונטיים. בשיחה אישית וחדה אנחנו מדברים על הדרך שעשה, על איך בונים תחום כמעט מאפס, ועל האומץ להיחשף.

בפרק 99 של "לא רק יח״צ" ליאת בקייר, מנכ״לית Mind בשיחה מעמיקה על האופן שבו משפיענים הפכו לחלק בלתי נפרד מאסטרטגיית התקשורת והמיתוג של ארגונים. דיברנו על איך בונים אסטרטגיית מדיה מבוססת משפיענים, מה ההבדל בין שיתופי פעולה נקודתיים לניהול מהלך אסטרטגי רחב, ואיך מגדירים הצלחה בעולם שבו חשיפה כבר מזמן לא מספיקה. נגענו גם באתגרים של המדיום: איך מאזנים בין אותנטיות למדידה, איך בוחרים את הקול הנכון למותג, ומה תפקידם של הדוברים ואנשי התקשורת בעולם שבו כל אחד הוא ערוץ מדיה. ליאת סיפרה על תהליכי העבודה ב־Mind על חיבורים נכונים בין מותגים לאנשים, ועל החשיבות שבשמירה על אמינות ומערכת יחסים ארוכת טווח עם משפיענים. שוחחנו גם על השינויים הטכנולוגיים שמעצבים את התחום, על המעבר מתוכן פרסומי לתוכן משפיע, ועל האופן שבו משפיענים מייצרים היום ערך אמיתי – לא רק טראפיק. פרק על תקשורת, השפעה ואותנטיות – בעידן שבו כל פוסט הוא אמירה וכל לייק הוא אסטרטגיה.

בעולם שבו הגבולות בין שיווק, דוברות ויחסי ציבור הולכים ומיטשטשים, האם עדיין מדובר במקצועות נפרדים או במערכת אחת שמנהלת תדמית, אמון ומכירות? בפרק 98 של "לא רק יח"צ", אבי זייתן, מומחה שיווק ואסטרטגיה ובעלים של חברת ההשמה Match, בשיחה על הקשר שבין שיווק ליחסי ציבור, דוברות ותקשורת. אבי שיתף באבולוציה של תפקיד איש השיווק, בפרספקטיבה של זמן ובעידן שבו כל מותג הוא גם גוף תקשורת, על החשיבות של חשיבה אסטרטגית ויצירת ערך מעבר לאקסלים ונתונים, ועל האופן שבו יחסי ציבור יכולים, ואף צריכים להיות חלק אינטגרלי ממערך השיווק. שוחחנו על עולם הפרסום והניהול, מהשנים במשרדי הפרסום הגדולים, דרך ההובלה בצד הלקוח ועד להקמת Match . כאשר אבי מציע מבט מרתק על עתיד מקצועות התקשורת והשיווק. דיברנו גם על טעויות, הצלחות, השפעות אישיות וטיפים לסטודנטים ולאנשי מקצוע צעירים שרוצים להשתלב בעולם הדינמי הזה.  

בתפקידי כדוברת חברת החשמל במחוז ירושלים, נחשפתי מקרוב למורכבות הבלתי נגמרת של העיר הזאת. עיר שחוצה דתות, מגזרים וקהלים, אבל גם לא מעט קווי מתח, תרתי משמע. אין עוד עיר כזו בעולם. ירושלים היא לא רק הבירה המנהלית של מדינת ישראל, אלא היא מוקד רוחני, פוליטי, תרבותי ולאומי. ובעיקר - מוקד טעון. בפרק 97 של לא רק יח״צ, ד"ר ישראל טל סרנגה, מנהל מערך הדוברות, השיווק וההסברה של עיריית ירושלים, בשיחה על דוברות וניהול התדמית של העיר הכי מקוטבת בעולם. שוחחנו על האתגרים הייחודיים של דוברות עירייה כמו ירושלים, עיר שהיא לא רק הבירה של ישראל, אלא גם מוקד של מתחים דתיים, חברתיים וביטחוניים. ישראל שיתף על ניהול שגרה תקשורתית לצד אירועי קצה, על השיח מול התקשורת המקומית, הארצית, על שלל מגזריה, והבינלאומית, ועל הצורך לייצר מסר אחיד בעיר שמורכבת מעשרות נרטיבים שונים. הפרק מציע הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של הדוברות העירונית המורכבת ביותר בישראל, ומעלה שאלות רחבות יותר על תפקיד הדוברות בעידן של קיטוב, משברים והסברה מתמשכת.

במציאות הישראלית, פוליטיקה, נושאים ביטחוניים, כלכליים ובריאותיים, דוחקים לא פעם נושאים "רכים" לשוליים. כאשר בשנים האחרונות אנחנו עומדים מול אתגרי ענק. קודם הקורונה ובשנתיים האחרונות מלחמה קשה ומתמשכת. כשכותרות היום־יום עוסקות בביטחון, כלכלה ובריאות, מי בכלל מדבר על ערכים? על קיימות? ועל ESG ? עד לפני כמה שנים החלה מגמה אחרת, בה משקיעים בחרו מניות לפי דירוגי ESG , חברות השקיעו בתוכניות אחריות תאגידית, ודור שלם ובעיקר דור ה־Z הצהיר שהוא בוחר מקומות עבודה לפי ערכים, גיוון והשפעה חברתית. אבל מאז, התחום חווה גם רוחות נגד. בארה״ב, הנשיא טראמפ תקף את ה־ ESG כאג’נדה פרוגרסיבית במסווה פיננסי והוויכוח גלש גם לעולמות התאגידיים. אז האם ESG הוא עדיין must או הפך ל־nice to hav ? האם אחריות תאגידית היא כלי מיתוג – או מצפן ערכי אמיתי? בפרק 96 של לא רק יח״צ אני מארחת את מומו מהדב – מנכ״ל מעלה, וגורם מרכזי בזירת האחריות התאגידית בישראל לשיחה על איך מדברים ערכים במציאות שכולה משבר ועל הקשר שבין אחריות תאגידית לתקשורת. מומו משתף מה קורה מאחורי דירוג מעלה ל־2025, איך נראית המפה הערכית של החברות הישראליות, האם יש דבר כזה Greenwashing עדין, ואיך מתקשרים עשייה ערכית בלי לעורר ציניות. פרק על קיימות, תקשורת ואחריות – גם (ובעיקר) כשקשה.

המגזר החרדי לא צורך תקשורת כמו כולם; לא שומע את אותם ערוצים, לא גולש באותם אתרים ולא מגיב לאותם תכנים. אבל הוא כן צורך תקשורת. והרבה. השאלה היא איך מדברים תקשורת במרחב שבו אין טלוויזיה ואין טיקטוק, אבל יש אלפי עוקבים ושיתופים לסטטוס בוואטסאפ? בפרק 95 של לא רק יח״צ, שלומי כהן, משפיען רשת, צלם, דובר שטח וכוכב סטאטוסים בשיחה על איך נראית התקשורת החרדית מבפנים. שלומי משתף בדרך שעשה מהמצלמה הראשונה בגיל 13, דרך מערכות העיתונות החרדית, ועד הסטטוסים שהפכו אותו לדמות מוכרת בכל בית חרדי. הוא מדבר על האתגרים שבהעברת מסרים במגזר סגור, על הגבולות שבין השפעה לחשיפה, על הפערים בין הדורות וגם על איך נראה ניהול תוכן בזמן חירום, כשמייצגים קהילה שלמה, אבל לא מדברים בשמה. פרק על שפה, זהות ואחריות ועל תפקידו של איש תקשורת במקום שבו אין פיד, אבל יש השפעה.

חודש הגאווה, שהיה אמור להיות רגע השיא של קהילת הלהט"ב, בוטל השנה כמעט לחלוטין בעקבות מבצע "עם כלביא". אבל מה קורה לסיפור של קהילה שלמה כשהנראות הציבורית שלה מתאדה? מה זה עושה לבני נוער שלא רואים את עצמם ברחוב, לשיח הציבורי, ולתקשורת שמסקרת או שותקת...? בפרק 94 של לא רק יח״צ יוני אביטן, מנכ"ל שותף באיגי, ארגון הנוער והצעירים הלהט"ב בשיחה על איך משנים סנטימנט ציבורי כלפי קהילה. יוני משתף בדרך לבנות לגיטימציה ציבורית גם כשהבמה סגורה: איך מדברים גאווה בתוך מציאות ביטחונית? האם הנרטיב התקשורתי של הקהילה מנוהל – או מנוהל-על-ידי? ואיך נראה תפקידו של איש תקשורת, גם כשהוא לא חלק מהקהילה עצמה? פרק על זהות, אחריות תקשורתית – והמאבק המתמשך על הזכות להיראות ולהישמע.

מה מקומה של דוברות ממשלתית בעידן של לחץ ציבורי, רגולציה מורכבת, וסערות תקשורתיות שמתחוללות בזמן אמת? השנה וחצי האחרונות יצרו אתגרים רבים בשירות הציבורי; המלחמה, הפיגועים, מחסור בעובדים בענף הבנייה, פניות של משפחות חטופים וחיילים, מתקפות סייבר וגם משברים פנימיים, כל אלו ועוד שינו את תמהיל הפניות לרשות האוכלוסין וההגירה שאמונה על מתן שירותים כמו הנפקת תעודות זהות, דרכונים ואשרות עבודה. הציפייה שלנו כציבור היא שהשירות ימשיך להיות רציף, זמין ויעיל בזמן מלחמה כמו בזמן שגרה, גם כשנזכרנו בשנייה האחרונה שהדרכון שלנו לא בתוקף והטיסה מחר בבוקר... בפרק 93 של לא רק יח״צ סבין חדד, ראש אגף הדוברות, ההסברה והתקשורת של רשות האוכלוסין וההגירה בשיחה על ניהול תקשורת ציבורית במרחב מורכב, בין בירוקרטיה, רגישות אנושית ומדיניות לאומית. שוחחנו על המקום ליצירתיות ולפרואקטיביות בתוך דוברות ממשלתית, על הדרך לשמור על קו תקשורתי אחיד גם כשזה לא פופולרי, על קבלת החלטות בתנאי שגרה וחירום, ועל תפקיד הדוברת כמי שנמצאת לעיתים בתווך שבין הרגש, המדיניות והעובדות. סבין שיתפה גם בעבודת התקשורת בשירות הציבורי; על פערים בין שיח תקשורתי למציאות משפטית, על תגובות שהולכות איתה הביתה, ועל איך בונים תקשורת יציבה כשיש כל כך הרבה נקודות ממשק עם הציבור. פרק למי שמתעניין בדוברות ממשלתית, מדיניות, אסטרטגיה תקשורתית ובעיקר על האנשים שעושים את זה כל יום בשטח, רחוק מאור הזרקורים.

מה מקומה של התקשורת בציונות הדתית, ואיך מנהלים גוף תקשורת שמבקש גם להשפיע וגם לשקף קהילה? בפרק 92 של לא רק יח"צ, דודו סעדה, יו"ר קבוצת בשיחה על תקשורת מגזרית בציונות הדתית – על הזהות, הקהל, והכוח להשפיע על השיח הציבורי. דודו בכלל התחיל את דרכו בעולם החינוך, כמורה, מחנך ומנהל מוסדות – ורק בהמשך עבר לתחום התקשורת, עם הקמתה של קבוצת 'בשבע', אתר ערוץ 7, כנס ירושלים, מהדורות וידאו, דיגיטל – וקהל קוראים גדול ונאמן. שוחחנו על למה הציבור הדתי-לאומי צריך את הסיפור שלו, המסגור שלו, ואת הפלטפורמה שמדברת אליו – בשפה ובערכים שהוא מזדהה איתם? שוחחנו על המודל הכלכלי של גוף חינמי, הקו הערכי שמחבר בין סוגי המדיומים ועל השאלה – האם תקשורת מגזרית באמת משפיעה על סדר היום הציבורי, או רק משקפת את השיח הפנימי? דיברנו גם על ההתפתחות של התקשורת בציונות הדתית, על ההשפעה על סדר היום (האם היא קיימת באמת?), על פרובוקציות, קהל יעד, אמון ציבורי – ואפילו קצת על געגועים לחינוך. 🎧 פרק למי שמתעניין במדיה, קהילות, זהות תקשורתית – ובכוחה של תקשורת לייצר שפה, קבוצה, ומסגור של מציאות.

בפרק 91 של "לא רק יח״צ,  יפתח קרמר, מבעלי משרד "קרמר דוידוביץ'", משרד לייעוץ תקשורתי, אסטרטגי וניהול משברים – בשיחה על מה השתנה, מה נשאר, ומה התפקיד החדש של יועצי התקשורת בעולם של רשתות, קצב, רגולציה ודעת קהל משתנה.   במהלך הפרק שוחחנו על ההבדל בין משבר של 2005 למשבר של 2025, האם יש עוד מקום לאסטרטגיה בעידן שבו הכול מגיב, קופץ ומתפוצץ תוך שניות, איך השתנה תפקידו של יועץ התקשורת, ואילו תכונות נדרשות ממנו היום ואיך מייעצים לחברות אנרגיה, תעשייה ועמותות – בזירות רוויות רגש, רגולציה ומורכבות תקשורתית.   וגם: מה עושים כשלקוח מגיע עם תפיסה של פעם ("רק כתבה בעיתון!") איך שומרים על עקרונות של שקיפות, אמינות וקשרי עיתונות – גם בעולם של טיקטוק ומה הלקח הכי חשוב מ-30 שנה של ייעוץ תקשורתי.   🎧 פרק לכל מי שעובד עם ציבור, מנהל תודעה, או פשוט רוצה להבין איך מתקשרים נכון בתקופה שבה הכול נזיל.

בפרק 90 של "לא רק יח"צ", אשת התקשורת קרן אוזן, בשיחה על מקומה של התקשורת המקומית במציאות תקשורתית משתנה – בין פריפריה למרכז. האם המקומונים גוססים או דווקא חוזרים לתחייה? שאלתי את קרן אם בעידן שבו הפרסום עובר לדיגיטל, והתקציבים הולכים ברובם לתקשורת הארצית ולפלטפורמות גדולות – יש בכלל עתיד למקומונים, לרדיו המקומי, ולמיזמים אזוריים. איך מתאימים את המודל העסקי לעידן בו ערוצים חינמיים כמו טלגרם קהילתי או קבוצות פייסבוק מחליפים את הלוח של המקומון. ואולי דווקא בעידן של קהילות חזקות, חיפוש אחר שייכות וזהות מקומית –התקשורת המקומית מתחילה לפרוח מחדש? דיברנו על הערך שבפנייה לתושבים בשפה שלהם, בהקשר המקומי והתרבותי שלהם – במיוחד כשמדובר בגופים ארציים עם שלוחות מקומיות כמו בנקים, קופות חולים, רשתות שיווק ורשתות אופנה. למה לא נכון פשוט להעתיק את אותה פרסומת משלט חוצות באיילון לראשון לציון, אופקים או מגדל העמק? ואיך אפשר לעשות את זה אחרת?

בפרק 89 של "לא רק יח"צ", דנה מזיא, מנכ"לית Bright Initiative בשיחה על יחסי ציבור, דאטה ושימוש חכם במידע. Bright Initiative היא תכנית של Bright Data פלטפורמת איסוף הנתונים הגדולה בעולם. דנה פועלת בין היתר לקידום גישה ושימוש במידע ציבורי עבור ארגונים ללא מטרות רווח, מוסדות אקדמיים וגופי תקשורת, במטרה לייצר שינוי גלובלי משמעותי. היא שיתפה איך גישה למידע ציבורי מסייעת בקידום שינוי חיובי בעולם, בעיתונות חוקרת, ואפילו במאבק בדיסאינפורמציה. שוחחנו על איך נתונים ציבוריים יכולים לשנות מציאות ואיך עיתונאות מבוססת דאטה משפיעה על הדרך שבה אנחנו צורכים מידע. איך נתונים ציבוריים הפכו לכלי משמעותי עבור עיתונאים וגופי תקשורת כמו הגארדיין, ניו יורק טיימס והוושינגטון פוסט ולמה בעידן ה – AI נתונים אמינים הם קריטיים יותר מאי פעם!

ניהול יחסי ציבור בחברה הערבית הוא עולם בפני עצמו, עם כללים, אתגרים והזדמנויות ייחודיות. בניגוד לתקשורת הכללית, כאן התקציבים צנועים יותר, והגבול בין פרסום ליחסי ציבור מטושטש הרבה יותר – הן מצד המפרסמים והן מצד כלי התקשורת. בנוסף, הקהלים בחברה הערבית מושפעים בצורה משמעותית דווקא מפלטפורמות דיגיטליות, משפיענים ויוצרי תוכן ברשתות החברתיות. וגם השפה היא לא רק כלי – היא חלק מהותי מהאסטרטגיה. כדי לספר את הסיפור נכון ולהגיע לקהל בדרך הכי מדויקת, חשוב לעבוד עם אנשי מקצוע שמכירים את השפה, הניואנסים התרבותיים, וההתאמות הנדרשות. בפרק הזה אני מארחת את סוזן מזאווי, מומחית ליחסי ציבור ותקשורת בחברה הערבית, לשיחה על מה עובד, מה פחות, ואיך עושים את זה נכון. בפרק 88 של "לא רק יח"צ", סוזן מזאווי, יו"רית מזאווי פרסומאים, משרד הפרסום ויחסי הציבור המוביל בחברה הערבית, בשיחה על תקשורת ויחסי ציבור בחברה הערבית.

כבר הרבה זמן שאני רוצה לארח אצלי מנהל רגולציה או לוביסט, גם כדי להסביר מה זה המקצוע הזה וגם, ובעיקר, כדי לדבר לרגע על הקשר שבין תקשורת ללוביסטים ולקשרי ממשל. פניתי ללא מעט אנשי מקצוע מהתחום, אבל אף אחד לא הסכים לדבר על המאחורי הקלעים של המקצוע הזה. כך שהשאלה הראשונה ששאלתי את צח הייתה – למה? בפרק 87 של "לא רק יח"צ", צח בורוביץ', הבעלים ומנכ"ל חברת "הקבינט", המתמחה בייעוץ אסטרטגי, רגולטורי, קשרי ממשל ולובינג ביצועי, בשיחה על הקשר שבין תקשורת לקשרי ממשל. פעמים רבות קשרי ממשל ולובינג נאמרים בהקשרים לא חיוביים. יש שם רע למקצוע הזה. יש את חוק הלוביסטים, את לובי99 שבאו לתת מענה לכוח של החברות עם הכסף ששוכרות אנשי מקצוע לקידום מהלכים רגולטורים, ולתת קול לציבור בכנסת וסיבות נוספות. צח שיתף בגילוי, בפתיחות ומבלי להתחמק מהשאלות הקשות, על המקצוע הזה שנקרא לוביסט. הוא הסביר מה זה אומר "קשרי ממשל", רגולציה או לובינג ולמה יש למקצוע (שלא בצדק) שם רע. שוחחנו על למה בכלל צריך שירותי לובינג והאם חברות לא יכולות לייצג את העמדה המקצועית שלהם ישירות מול הרגולטורים. וכמובן גם על הקשר שבין תקשורת לרגולציה - האם ואיך עושים שימוש בתקשורת כדי להעלות נושא לסדר היום, ואיך עושים את זה.

מה זה שיתופי פעולה אסטרטגיים? מה ההבדל בין שיתוף פעולה לתוכן שיווקי? מה ההבדל בין תוכן שיווקי לפרסום או לקמפיין? ומאיפה ומתי נולד יצור כלאיים הזה שנקרא שיתופי פעולה אסטרטגיים...? בשנים האחרונות אנחנו רואות יותר ויותר שיתופי פעולה אסטרטגיים מסחריים שהם לא תוכן שיווקי או פרסום וגם לא תוכן מערכתי, אלא מין יצור כלאיים של אמצע שנותן מענה של תוכן עם ערך גם למערכת ולפלטפורמת התקשורת וגם לארגון. בפרק 86 של "לא רק יח"צ", אירית בר לרנר, סמנכ"לית שיתופי פעולה אסטרטגיים של אתר וואלה, בשיחה על שיתופי פעולה מסחריים - התחום האפור שבין יחסי ציבור לתוכן שיווקי.

כשרוני דואני הפכה לסופר סטאר, כתבות רבות סיקרו את המיתוג והבניה שלה ככוכבת פופ, ואיך למעשה בנו לה את התדמית הנוצצת של נערת פופ אינסטנט. מאז, ועם פריחת תוכניות הראליטי שמייצרות זמרות וזמרים, החל מכוכב נולד, הכוכב הבא ועד כל תוכניות השירה, הדרך התקצרה. יחד עם פלטפורמות תוכן כמו טיקטוק והרשתות החברתיות שייתרו את תיווך המדיה על שלל הכתבים העורכים והמפיקים והופ – עם כישרון וקצב – לכל אחת יש הזדמנות להיות כוכבת. אבל לא כל אחת הופכת להיות כוכבת ולא כל אחד נכנס לפייליסט של גלגל"צ. בפרק 85 של "לא רק יח"צ", שיר פינטו, מנכ"ל ומייסד שיר פינטו דוברות ויחסי ציבור, מי שמלווה אומנים מובילים ביניהם: נועה קירל, היהודים, דודו אהרון, אביהו פנחסוב, סקאזי ונוספים, בשיחה על יחסי ציבור בתחום התרבות.

בדרך כלל מתארחים בפודקאסט אנשי תקשורת, ועדיין לא התארח כאן CFO. אבל בחברות ציבוריות, כאשר לכל מידע פומבי יש פוטנציאל להפוך לכותרת בעיתון, ולכל כותרת יש פוטנציאל להזניק או לרסק מניה ולכל ניתוח וסקירה של אנליסט יש פוטנציאל להפוך לטור פרשנות - היה מעניין לשמוע דווקא מ-CFO, על הקשר שבין בין ה-IR ל-PR. שוחחנו על העבודה המשותפת בתקופת דוחות כספיים, אבל גם בשגרה, כי ברגע שכל מידע עסקי משפיע על כל כך הרבה בעלי עניין ומחייב התייחסות של גורמים שונים בתוך הארגון לפני הפיכתו לפומבי – הפוזיציה של מנהלת ה-PR הופכת להרבה יותר משמעותית בתוך הארגון ומטבע הדברים, חייבת להיות סינרגיה עם אנשי הכספים. בפרק 84 של "לא רק יח"צ", אלירן גלזר ה- CFO של Monday בשיחה על הקשר שבין IR ל- PR בחברות ציבוריות.

דרוש איגוד. לתחום הדוברות ויחסי הציבור אין איגוד מרכזי אחד שמרכז את כל אנשי המקצוע בדומה למקצועות אחרים; עיתונאים, רופאים, עורכי דין, רואי חשבון וכו'. יש כמה תתי איגודים, כאשר כל אחד נותן ערך מוסף אחר, כשהאיגוד המשמעותי ביותר שמעניק ערך מוסף רלוונטי לחברים בו הוא איגוד דוברות ודוברי הרשויות המקומיות, שלאחרונה אף קיים את הכנס השנתי שלו, והפעם בסימן המלחמה. בין היתר הוקירו את הדוברות והדוברים שבקו האש והעניקו את פרס התקשורת לאילנה דיין.   בפרק 83 של "לא רק יח"צ", לאמנון יוסף, דובר עיריית באר שבע ויו"ר איגוד דוברות ודוברי הרשויות המקומיות בשיחה על האם יש צורך באיגוד מקצועי בתחום הדוברות ויחסי הציבור.

לקראת הקלטת הפרק שאלתי את קלוד AI איך כדאי לי לפתוח את השיחה. הוא הציע לי לשאול על תפקיד יחסי הציבור בעידן הבינה המלאכותית. וכך התחלנו. אחת החששות שעולות בהקשר של AI היא שהטכנולוגיה תחליף את האנשים. בעולמות התוכן, במיוחד כשאנחנו רואים שכלים כמו צ'ט GPT, קלוד ודומיהם מייצרים טקסטים ומענה בר שימוש בתוך 10 שניות – יותר ויותר א.נשי תקשורת, תוכן ויחסי ציבור עושים שימוש בכלי בינה מלאכותית ובכך מקצרים תהליכים ומייעלים את העבודה שלהם. מעבר לזה, דנו בסוגיות נוספות סביב AI כמו גניבת זהות וכיו"ב ובאופן ההתמודדות שלה עם סוגיות אתיות וציבוריות סביב הטכנולוגיה. בפרק 82 של "לא רק יח"צ", תהילה אפוטה, מנהלת האסטרטגיה התקשורתית של חברת הבינה המלאכותית AI21, בשיחה על AI ביחסי ציבור ויחסי ציבור ל-AI.

נראה לי שאין מישהו במדינה שלא ראה את הכיסאות הצהובים של כתר במהלך השנה האחרונה, אם זה בכיכר החטופים, במקומות עבודה או בבתים פרטיים. מהלך חברתי-קהילתי, בשיתוף עם מטה משפחות החטופים, שיצר אימפקט משמעותי ומסייע לעורר מודעות, תחת השם שמעביר את המסר בצורה מדויקת ופשוטה – "הכיסא הריק". זו לא הפעם הראשונה שכתר עושה שימוש בכיסא האייקוני שלה כפלטפורמה להעברת מסרים במסגרת פעילות האחריות החברתית של החברה. בשנים האחרונות חודש אוקטובר מזוהה כחודש להעלאת המודעות לגילוי מוקדם של סרטן השד, ולפני כחמש שנים הם יצאו עם מהלך "שבי רגע", בשיתוף העמותות אחת מתשע וגמאני - הכיסא הוורוד עם ה-QR קוד, שנועד להעלות מודעות ולהנגיש לנשים (ולגברים) לתאם תור לבדיקה. בפרק 81 של #לארקיחצ, חן קולקר, סמנכ"לית תקשורת ואחריות חברתית בקבוצת כתר, לשיחה על יוזמות תקשורתיות לקידום מהלכים חברתיים.

מתחילת המלחמה היו לדובר צה"ל 3 מטרות תקשורתיות עיקריות: 1. לייצר אמון 2. לאפשר לגיטימציה למדינת ישראל לפעול לאורך זמן 3. לפנות לגורמי טרור ולהשתמש בדוברות ככלי מבצעי-הרתעתי בפרק 80 של #לארקיחצ, רונן מנליס, יועץ אסטרטגי ופרשן בחדשות 12, ומי שהיה דובר צה"ל בתקופת גדי אייזנקוט כרמטכ"ל, בשיחה על תפקיד דובר צה"ל. דוברות היא מקצוע, ואם בוחנים את השוק "האזרחי", ככלל ניתן לראות שממנים דוברים עם ניסיון בתחום, בוודאי לארגונים גדולים עם נוכחות תקשורתית גבוהה. יחד עם זאת, לא מעט דוברי צה"ל מגיעים "מהשטח", ללא ניסיון בעולם הזה, ודווקא לאחד מהגופים הכי מסוקרים בישראל. שוחחנו על תפקיד דובר צה"ל, אחד מתפקידי הדוברות האינטנסיביים והמשמעותיים ביותר שקיימים, בשגרה ועוד יותר במלחמה, על סדר היום של דובר צה"ל בזמן מלחמה מנליס שיתף בקריירה הצבאית והתקשורתית שלו ואיך הגיע לתפקיד דובר צה"ל, על תפקיד דובר צה"ל כיחידה ועל דובר אזרחי שחסר במהלך המלחמה. איך מגיעים ליחידה הזו שנקראת "דובר צה"ל", איזה תפקידים יש שם ומה נדרש למי שמעוניין לשרת בה. שוחחנו על התגייסותו למילואים לצדו של דובר צה"ל הנוכחי ב-100 הימים הראשונים של המלחמה וכמובן גם על דניאל הגרי דובר צה"ל הנוכחי.

רגע אחרי שחזרה מליווי המשחקים האולימפיים פריז 2024, שוחחנו על איך מנהלים תקשורת של משלחת אולימפית, שבפריז - נמצאת תחת איום בטחוני, בישראל - יש מלחמה ועדיין חוזרים עם 7 מדליות. 7 ניצחונות שרגשו מדינה שלמה! בפרק 79 של #לארקיחצ, סיון פישלר, מנהלת פיתוח עסקי ושיווק של הוועד האולימפי בישראל, בשיחה על ניהול תקשורת תחת איום בטחוני. בפייסבוק שלה היא כתבה ש"ניהול מערך התקשורת של המשלחת הישראלית למשחקים האולימפיים היה אתגר יומיומי משתנה שקיפל בתוכו כל אופציה שתוכלו לדמיין. הכל מהכל כולל הכל! פחד, עצב, דריכות, שמחה, גאווה דאגה ולב שיושב באמצע ומנסה לחבר דינמיקות חכמות ועטופות את הספורטאים. שזור בכחול לבן. כחול חזק ולבן בוהק. בכל הזדמנות מניפים למעלה גבוה". שוחחנו על איך מספורטאית אולימפית בעצמה הפכה לחלק מהנהלת הוועד האולימפי, על ההישגים הפנומנליים של ספורטאיות וספורטאי המשלחת, על ההתמודדות עם התקשורת הבינלאומית לצד הסולידאריות עם התקשורת הישראלית שהגיעה לסקר את המשחקים, על איך זה לפתוח מהדורות ואיך מדווחים על ניצחונות כשכאן יש מלחמה. עוד דברנו על איך מנהלים אסטרטגיה תקשורתית כשבכל יום מתעוררים למציאות אחרת ועל הרגע שהכי ריגש אותה.

"תתנדבו בדברים גדולים ואל תעבדו בדברים קטנים" זה מה שענה לי כששאלתי אם יש לו טיפ למאזינים שמעוניינים להיכנס לתחום. עוד שיתף שבעולמות האסטרטגיה ויחסי הציבור, כדאי שיהיו לך אינטואיציה וכישורים בסיסיים מובנים, כי אינטואיציה היא שריר שאי אפשר לפתח. אבל מצד שני זה לא תחליף למחקרי עומק ולניסיון, אבל חייב שיהיה לך את 'זה'. בפרק 78 של #לארקיחצ, משה קלוגהפט, מנהל קמפיינים בינלאומי ויועץ אסטרטגי, שעבד עם קנצלר אוסטריה, הריץ את נשיאת גאורגיה ועבד עם ראשי ממשלה בישראל, בשיחה על תקשורת מגוונת ופוליטית ועל איך יראו הבחירות הבאות. כיום קלוגהפט פרשן בחדשות 12, מייעץ לסטארטאפים, עורך מחקרים לבכירים בישראל ומעניק ייעוץ בוטיק. שוחחנו על איך מדלגים בין דעות ואג'נדות שונות של פוליטיקאים שמייעצים להם תקשורתית, בארץ ובחו"ל, ואיך נערכים לבניית אסטרטגיה לקמפיין פוליטי בינלאומי (מחקרים ועבודה מתודולוגית סדורה). בין היתר שיתף בבחירות 2018 בגיאורגיה, או אז הוא ייעץ למועמדת שבסיבוב ראשון הלכה להפסיד עם רק 37% מהקולות. מהרגע שהגיע ובזמן מאוד קצר הם צמצמו את הפער וניצחו בפער של 60%-40% וזו גם הנשיאה המכהנת של גיאורגיה. בגאווה הוא משתף שזו הנשיאה האישה הראשונה בהיסטוריה של גיאורגיה! עוד הסביר על קהלי יעד בקמפיינים פוליטיים – מצד אחד השמירה על הבייס, מהצד השני לגייס את קהל היעד הפוטנציאלי, ויחד עם זאת, לשמור על הקהל שלא מצביע לך שלא ישנא אותך יותר מידי. וגם שוחחנו על שירים שכתב בין השאר לעמיר בניון, נועה קירל ולמירי מסיקה. מוזיקה ופוליטיקה זה לא אותה הדבר, אבל בבסיס, לדבריו, הוא כותב את האנשים ועוזר להם להוציא את הקולות המושתקים שבתוכם וזה לא משנה אם זה עבור זמר או לצורך נאום לראש הממשלה. כשהוא כותב אותם, הוא מתחבר אליהם, מתחבר לקהל שיתרגשו משיר או מנאום, ומתחבר ללב שלהם. שוחחנו על אובייקטיביות בתקשורת ולעומתיות של פוליטיקאים, על יועץ התקשורת כפסיכולוג וגם כעורך דין, על התקשורת כשחקן פוליטי, על אמון בתקשורת וגם על פנינה רוזנבלום. והייתה גם קצת תקווה לקראת הבחירות הבאות, עם מחקר חדש שמתייחס לתדרים מאחדים ותדרים מפצלים. המאחדים יגברו.

בפרק 77 של "לא רק יחצ", ירדן ותיקאי, יועץ אסטרטגי, בשיחה על אסטרטגיה תקשורתית בחירום. ירדן, בין היתר, הקים וניהל את מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, עבד עם 4 ראשי ממשלה וכיום הוא משמש כיועץ אסטרטגי-תקשורתי עצמאי. במסגרת הפרק הוא נתן הצצה אל מאחורי הקלעים של ההסברה הישראלית במצבי חירום. שוחחנו על החוסר שבדובר אזרחי שידבר עם הציבור, ובהתאמה לקהלי היעד השונים - לאזרחי ישראל, למפונים שנדרשת אליהם התייחסות אחרת ולקהל שמחוץ לישראל. ירדן שיתף מנסיונו איך ניגשים לבניית אסטרטגיה תקשורתית בחירום ובכלל ולמדינה, על המיקודים התקשורתיים שצריכים להיות למדינה בתקופה זו וגם על מחלוק טקס ה-7 באוקטובר  

דפוס בארי הוא בית דפוס שנמצא בקיבוץ בארי ורוב בתי העסק שזקוקים למוצרי דפוס מכירים אותו. מחברות כרטיסי אשראי, דרך חברות נותנות שירות ששולחות חשבונות בדואר, חברות שזקוקות להדפסות של חומרי שיווק ועוד. מה-7 לאוקטובר כולם מכירים את דפוס בארי. לא רק בתי עסק. יותר ממאה מבניו ובנותיו של קיבוץ בארי נרצחו. למרות הכל, וכבר באותו שבוע, חזר מפעל הדפוס של בארי לייצור. בפרק 76 של "לא רק יחצ", נאור פקציארז, סמנכ"ל השיווק של דפוס בארי בשיחה על מינוף מומנטום תקשורתי לקידום המפעל שהוא הרבה יותר מבית דפוס, הוא עוגן משמעותי לקהילת בארי ולכל קהילת העוטף. שיחה על שבר לא אנושי, תקומה, חוסן ותמונת ניצחון.  

בפרק 75 של "לא רק יחצ", שי טיברג, מייסד משותף בחברת MAIA Digital, בשיחה על לינקדאין ככלי אסטרטגי לניהול מוניטין של ארגון. שי מתעסק אך ורק בלינקדאין! בגיל 31 הוא מייסד משותף של סוכנות השיווק היחידה בישראל שמציעה שירותי ניהול פרופילים עסקיים ואישיים של לינקדאין, עם עשרות לקוחות וארגונים גדולים, ומומחה לינקדאין, שאף קיבל על כך הכרה רשמית מלינקדאין העולמית כשנבחר ב-2023 לאחד מ-30 מומחי לינקדאין עולמיים! שוחחנו על תועלות הפלטפורמה לתפיסת המותג של ארגונים וחברות, כמו גם של אנשים פרטיים, על ההבדל בינה לבין פלטפורמות סושיאל אחרות, על איזה תוכן עובד הכי טוב ועל למה כל ארגון צריך להיות שם, ולא רק לצרכי מיתוג מעסיק וגיוס, על החשיבות של הכלי ליחסי ציבור, ניהול מוניטין ותדמית ועל הפופולאריות הצומחת של הרשת בארץ ובעולם.

בפרק 74 של "לא רק יחצ", רן פלד, מנכ״ל השלוחה התל-אביבית של חברת יחסי הציבור האמריקאית 5WPR, בשיחה על איך מגבירים את הווליום לפעילות עסקית של חברות ישראליות בתקשורת הזרה בתקופה שהתקשורת הבינלאומית קוברת סיפורי הצלחה ישראליים. בשיחה רן, סמנכ"ל שיווק בעברו, שיתף על ההחלטה להתמקצע בתחום יחסי הציבור ולהקים את השלוחה של משרד יחסי הציבור האמריקאי בתל אביב בזמן מלחמה, ועל הערך המוסף של מטה הסוכנות שיושב בניו יורק. עוד שיתף על המעבר מפרסום ליחסי ציבור ועל הכוח וההשפעה שיש ליחסי ציבור חכמים יזומים, לעומת פרסום. וגם שוחחנו על ההשתקה המכוונת של התקשורת הבינלאומית של סיפורי הצלחה ישראלים בזמן מלחמה ועל ההסברה הישראלית שמאפשרת את זה.

בשנים האחרונות עולמות התרבות, הקולינריה והתיירות עוברים שנים מורכבות ולא פשוטות בישראל. תחילתן בשנות הקורונה, לאחר מכן הפגנות שחוסמות את תל אביב ואת הגישה לעסקים שפועלים בה, יוקר מחייה שמכביד על הכיס ומצמצם כל הוצאה שהיא לא הכרחית ובחודשים האחרונים מלחמה. כזו שמשפיעה על כל תחומי החיים ובמיוחד על מצב הרוח הלאומי והאישי. האם לאור זאת, עדיין אפשר לעשות יחסי ציבור יזומים וחיוביים לתחומים של הנאה, פנאי ולייף סטייל, או שמדובר בעיקר בניהול משבר מתמשך? בפרק 73 של "לא רק יחצ", מאיה קרבט, מנכ"לית ובעלים של סוכנות תקשורת, יח"צ ותוכן: "מאיה קרבט תקשורת ותוכן", בשיחה על יחסי ציבור לתחום התרבות והקולינריה במצב משברי מתמשך. בשיחה מאיה שיתפה בדרך המקצועית שעשתה עד שפתחה את הסוכנות שלה לפני כעשור, מהד ארצי דרך קשת, על השינוי שחל בכל מדיום ואיזה כלים מקצועיים לקחה מכל תפקיד. שוחחנו על יחסי ציבור למסעדות, לפתרונות ולהתאמות בתקופות של משבר, לקמפיין come as you are במסעדת a, על התגייסות המסעדות בתקופת המלחמה ועוד. סיימנו באמירה של מאיה, שאני מאוד מסכימה איתה, שמדובר במקצוע שדורש העמקה, המון לימוד, תחקיר ותשומת לב, ואם נכנסים אליו צריך לדעת שזה ייקח הרבה זמן ללמוד, זה לא אינסטנט ואם לא מרגישים את זה בתוך הלב כמו כל מקצוע אחר, אז תחשבו פעמיים.

בפרק 72 של "לא רק יחצ", פנינית רביטש, מנהלת התקשורת הפנים ארגונית של קבוצת שטראוס בישראל, בשיחה על תקשורת וחיבוריות ארגונית בשעת משבר. כשביקשתי פנינית לשלוח אליי ביו קצר אודותיה היא פתחה בכך שהיא צמחה לתוך התחום מתוך חיבור לא.נשים, הכרות עמוקה עם השטח והרבה תשוקה ליצירה ולכתיבה עוד מילדות. ונראה שבגדול זה מה שהניע את הקריירה שלה. שוחחנו על מה זו בכלל תקשורת פנים ארגונית, על ממשקים משותפים עם תקשורת חוץ ארגונית – דוברות ויחסי ציבור ועל מיתוג מעסיק. פנינית שיתפה מניסיונה על תפקיד התקשורת הפנים ארגונית בחירום ועל משברים כהזדמנות לארגונים, וגם התייחסה כמובן להתנהלות התקשורת הפנימית של הארגון בעקבות ה-7 לאוקטובר. מתוקף הפוזיציה תהינו תחת מי הכי נכון שמנהלת התקשורת הפנים ארגונית תשב – משאבי אנוש, תקשורת או יחידת המנכ"ל...? דברנו על הכישורים וההבדלים שבין יחסי ציבור לתקשורת פנים וגם על קהלי יעד, פלטפורמות לתקשור ואיך דואגים שהמסרים יגיעו גם לעובדת הייצור נטולת המחשב וגם למנהלת המותג שמנסה לג'נגל בין הררי המיילים לבריף למשרד הפרסום.

כמו כולנו, גם אשלי וקסמן בקשי התעוררה ב-7 באוקטובר לזוועות הטרור של החמאס. מאוד מהר היא התעשתה ועשתה 'הסברה ישראלית' ברשתות החברתיות שלה. ומאז היא לא מפסיקה לייצר תוכן הסברה ישראלי, מתראיינת לתקשורת העולמית ומצטרפת למשלחות מטעם משרד החוץ ומטה החטופים. בפרק 71 של "לא רק יחצ", אשלי וקסמן בקשי, משפיענית יוצרת תוכן ישראלית ובעלת מותג ביוטי משלה, בשיחה על שימוש בפלטפורמות סושיאל שיווקיות לצורך הסברה ישראלית. אשלי שיתפה מה גרם לה באותו בוקר שבת לגייס את המשאבים של המותג שלה עבור משימת הסברה לאומית (ולא בפעם הראשונה), על המעבר משיח על ביוטי לשיח פוליטי, פרו ישראלי, ציוני-הסברתי ולויכוחים עם פרו פלשתינאים. שוחחנו על הזהות והאג'נדה הישראלית שלה והאם היא פוגעת לה במותג בעולמות הביוטי ('לא!'). דיברנו על מסרים שעובדים הכי טוב ('עובדות!') ולמה ('כי הם מסייעים גם לאחרים להתמודד עם הפייק ניוז') ואיזה מסרים ותוכן פחות עובדים ('סיפורים אנושיים וחיילים') ועל ההתנהלות מול פלטפורמות התוכן טיקטוק ואינסטגרם במלחמה. היא גם שיתפה בטיפים כמו איך להעלות תוכן שיהפוך לויראלי ומה לעשות כדי שלא ימחקו לכם תכני הסברה פרו-ישראלים. חשוב!

בשנים האחרונות, יותר מתמיד, הגבולות בין פרסום ליחסי ציבור מטשטשים יותר ויותר, בין אם דרך תוכן שיווקי, שיתופי פעולה ובכלל דרך יצירת תוכן. אם בעבר ההבחנה בין פרסום ליח"צ הייתה חדה וברורה – פרי מדיה/פייד מדיה – היום זה כבר לא כך, בגלל כל מיני סיבות - שינויים בשוק התקשורת, ריבוי הפלטפורמות, ובכלל כל ההיפר-חשיפה. אז איפה עובר הגבול? ואולי בכלל ההבחנה הזו כבר בכלל לא רלוונטית ויש רק רעיון טוב וקריאייטיב מוצלח, ופרסום, יחסי ציבור, דיגיטל, תקשורת שיווקית ותוכן הם כולם רק כלים טאקטיים לביצוע...? בפרק 70 של "לא רק יחצ", מירן פחמן, הבעלים של Creative First, בשיחה על קריאייטיב במהלכי יחסי ציבור דרך עיניים של סמנכ"ל קריאייטיב שמגיע מעולם הפרסום. מירן סיפר על תחרות הקריאייטיב "גרנות" ופירט על המסלול שמיועד למהלכי יחסי ציבור קריאיטיביים, תהינו על הגבולות שבין פרסום ויח"צ, מהו קריאייטיב מוצלח ועל התפקיד של איש התקשורת סביב שולחן הקמפיין בין אם בניהול הסיכונים ובין אם בהגדלת מעגלי החשיפה והדהוד המסרים, מתוך תפיסה, שעל אף המחלוקות שהיו בינינו - מהלך יחסי ציבור חכם עם קריאייטיב מוצלח יכול לייצר אימפקט משמעותי לא פחות מפרסומת בטלוויזיה! וגם – דברנו על שולה זקן, רובי ריבלין ו-AFK. למידע נוסף על התחרות מוזמנים להיכנס לאתר - https://granot-awards.co.il

בפרק 69 של "לא רק יחצ", הלל פרטוק, יועץ אסטרטגיה ותקשורת, בשיחה על מיתוג ערים ועל תפיסה רחבה של טקטיקות ייעוץ תקשורתי. פרטוק, מי שנחשב לדובר עיריית תל אביב-יפו המיתולוגי, שיתף במסלול הקריירה המקצועי שלו, תוך התייחסות לשינויים ולכלים שהכניס לעולם יחסי הציבור, כלים שמשמשים דוברים, יועצי תקשורת וגופים רבים. שוחחנו על שימוש בשיווק חווייתי להעברת מסר – מלילה לבן ועד מרוץ הלילה - על מיתוג ערים ועל ניהול תדמית, ואיך יוצאים אל מחוץ לתחומי הקומוניקט. וגם, שיתף מניסיונו כדובר המשטרה, מה לדעתו צריך לעשות על מנת לשנות את התדמית השלילית של הגוף האמון על שמירת בטחון האזרחים.  

בפרק 68 של "לא רק יחצ", מארק שון, דובר ומנהל קשרי הממשל של קבוצת בז"ן, בשיחה על ניהול משבר מתמשך – מזיהום וקריאה לפינוי המפרץ ועד מלחמה שהשפיעה על ניהול התקשורת של כולם. שוחחנו על מהו משבר שמנוהל לא טוב (כזה ששמעתם עליו), ועל תהליכי עבודה וקבלת החלטות בזמן ניהול משבר תקשורתי. על איך ועד כמה הכישורים שרכש בתפקידים הקודמים שלו כעיתונאי וכדובר רשות התחרות מסייעים לו בתפקידו הנוכחי ובהבנת השדות ובעלי העניין הרבים מולם הוא פועל, וגם על ניהול סיכונים עכשווי - בזמן מלחמה אבל לא רק – 1) פייק ניוז. 2) מתקפת סייבר. ו-3) פגיעה פיזית בתשתיות. הסדר אינו מקרי! וגם על אותו דו"ח מקינזי בנושא בז"ן שהוציא משרד ראש הממשלה לא מזמן, ועל תרומות וניהול תדמית והיה גם השאלון המהיר.  

בפרק 67 של "לא רק יחצ", ליאת שמחה, הבעלים של משרד יחסי הציבור NutriPR, בשיחה על קמפיינים של יחסי ציבור במדיה בינלאומית ובמיוחד לסטארטאפים ישראלים בזמן מלחמה. ליאת מתמחה ביחסי ציבור לתחומי הפודטק, אגריטק וכל מה שקשור למזון העתיד תוך מתן דגש על קיימות. שוחחנו על הקשר עם עיתונאים מתקשורת בינלאומית בתקופה הזו, על הקשר עם לקוחות בינלאומיים ועל האהדה שמקבלים מהן וגם על Trust – מול הלקוח ומול העיתונאי, מול המשקיע ומול הלקוח הפוטנציאלי. ליאת שיתפה בחשיבות תחזוק הנכסים התדמיתיים של הלקוחות הבינלאומיים – האתר והלינקדאין, ועל הלינקדאין ככלי שיווקי חשוב במיוחד עבור סטארטאפים וגם אם היא מרגישה בעבודה שלה את ההשפעה של מלחמת חרבות ברזל, על הטולרנטיות של התקשורת הבינלאומית כלפי חברות ישראליות.

לכבוד יום האישה הבינלאומי, פרק מיוחד עם אושרת קמחזי, מייסדת ומנכ"לית קמחזי תקשורת, בשיחה על ניהול תקשורת לאנשי ונשות עסקים. בפרק 66 של "לא רק יח"צ", אושרת, יועצת תקשורת שעבדה עם אנשי עסקים בכירים, כמו אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה, תשתף על העבודה עם  אשת העסקים הבכירה צפרא כץ, במה שונה ניהול מוניטין של אנשים אל מול ניהול מוניטין של חברות ומותגים, ועל הקשר התדמיתי המשמעותי שיש בין מי שעומד בראש הארגון למותג. שוחחנו על חזון ועל ניהול ואיך הוא בא לידי ביטוי בדימוי התקשורתי של הפרסונה המתוקשרת. למה היא אומרת שכלי התקשורת הם לא חברים שלך ועל איך ומתי עושים תקשורת ויחסי ציבור לתרומות של חברות ועסקים מבלי ליפול לקלישאות ציניות. על החיבור של אנשי עסקים ישראלים בארץ ובעולם למדינת ישראל דווקא בתקופה הזו – האם מביעים תמיכה בפומבי ועד כמה זה משפיע על העסק. וגם על הקמפיין שרץ ממש בימים אילו – "עוצרים את השיח המפלג", על רתימת משפיענים מכל התחומים, ואיך מצליחים להימנע מזיהוי פוליטי בקמפיין מסוג זה. ואיך לא, כמובן שגם על יום האישה, על חשיפה תקשורתית של נשים ולמה לדעתה אין דבר כזה תקרת זכוכית

פעמיים נדחו הבחירות לרשויות המקומיות, אך לבסוף הוחלט לקיים אותן ב-27.2, כ-4 חודשים אחרי המועד המקורי, זאת על אף המלחמה, המועמדים המגויסים והקשב הציבורי הנמוך. בפרק 65 של "לא רק יחצ", סיון ברשי בהט, ראש מנהל דוברות והסברה של מרכז השלטון המקומי, בשחה על תקשורת בחירות בתקופת מלחמה. שוחחנו על תפקיד מרכז השלטון המקומי ביחס לרשויות המקומיות ועל תפקידה כדוברת. על בניית הרשויות המקומיות כאוטוריטה משמעותית מול האזרחים ועל איך הקורונה העצימה את הצורך בשלטון מקומי חזק. סיון שיתפה בהתמודדות ההסברתית עם המשבר בתחושת הביטחון האישית כתוצאה מאסון ה-7 באוקטובר ואיך "מסבירים" ביטחון. על מינוף הקשר הבלתי אמצעי, ההכרות עם קהל היעד והשימוש במשאבים קיימים בהעצמת היכולות של הרשויות המקומיות. וגם כמובן על ההחלטה לקיים את הבחירות לרשויות המקומיות בתקופת מלחמה וגם למה ביום הבחירות היא בכלל בחופש.

מהרגע שחיים הבין, ביחד עם כולנו, את ממדי האסון באותה שבת שחורה של ה-7 באוקטובר, הוא עזב את הכל והתייצב להוביל (בהתנדבות!) את המאבק התקשורתי של משפחות החטופות והחטופים. בפרק 64 של "לא רק יחצ", חיים רובינשטיין, ממייסדי מטה משפחות החטופים וראש ציר התקשורת, בשיחה על ניהול תקשורת של מאבק אנושי שמטרתו לרתום את העם על מנת להשפיע על מקבלי ההחלטות בארץ ובעולם. שוחחנו על המתח המובנה שבין מטרות המלחמה – החזרת החטופים ומיטוט שלטון החמאס ואיך משנים את המאזן כך שישרת את המשפחות, על איך מעניקים ייעוץ תקשורתי ותמיכה למגוון רחב של משפחות שמצד אחד לכולן מטרה אחת אך האינטרס הבסיסי של כל אחת מהן הוא שהאהובים שלה יחזרו. וגם על אותה מסיבת עיתונאים באיכילוב ואיזה לקחים הופקו ממנה.

תקופת המלחמה חייבה אותנו, מנהלי התקשורת ויחסי הציבור, להתנהלות קצת אחרת. הרבה הקשבה למתרחש מחוץ לארגון, התמקדות במהלכי הסברה עם רגישות למתרחש בתקשורת והבנה שיש לנו את הכוח והיכולת לסייע במאמץ המלחמתי בפרספקטיבה הסברתית – החזית שהמלחמה הזו רק חידדה עד כמה היא חשובה למדינת ישראל. אך עדיין לוקה בחסר. ולכן, בפרק 63 של "לא רק יחצ", בחרתי לארח את יניב חלילי, מנהל התקשורת של עידן ובתיה עופר, שאף מנהל את הקרן המשפחתית, לשיחה על הסברה בזמן מלחמה. פניתי ליניב בעקבות קמפיין ההסברה לקהילת הלהטב"ק העולמית שהוא ממוביליו, אך היה לי ברור, כבר מהשיחה הראשונה אתו, שהסיפור התקשורתי הבאמת מעניין הוא משיכת הכספים של משפחת עופר מהארוורד, בעקבות גל האנטישמיות באוניברסיטאות בחו"ל, והתגובה הרפה והבלתי מספקת של העומדים בראשן. מאבק שהגיעה לעמודים הראשיים של העיתונים המובילים בעולם.

בפרק 62 של "לא רק יחצ", גלי ברגר, סטוריטלרית, מומחית בניהול והובלה של השקות, מהלכי שיווק מורכבים שמייצרים אימפקט, ובניית אסטרטגיה תקשורתית למותגים, בשיחה על בניית תוכן שמייצר שינוי. בשנים האחרונות יותר ויותר ארגונים ומותגים מאמצים לעצמם איזושהי אג'נדה חברתית, בין אם במסגרת האחריות התאגידית ובין אם למטרות תדמית. בשיחה גלי שיתפה איך עושים את זה נכון ואיך מייצרים חיבור נכון בין מותג לבין אג'נדה. בשיחה גלי שיתפה בדרכה המקצועית שהתחילה בעיתונות הכלכלית, על תפקידה כדוברת סופר פארם ועד לפוזיציה הנוכחית כעצמאית שמלווה מותגים ואנשים לפתרון של מגוון אתגרים שיווקיים. עיקר השיחה התמקדה במהלכי תוכן של יצירת שינוי ואימפקט, ביניהם מהלך סטיגמנטין שהשיקה בסופר פארם במהלך הקורונה, קהילת המשפיעניות הצעירות של סופר פארם טרום העידן שלכוווולללם היו קהילות וגם כמובן ששוחחנו על עד כמה מהלכים שיווקיים באמת מייצרים אימפקט ועד כמה הם אקט תדמיתי.

בפרק 61 של "לא רק יחצ", נדב בורנשטיין, מגיש בקשת 12 ואיש תוכן בשיחה על יצרני תוכן. נדב מגיש את "חי בלילה" כבר קרוב לעשור, וממש בקרוב תעלה גם תוכנית הטיולים שהוא מצלם ממש בימים אלו בכל מיני יעדים שווים בחו"ל. לצד כל העשייה התקשורתית נדב מנהל עמוד אינסטגרם מאוד מאוד פעיל, עם קרוב ל-120 אלף עוקבים ויוצר תוכן מקורי ופעמים רבות גם חדשותי בנושאי קולינריה. מהארץ ומהעולם. בשיחה נדב שיתף על ההחלטה להתמקד בעולמות הקולינריה ועל הערך הייחודי שלו בעולמות האלו, על עבודה במספר פלטפורמות ושילוב בין בית לעבודה, על יצירת תוכן עם אג'נדה ועם ערך מוסף. וגם קצת טיפים לעבודה עם אנשי תקשורת ויחסי ציבור ועל המקרר שבחוץ.

בפרק 60 של "לא רק יחצ", דנה נוימן, מנהלת התקשורת התאגידית ויחסי הציבור הגלובליים של חברת solaredge, בשיחה על ניהול תקשורת רב לאומית. דנה הגיעה לאלביט ללא ניסיון קודם ביחסי ציבור ודוברות, אבל עם אנגלית שפת אם ויכולת כתיבה ברמה גבוהה, עם הרבה אמביציה ורצון להצליח! במשך 14 שנים היא בנתה מערך תקשורת בינלאומי נרחב, שכלל גיוס משרדי יחסי ציבור בחו"ל וניהולם, קמפיינים בינלאומיים, מסיבות עיתונאים בארץ ובחו"ל והכרות מעמיקה ומאוד מרשימה של כלי התקשורת בכל מדינה ומדינה בה לאלביט יש עניין. דנה שיתפה, עם הרבה דוגמאות, בניסיון הרב שלה וגם קצת באיך עושים את זה, אחרי הכל זו תעשייה ביטחונית ורב הנסתר על הגלוי, גם אם מדובר ביחסי ציבור... שוחחנו על התפקיד הנוכחי שלה, שגם הוא מתמקד בעיקר בתקשורת בינלאומית ופחות כאן בארץ. שיחה מרתקת על תקשורת בינלאומית מאחת מנשות המקצוע המוכשרות בתחום.