פרק 119: ”להתראות, תהיו בבית!” - שיחה עם ד”ר רות קלדרון, על געגוע, ועל האפשרות להכיר את ההורים שלנו, בדרך חדשה

להתראות, תהיו בבית" - ככה רותי היתה מפטירה ליד הדלת בכל פעם שהיתה יוצאת מהבית בילדותה, משמיעה מין פזמון חוזר של ילדה, קצת חרדתית, שרגע לפני שהיא יוצאת לעוד הרפתקאה עצמאית מחוץ לבית -משאירה אחריה את המשאלה -"תהיו כאן כשאחזור -  אבא, אמא, ביטחון,  חיק.  רותי לא ידעה כילדה, שכשתהיה בת 20, הא תתיתם מאמא שלה. שנים רבות אח"כ, היא תמצא בבית אביה, ארגז עם חליפת מכתבים שהתקיימה בין הוריה בצעירותם, בשנים שבהן היא עצמה עוד לא נולדה. והיא תצא למסע של גילוי, שיחצה עשרות שנים ואוקיאנוס של געגוע.  מסע היכרות מחודשת עם אמא ואבא שלה, עם מי שהיו, עוד לפני שהיא עצמה נולדה. וזה יתגלגל לספר היפה שכתבה : "ימים ראשונים".  את השיחה שלי עם ד"ר רות קלדרון הקלטנו ב5 לאוקטובר.  לא ידענו אז שתיכף העולם יתהפך עלינו, הבית שלנו לא יישאר כמו שהיה, וגם יושביו. ושיחה על געגוע תקבל משמעות אחרת ומצמררת.זו שיחה על האפשרות להכיר את ההורים שלנו, בדרך חדשה. שיחה על האפשרות ליצור "זכרונות חדשים" עם מי שהיו ואינם.  ד"ר רות קלדרון היא סופרת, חוקרת תלמוד, אשת חינוך ומייסדת בית המדרש "עלמא", בית לתרבות יהודית