פרק שביעי: אקולוגיה של רגשות

"הרגשות שלנו" נמצאים איתנו תמיד ומשפיעים על חיינו בהימצאם בהעדרם. אף על פי כן אנו לא באמת מכירים אותם, או לפחות לא את כולם. ובמיוחד איננו מכירים או מודעים לסביבה החברתית שבה הם מתפקדים. לא פעם אנו מתייחסים אליהן כאל נתינים שלנו שאנו יכולים לנהל ולשלוט בהם לקרב ולהרחיק אותם. אנו חשים וחווים שהרגשות הם שלנו ובבעלותנו אך לא כך היא. הרגשות הם ישויות או מהויות הקיימות בעולם ואנו נפגשים איתם או משתתפים בהם. כלל הרגשות הם סוג של מערכת אקולוגית מאוזנת שלכל אחד מקום ותפקיד. כשאחד הרגשות שובר את האיזון בנוכחות יתר או חסר כל המערכת מתערערת. אירועים טראומטיים אישיים מתאפיינים בפגיעה ביכולת להיפגש או להשתתף במערכת האקולוגית הרגשית. ההתאוששות הספונטנית מהאירועים הטראומטיים היא בין השאר חזרה טבעית להשתתפות באיזון אקולוגיית הרגשות. פוסט טראומה בחלקה היא אי-היכולת של האדם לחזור להיפגש ולהשתתף באופן מלא באקולוגית הרגשות.תהליך הריפוי העצמי מפוסט טראומה מהפרספקטיבה הרגשית כולל שני שלבים: הראשון היא הכרות מודעת עם יחסי האיזון של מערכת האקולוגית של הרגשות. השלב השני הוא הובלה יזומה של תהליכי מפגש והשתתפות במערכת המאוזנת של אקולוגית הרגשות. הפרק זה ניחשף לראשונה לערך של התמודדות משותפת של רונית, של ירון ושל אפרת. התמודדות משותפת הפעם סביב האקולוגיה הרגשית. נשוחח עם איתי ונבהיר יותר מהי אקולוגית הרגשות. ונבין מהו רגש מועדף, ומהו רגש מנודה. באיזה אופן הטראומה מערערת את האיזון הרגשי ולמה כל כך חשוב ללמוד לפגוש ולהשתתף באיזון של אקולוגיה הרגשית כדי להחלים מפוסט טראומה.התפרצויות כעס ואלימות בילדות והיום – כעס וזעם – יש סוףבלוג היסוד החי