שאלות של לוגיקה בפעולה, תכנון ומבצעים מיוחדים עם דורון אביטל

למי היית רוצה להגיד תודה ועל מה היית מודה לו? מה אפשר את התחלת הפילוסופיה? מהם הלקחים מהעולם הישן שאנחנו יכולים לקחת לעולם החדש? על רקע מה כתב ויטגנשטיין את הטרקטקוס? מי למד עם ויטגנשטיין בכיתה ואיך ההיסטוריה הייתה נראת אילו הוא היה מתקבל ללימודי אומנות? איך הלימוד בלי"דה השפיע עליך? מה לדעתך ייחודי בבית הספר ואיזה מורה זכור לך לטובה? מהי אותה שאלה? מה מאפשר את השאלה?  מהי שאלה?  (מפגש עם בעיה המונעת פעולה או מנות את המשכו של קו פעולה ללא דיון ) ומהי שאלה מנוסחת היטב?   האם אפשר להצרין שאלות? איך ויטגקנשין היה מבין פסוק של שאלה? למה השאלה של מי אתה כל כך חשובה? איך נוצרת האמת? איך סנכרון קשור באמת? מה קרה לשיח המשותף ואיך אפשר לחדש אותו? למה בעייתי להחליט מי אתה בלי דיאלוג עם החברה? איך אפשר להבין את השאלה של הזמן? מה השאלה שמתקיימת בחדר ולא נשאלת? איך אתה מבין את המתח בין שאילת שאלות של הכנה ותכנון לביצוע בשטח. כיצד ניתן לעשות שימוש בטכניקות חשיבה לוגיות פילוסופיות בשדה הקרב? איך אפשר להסביר החלקה על בננה מנקודת מבט פילוסופית? אילו שאלות טובות נשאלות בתכנון ואישור ביצוע של מבצע? איך אתה יודע שנשאלה שאלה טובה? איך אתה מבין את מצולע הביצוע והאם הוא תקף מעבר לתכנון מבצעים? מה ההבדל בין לדבר את ולדבר על? מהו הבאג הלוגי של העולם המערבי במאה העשרים ואחת? מהו הבאג לוגי של מדינת ישראל? מה ההבדל בין יהודי לישראלי?  ומה ההבדל בין ישראלי יהודי ליהודי ישראלי?   זכיתי לצרף את דר דורון אביטל למסע שלנו להבנת השאלות. דורון שאימו נולדה בשמעון הצדיק/שיח גראח, בוגר ליד"ה, מצביא ואיש מבצעים מיוחדים בעל היסטוריה קרבית מפוארת, מפיקוד על פלוגת צנחנים מובילה במלחמת שלום הגליל של 82, דרך שנות פיקוד על מבצעים מורכבים בסיירת מטכ"ל, ועד לפיקוד בשנות ה-90 המוקדמות על ה"יחידה"., פילוסוף ולוגיקן, פוליטקאי, ויועץ בתחום הקריפטו והפיננסים. בעל תואר ראשון במתמטיקה ובמדעי המחשב, ותואר שני (בהצטיינות יתרה) בהיסטוריה ובפילוסופיה של המדעים, שניהם מאוניברסיטת תל אביב, ותואר דוקטור בלוגיקה ובפילוסופיה מאוניברסיטת קולומביה בשנת 2004. נושא עבודת הדוקטורט היה הספר טרקטט לוגי-פילוסופי של לודוויג ויטגנשטיין   משפטי היסוד של הטרקטקוס לוגי של ויטגנשטיין העולם הוא כל מה שקורה. מה שקורה, העובדה, הוא קיום מצב-דברים. מחשבה היא תמונה לוגית של עובדות. מחשבה היא פסוק בעל מובן. משפט הוא פונקציית-אמת של משפטי-יסוד. (משפט-יסוד הוא פונקציית-אמת של עצמו). צורה הפשוטה של פונקציית אמת היא [¯,¯,(¯)]זוהי הצורה הכללית של משפט. מה שאי אפשר לדבר עליו, על אודותיו יש לשתוק.   = ויסלבה שימבורסקה/אפשר ללא כותרת. "הגיעו הדברים לידי כך, שאני יושבת מתחת לעץ, על גדת נהר, בבוקר שמש. זהו ארוע סתמי שלא יכנס להיסטוריה. אין אלו קרבות או בריתות, שאת סיבותיהם חוקרים, ולא רצח עריצים ראוי לזיכרון. ובכל זאת אני יושבת על שפת נהר, עובדה. ומאחר שאני כבר כאן, הרי הייתי חייבת להגיע מהיכנשהו, ולפני כן לשהות במקומות רבים אחרים, בדיוק כמו מגלי ארצות, בטרם עלו לסיפון. גם לרגע חולף עבר מפואר..."   התורה הפילוסופית של קנט מדברת על שלוש שאלות עיקריות: מה אני יכול לדעת?, מה אני יכול לעשות?, למה אני יכול לקוות?   הפניות: לוגיקה של הרחבות –  פרופ' מאיר בוזגלו נורית שילה כהן מחקריו של בועז שמיר פרופ' דוד הד למדוד את העולם פאולו פריירה – פדגוגיה של שחרור מהפכת הקשב – מיכה גודמן ההיסטוריה של ההוה – מישל פוקו המאמר על המתודה     הפניות לפרקים אחרים בפודקאסט שאלה טובה שדנו בהם בפרק עם דורון אביטל: דניאל ש מילא – מה היתה השאלה הראשונה ? פרק עם ניל צור על סנכרון פרק עם גד יאיר – שאלות אנתרופולוגיות פרק עם עמר דנק שאלות אסטרטגיות פרק עם עירן דורפמן – שאלות על הדקארט והמאמר על המתודה