שיעורי הרב אליעזר קשתיאל podcast artwork

PODCAST · religion

שיעורי הרב אליעזר קשתיאל

ראש הישיבה לבוגרי צבא בעלי, ורב שכונת היובל בישוב עלי ובנוסף לכך מעביר שיעורי תנך ואמונה ברחבי הארץ.הרב אליעזר ניכר בדרכו היחודית להצליח לקחת את כל שומעיו ולרומם אותם אל מבט יחודי שלא הביטו דרכו.שיעוריו הם בכל מרחב התורה – אמונה , פ"ש , תנ"ך ,הלכה, אגדה וגמרא.את מרבית שיעוריו מעביר בישיבה לבוגרי צבא -בעלי , מעבר לכך מעביר שיעורים קבועים בישיבות – הכותל, מעלה אליהו, אלון מורה, רמת גן, במדרשת הרובע, בימי עיון ובעוד מקומות רבים ברחבי הארץ.לרב אליעזר יש כישרון מופלא ללימוד התנ"ך ללא הורדת התוכן,היראה והקדושה ממקומו והמשך הכרת הפער העצום בנינו לבין הדורות עם חידוד והעברת המסרים המדויקים

  1. 467
  2. 466
  3. 465
  4. 464

    לחודש תמוז - לראות נוכחה את השגחת ה'

    הרב קשתיאל לראש חודש תמוז תשפ'ו:יש הבדל בין עד לדיין.העד צריך לראות היטב היטב את כל התמונה. אם יש לו תמונה חסרה הוא לא יכול להעיד. לא יכול למסור עדות על חצי דבר.הדיין - תפקידו לקחת את דברי העד ולהוציא את המסקנות וההשלכות.תמוז - טעויות עדות של עם ישראל. המרגלים הסתובבו בארץ בעיקר בתמוז. כשהסתכלו על הארץ לא ראו את כל התמונה, ולא העידו טוב.כשאנחנו מסתכלים על כל דבר - יש לנו שליחות להיות עדים על העולם, עדיו של הקב'ה. עם זו יצרתי לי - תהילתי יספרו.המרגלים מעלו בייעודם.התיקון: לחזור להיות עדים נאמנים של מעשי ה', של ארץ ישראל, של התורה, של הנהגת והשגחת ה'. אתם עדיי נאום ה'.בחטא העגל - ראו שמשה לא הגיע. וזו לא כל התמונה.על פי שניים עדים - בשביל לצרף עדויות לתמונה שלמה.בחודש הרביעי היה חטא המרגלים, חטא העגל, ועוד במהלך הדורות טעויות שמפרטת המשנה, וגם בדורות אחרים.מופיע בכמה ספרים שצריך בחודש הזה לראות בטוב ה'. צריך עין טובה.יש הרבה אור בחודש תמוז, הרבה שעות שמש. הרבה זמן לראות ולהתבונן. אדם על חבירו ובכלל.הרב קוק כותב בישראל ותחייתו י'ב שכאשר רואים את השגחת ה' מחזקים את האמונה. ויותר מזה: ראייה נכונה של המציאות מסייעת ומשפיעה לטובה, לא רק פרשנות נכונה, אלא היא גם עוזרת לכך שיתקדמו הדברים לאן שהם צריכים להתקדם.יראו ישרים, יתבוננו. זו עבודת ה'.זה מחייב אותנו להרבה הודאה לקב'ה, רואים הנהגתו וטובו.יש עכשיו שפע גדול בארץ. שפע של פירות. צריך לראות איפה עם ישראל נמצא היום. הרבה טוב.הקב'ה יודע איך הוא מנהיג את העולם. כולם עבדי ה'. לב מלך ביד ה'. הוא יודע בדיוק מה הוא עושה.כשאנחנו גם מקפידים על בין אדם לחברו, איש את רעהו רעהו אל תיראו לבבכם - זה מה שיהפוך את צום הרביעי לששון ולשמחה.בהר המור יש בכל שנה כנס אחרי תשעה באב בענייני חינוך, והשנה כל הכנס בנושא: 'בצדק תשפוט עמיתך' - לדרון לכף זכות.עיקר משימתנו והצלתנו בעם ישראל, לדון לכף זכות.בשורות טובות, חודש טוב.

  5. 463
  6. 462
  7. 461

    פרשה בקצרה | שלח לך - ארץ ישראל היא כמו ספר תורה

    הרב קשתיאל לפרשת שלח תשפ'ו:כשרב ירד לבבל, שמואל, גדול הדור, הבין שמגיע אדם גדול ורצה לבדוק את אהבת ארץ ישראל של רב.שלח את קרנא לשאול את רב כמה שאלות. אחת מהן היתה האם מותר לכתוב ספר תורה על עור של בהמה לא כשרה. ורב ענה שלא.הרב קוק מסביר שכל השאלה מרמזת על למה אנחנו רוצים את ארץ ישראל. מי שעסוק בתורה, ברוח, בדבר העיקרי לכאורה, התוכן, ומה משנה איפה אנחנו נמצאים?ויש שמסבירים שזהו חטא המרגלים: איפה שהכי נח - שם תחיה ותעסוק ברוח.ורב אומר שלמרות שהתוכן עיקרי - צריך לנוח במקום כשר וטהור.התורה זקוקה לארץ. למקום טהור וראוי. שם תוכן התורה יכול להיכתב, להיכנס, לחדור, להיחקק בעור.אין מנוס, יש רק מקום אחד בעולם שבו האדמה טהורה והאוויר טהור, והתורה שורה ונלמדת.גם כשגולים לומדים תורה ומקיימים מצוות, אבל אומר רב שגם כשיורד לחו'ל זוכר שעיקר התורה בארץ ישראל .אברהם אבינו שהיה אדם רוחני להעביר שיעורים וכתב ספרים, לפי הרמב'ם. בכל זאת דבר ראשון: לך לך. אל הארץ.רק פה שם ה' יכול להופיע.ארץ ישראל נראית כארץ, אבל היא קלף אחד גדול, ספר תורה אחד גדול. רק פה אפשר שתתגלה.כלב למד מהאבות, והלך לראות את קברי האבות בחברון, ומשם שאב את הרוח ואת הוודאות שהתורה צריכה לחזור למקומה.''וזהב הארץ ההיא טוב'', אין תורה כתורת ארץ ישראל.זהב מתכת אצילה שלא מושפע ממים, לחות ומזג אוויר, נשאר בטהרתו.פה נכתב ספר התורה בחירות.כל המלחמה שאנחנו קובעים וכל ההתמודדויות על ארץ ישראל זה בשביל הופעת התורה.התורה הולכת ומתגלה.אנחנו רואים שמתחילות המלחמה יש עיסוק בספרי תורה.הרבה משפחות שכולות מנציחות יקיריהן בכתיבת ספר תורה.אתמול הוכנס ספר תורה לזכרו של סרן עמית לוי משומריה שנפל בעזה.ובכל הארץ. הרבה יהודים מכל הסוגים כותבים ומכנסיים ספרי תורה.זהו הנושא. על כך המלחמה. על הארץ ועל התורה, שהם אותו הדבר. ואם יש קשיים והתמודדויות - בשביל שיותר נאמין בקדושת הארץ , ונתחזק בתורה בארץ ונתפלל, נעמיק ונברר.לאויבינו תמיד יהיה משהו שימציאו נגדנו, כל מה שלא נעשה, כי הכול זה לעורר אותנו להתעמק במהות שלנו, מה זאת הארץ, מה זאת התורה שנלמדת בארץ מה אנו ומה חיינו.צריך להילחם באויבנו כמובן, אבל גם להתעמק בנושא העיקרי. בתורה בארץ.וודאות רוחנית היא העיקרית. כשמוציאים ספר תורה יש התרגשות, נעמדים, מנשקים אותו, מרימים אותו. אתה הראית לדעת.וודאות בגאולה ובחיים שלנו כאן.מתוך וודאות זאת, בעזרת ה' חיינו יצמחו ויגדלו.אנחנו יודעים שהקב'ה לא יוותר, כמו שהארץ לא תוותר. האויבים יכריחו אותנו להילחם, להתיישב מחדש, ולברר תורתנו. הקב'ה ישלח אותם להילחם בנו בכל חלקי הארץ. בכל האיזורים. יש נחלות של ארץ ישראל המבקשות שנשוב ונתיישב בהן ונחייה אותן. כמו ספר תורה שאי אפשר שיהיה חסר. כל אות. את כל הקלף. כמו גם את כל היהודים. זה הכול חלקי ספר התורה.שבת שלום.

  8. 460
  9. 459

    פרשת בהעלתך - "והאיש משה ענו"

    🌷 רוצים להכיר עוד מתורתו של הרב קשתיאל? הכל במקום אחד 👈 https://linktr.ee/Koreim_Navon.Rabbi_Kashtiel

  10. 458

    פרשת בהעלותך - בבירור מושג 'קירוב רחוקים' - לרחוק ממצוות ולגר

    🌷 רוצים להכיר עוד מתורתו של הרב קשתיאל? הכל במקום אחד 👈 https://linktr.ee/Koreim_Navon.Rabbi_Kashtiel

  11. 457

    שבועות ופרשת נשא - אחווה בין המידות

    הרב קשתיאל לחג שבועות תשפ'ו, לאחר נפילת איתמר ספיר הי''ד:בחג שבועות יש רק מצווה אחת. מצוות ציבור. כלל ישראל צריכים להביא שתי הלחם למקדש וקרבן שלמי ציבור.אין מצווה שמוטלת על היחיד בשבועות. שלא כסוכה, ארבעת המינים, פסח ושופר בחגים האחרים.כל החג הוא בבית המקדש, ואין מעשה מחוץ לבית המקדש.חג של היבלעות היחידים בכלל.כאיש אחד בלב אחד.עיצומה של קדושת עצרת.עצרת, מלשון התכנסות (רש'י).(ביכורים - רק מאחרי שבועות.)שבועות - יום הקהל.בשבועות הבא עלינו לטובה אנחנו רוצים לחוש ולהרגיש איך אנחנו ישות אחת ממש.בחג הזה כך כך ברור שהבדלינו מכל העמים. וניתנה התורה לכלל ישראל.אומרת הגמרא שאם אדם יודע משהו בתורה ולא מעביר הלאה למי שלא יודע נקרא גזלן. כי היא ירושה לכלל ישראל ולאחר כמוך.אין בתורה נכסים אישיים.מהר'ל: ניתנה תורה במדבר שהוא מקום הפקר, מקום כללי.ללמוד וללמד.מורשה קהילת יעקב.כמו שארץ ישראל היא של כל כלל ישראל.ובאמת אנחנו רואים שבחג של יום אחד אנחנו מנסים לחבר כמה עניינים: יום של מתן תורה, חג של מקדש, חג של השדות והקציר- החקלאות, ומזכירים גם את מלכות ישראל, את דוד המלך.שבע שמות לחג בתורה.כי באמת זה החג של האומה כולה וכל ענייניה.ולכן השורש של קבלת התורה זו האחווה החזקה שבין כולנו, כבמגילת רות, שם רואים איך נראית אחווה. של רות לנעמי, של בועז לרות, ושל בועז ורות לנעמי, לדאוג שיהיה לה גואל.הרמב'ן אומר שבסוף פרשת נשא הקב'ה שמח שהכול מלא אחווה.מצד התכנית המקורית היתה שבני גרשון ומררי יסחבו קרשים ובדים בידיהם.אך בסוף הפרשה מביאים ראשי המטות עגלות.כל זוג שבטים מביא עגלה. אחווה.''קח מאיתם''.ולבני קהת לא נתן? אבל הארון היה נושא את נושאיו.מופיע בספרי חסידות שכאשר יוסף שולח ליעקב עגלות מבית פרעה וכאשר ראה אותם ''ותחי רוח יעקב אביהם'' - ראה את העגלות שיביאו השבטים, יש אחווה, קהילת יעקב, נושא בעול עם חבירו, זה החיה אותו.זאת גם אחת מדרכי קניין תורה.וצריך לצרף לזה את דברי רש'י שהנשיאים יוזמים, והם השוטרים שהיו במצרים, שחטפו מכות מהנוגשים, שהיו מלאי רגשות אחווה על העבדים, אחיהם וסבלו במקומם. ונבחרו להיות ראשי המטות.למה נבחר משה? שיצא אל אחיו וירא בסבלותם. במדרש: הסתובב בתוך העבדים ועזר לסחוב.הוא יקבל התורה בשם כלל ישראל.כי מהות התורה היא הציבור. נלמדת בחבורה. תורה זו עריבות מוחלטת.פעם שאלו גדול ישראל למה לומד לבד, והוא ענה שיש לו הרבה חברים איתו: המהרש'א, ה'קצות'...בחכמה הפנימית: צריך לעשות אחווה בין מידותיו של הקב'ה, כן בספירת העומר שמתחברות כל המידות.בעצרת יש אחווה בין הנשמה לגוף. רש'י: בעצרת כולי עלמא מודו ד''לכם'', כדי שיהיה ברור שקבלת התורה שמחה לנשמה ושמחה לגוף. שמחים יחד.קשה לנו להיות בערב חג, תוך יומיים לבשורה הקשה. הלב עוד לא פועם, והגוף עוד דואב כואב, ולא מצליחים לעמוד על הרגליים. כל חלל צה''ל זה נורא ואיום. והיה ראוי שמרגיש כך לכל מקרה של חייל שנופל. מה שנותן לנו את הכח זה האחווה. הנשיאה בעול. ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך.בפר' נשא נשמע את ברכת הכהנים שנאמרה לכלל ישראל.''אליך, לך'' - לכל כלל ישראל.(על נפילת איתמר ספיר:) קשה לנו מאוד, אבל אנחנו יודעים שהמשותף שלנו כל כך עמוק ושורשי, עם כל נשמות ישראל שהיו בהר סיני. וזה נותן לנו את הזהות ואת הישות.אומות העולם יכולים להציק לנו, אבל לא יצליחו לשנות את מי שאנחנו בשום צורה שהיא, כי זה חיינו אורך ימינו.ולכן בודאי שננצח.בשבועות נפטר דוד המלך, והיה יום קשה. כל עם ישראל אוננים.ביומו האחרון דוד חולה. מובא לאוהל מועד. נעמד בשארית כוחותיו אומר את מילותיו האחרונות: לך ה' הגדולה והתפארת... ולכבודו של דוד גם אנחנו עומדים כל יום כשאומרים זאת.אומר דוד שצריך לחבר הכול. לא כל המידות. זאת מורשתו. זה מה שיישאר לנצח. דוד מלך ישראל חי וקיים.חג שמח.

  12. 456

    ראש חודש סיון - הכנה למתן תורה

    הרב קשתיאל לראש חודש סיון התשפו - הכנה למתן תורההתכוננות למתן תורה מתחילה בראש חודש. עם ישראל מגיע להר סיני בדיוק בראש חודש סיוון, ואז מתחילים להתכונן למתן תורה. מה יש בראש חודש שהוא מהווה שורש לכל ההכנה לתורה? הגמרא בחולין אומרת שהקדוש ברוך הוא מיעט את הלבנה, והכפרה על מיעוט הלבנה היא שעירי ראשי חודשים. זה קורבן ראש חודש, והוא מהווה כפרה על מיעוט הלבנה. מסביר המהר״ל מפראג בספרו באר הגולה, באר רביעי, שכפרה אין הכוונה שהקדוש ברוך הוא צריך שיכפרו עליו, אלא כפרה הכוונה מה הערך של זה, למה זה נועד, מה התיקון והברכה שיש במיעוט הלבנה. בראש חודש הלבנה בשיא ההתמעטות שלה, ודווקא ההתמעטות הזאת היא פתח לקורבן. קורבן זו התקרבות גדולה. אומר המהר״ל, שכשאנחנו לא מרגישים שיש לנו מיעוט, לא מרגישים את חסרוננו, אז גם לא נרצה כל כך להתקרב. כי מי שלא מרגיש חיסרון, לא בוער לו להתקרב אל השם, אל הר סיני, אל התורה. דווקא החיסרון, חסרונה של הלבנה, הוא גורם לקורבן, להתקרבות, לרצון להתקרב. זאת אומרת שראש חודש בכלל, וראש חודש סיוון בפרט, הוא הזמן שבו האדם מרגיש את חסרונו. כלומר, שהוא רוצה להתקרב, אומר לעצמו שצריך להתקרב, צריך לחפש דרכי התקרבות. וכל זה רמוז בזה שבראש חודש סיוון עם ישראל מגיע למקום מאוד מדברי, מדבר סיני, ורואה מולו כלום. אין שום דבר. הר סיני היה הר מאוד נמוך, לא משהו בולט, ששוב מעיד, אומר המהר״ל, על תחושת חיסרון. בחר הקדוש ברוך הוא דווקא בהר שהוא ממועט, כמו שהירח ממועט. גם ההר הזה, אומר המהר״ל, באווירה של נמיכות קומה. עליו צומחים רק שיחים נמוכים, סנה. נקרא סיני על שם הסנה. אין שם אף עץ גבוה, כלום, שיחים נמוכים. אווירה של התמעטות. הלבנה ממועטת, ההר ממועט, השיחים מועטים. הכול ממועט. והמיעוט הזה הוא השורש של הרצון להתקרב. שהתורה ניתנה מתוך נמיכות קומה. אנחנו ממעטים את עצמנו, מכירים במיעוטנו. וזה השורש, שלעולם ישים אדם עצמו כמדבר, ורק כשאדם שם עצמו כמדבר, מכיר במיעוטו, אז זוכה לקבל את התורה. המהר״ל מביא עוד לגבי הודעת המיעוט של האדם, שהתמעטות הלבנה, והנחומים של הלבנה, דווקא בגלל שהיא ממועטת, אין לה את העוצמה של הוודאות שיש לה. דווקא בגלל זה יש בה משהו שיותר קרוב אלינו. מאריך בזה הרב קוק בעין איה, שאנחנו רואים שקביעת החגים היא דווקא לפי הלבנה, שיותר קרובה אל האדם. שבאמת גם האדם מבין כמה הוא זקוק להשלמת התורה, כמה הוא צריך אותה, את ההשלמה שלה. לכל חודש יש אות באותיות האלף־בית שמבטאת את מהותו של החודש, והאות של חודש סיוון היא האות זין. מי שמסתכל על האות ז' רואה שהיא בנויה כמו כלי נשק. לכן היא נקראת זין, מלשון כלי זין. זאת אומרת שיש משהו בנתינת התורה שאומר שאם האדם לא ממעט את עצמו, אם אדם לא יהיה בעמדת התמעטות כלפי התורה, אז למה לו חיים? איזה מין חיים אנושיים אלו, שאדם לא רוצה להתקרב, לא מחפש דרכי קרבה? אם הוא חושב שהוא שלם, שהוא הר גבוה, אז השם לא ירד עליו. השם יורד על הר סיני. אם הוא חושב שהוא מושלם, אז למה לו חיים? מה הוא הולך לעשות פה בעולם? ולכן אומר המדרש שהחרב ירדה מן השמיים יחד עם התורה, וביררה שבלי זה שאדם בעמדה שהוא זקוק להשלמת התורה, אז הוא סייפא. סייפא וסיפא. כמו שאומר הלל הזקן: דלא יסיף יסוף. דלא יליף קטלא חייב. כי הם חיינו. לכן גם הר סיני נקרא הר חורב, יש חרב בשם. מצד שני, המילה זיין בעברית גם מתארת מזון. הרב קוק עוסק בזה בראש מילין, שיש פה חרב ויש פה מזון. זאת אומרת, אם התורה היא הבאה להזין אותנו, ואם אנחנו שוכחים את זה, אז בעצם זה חרב. למה אנחנו זקוקים למזון? כי יש לנו מיעוט, יש לנו חיסרון תמידי, ואנחנו כל הזמן צריכים הזנה בלי הפסקה. באמת יש הרבה מנהגים בימים האלו, החל מראש חודש סיוון, הרבה מנהגים של הכנות לקראת התורה. יש כאלה שלומדים את הברייתא של סוף מסכת אבות, פרק שישי, שהוא תוספת על המסכת, של ארבעים ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם. ובימים אלו יש כאלה שיותר הולכים ללמוד, ממעטים בעבודתם ומרבים בלימוד לקראת החג. יש הרבה כינוסים בכל הארץ, הרבה מאוד כינוסים של תורה, של הכנות לקראת החג. זה הנושא בימים האלו. יש גם מנהגים של פרישות, של טהרה. הכול הכנות. היו ימים מיוחדים עם הרבה מאוד מנהגים, בכל מיני עדות ובחסידויות, שהכול זה שאדם ממעט את עצמו בשביל לדבוק ולשמוח מאוד בשמחתה של התורה. ולפי ההכנה, כך גם בעזרת השם נזכה שהקדוש ברוך הוא יאיר עלינו ועל כל ישראל את מתן התורה מחדש, ילמד אותנו תורה באהבה וברצון מחדש. שאנחנו כולנו כנסת ישראל הנמשלה ללבנה, וכפי מיעוטה כך גם, בעזרת השם, גדולתה. חודש טוב ומבורך לכל בית ישראל, בשורות טובות.

  13. 455

    פרשת במדבר ויום ירושלים - 'בשם אלוהינו נדגול'

    הרב קשתיאל לפרשת במדבר יום ירושלים תשפ'ו:ב-א' סיון הגיעו ישראל להר סיני.אחרי 11 חודש, א' אייר צריכים לעזוב את הר סיני.עושים מפקד מחנות והלויים.מדויק שהתנועה היא על פי דגלים.רש'י: היתה מסורת שלכל שבט דגל משלו על פי צבעי החושן וכך כל אדם זיהה את שבטו, כי הדגל היה גבוה ושונה.איש על מחנהו ואיש על דגלו.במדרש מייחסים חכמים דברים חשובים לדגלים.במעמד הר סיני ירדו צבאות מלאכים וראו ישראל שיש להם דגלים והתלהבו מהםודגלו עלי אהבה.דגל יוצר משהו מלהיב.כמו "אני דוגל ב...".דגל ביטוי לאמונה חזקה: ובשם אלוקינו נדגול.בכל העולם בני אדם על ידי דגל יוצרים התלהבות, הרמת רוח.השפת אמת: צריך לקיים את כל התורה, אבל לכל יהודי דגל בתורה של מה שמתלהב יותר.בהר סיני עם אחד, אך ביציאה לדרך יש לכל אחד דרך.ועוד שתי השלכות: ודגלו עלי אהבה - ודילוגו - מי שקצת מתלהב הוא מתרומם ומדלג מעל מכשולי החיים. (שפ'א).ועוד: עם שני עמי הארץ עוסקים בתורה ומדלגים על מילים או קוראים 'ואיבת' - בספר לשבועות, בהקדמה לתפארת, שואל איפה מצאנו שספר חכמה מונח לכולם בלי תנאי קבלה וחכמה? יוביל בהכרח לטעויות!אלא שהחידוש הגדול של מתן תורה שאם אתה בא באהבת ה' - גם טעויות באות באהבה. הקב'ה מחשיב עיסוק מ-דיוק. אלא אם כן אתה מלמד אחרים - תתפלל שלא תטעה אחרים.אפשר לומר אפילו יותר, למי שיש דגל גדול, ודאי ידלג על דברים, לא ישים לב לדברים, מי שלהוט למשל על דברי תורה לא ישים לב לדברים אחרים ואולי יהיו לו טעויות. אומר המדרש 'ודגלו' - אלו ארבעים ותשע ימים של ספירת העומר. וכך יצא שאלו ימים של חגיגות עם דגלים...בשם ה' נדגול.אנו זוכים לראות את הקשר הנכון והעמוק בין הדגל שמביא חירות עצמאות שמחה רוממות, ומתחבר לחירותה של התורה שעושה אותנו בני תורה, מתלהבים וחיים.בכל יהודה שומרון כמות הדגלים היום היא עצומה.אין דרכנו להתווכח, אבל צריכים לומר למען חיילי ישראל וקדושי ישראל: מי שנלחם למען ארץ ישראל, נלחם למען עם ישראל הוא נמצא בדגל הנכון.זה הדגל הגדול, הקדוש והאמיתי.מלחמות ישראל על הארץ לא התחילו מהשקפת עולם חילונית. לא התחיל משיגעון של מישהו...בשיעור על בבא קמא, הזכרנו תקנה הקשורה לירושלים.ודנו הפוסקים אם שייך גם בימינו. ופאת השולחן אמר שגם בימינו מחייבת קדושת ירושלים.הוא היה מגדולי תלמידי הגר'א, שעלה לארץ. חיפש את עשרת השבטים. וגם היו להם קרבות עם ערבים. באו לארץ ועברו תלאות וגם מתו על קידוש ה', על מצוות ישוב הארץ. הקימו את החורבה לזכר הגאון מוילנה. וידאו שיהיה גבוה כדגל.במלחמת העולם הראשונה היה כח עברי שנלחם והיו להם דגלים.ובטקס בבית הכנסת החורבה הביאו את הדגלים הללו בהשתתפות הנציב הבריטי והרב קוק.אנו מלאי תודה למגיני ארץ קודשנו שמוסרים נפשם על ישראל ועל ירושלים.יוביל אותנו ה' לעוד דברים גדולים.ה' הושיע המלך ייהנו ביום קראנו.נזכה לראות תפארתה של ירושלים ושמחתה הגדולה ושל כל ארצנו.שבת שלום. יום ירושלים שמח.

  14. 454
  15. 453
  16. 452

    פרשה בקצרה | בהר -בחוקותי - ברכת ונחלת ארץ תלויה בעמל

    הרב קשתיאל לפרשת בהר-בחוקותיי תשפ'ו:בשתי הפרשות, בהר בחוקותיאומרת התורה:"ועשיתם את משפטיי... וישבתם בארץ... ואכלתם לשובע"רווחה כלכלית וביטחון.כל הראשונים נקטו שזה לא שכר.הגמ' בקידושין אומרת ששכר בעלמא הדין ליכא.וגם לא הגיוני שעשה מעשה רוחני וקיבל משהו גשמי.אלא ודאי אומרים לאדם לעשות מצווה ויזכה במדרגה רוחנית.שכר מצווה - מצווה.אלא ברמב'ם: סימן, מדד שאתם בסדר.ומשמע בפסוקים שיש שפע. עץ השדה ייתן פריו - רש'י: גם עצי סרק.בפר' בהר חוזרת על עצמה המילה ''אחיך'' הרבה. לעזור לאח שיש לו חוב על שדה, כי ימוך אחיך, לא לעבוד אח בפרך.מביא המדרש סיפור על הלל הזקן שהלך עם תלמידיו ונפרד מהם ואמר שהולך לקיים מצווה עם איזה אח - שהולך להתרחץ. ועושה טובה וחסד לגוף שהוא אחיו ועוזר לו, וגם סיפור נוסף על שהולך לאכול.מי שמשקיע במצוות טוב מאוד ומתאים שתהיה לו רווחה לגוף, אחיו.ככל שהעולם הרוחני ברור - אין חשש מרווחה חומרית.הרב קוק כותב שהסיבה לצרות והעומס בחיים הוא כדי שלא יהיה זמן פנוי מדי ויחטאו.הרמב'ן אומר שהפרשה שלנו לא מדברת על יחידים אלא על האומה.הלל הוא הדמות של מסירות נפש על התורה, היה עני ומסר נפשו בשלג על הגג ללמוד תורה.כרב יוסף שאומר שהבשר הכי משובח בשנה צריך לשמור לחג שבועות. והוא גם חג הביכורים.והוא חג מתן תורה.ארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה,וישבית ה' חיות רעות מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם.ככל שנקבל בשמחה אהבה ורצון את התורה.תהיו עמלים בתורה, מעשים טובים וחסדים -תהיה ההנהגה בישראל של הברכות.בע'ה בשבועות מתפללים שיביאנו ה' לבית ה' ונזכה להביא שתי הלחם ונביא משבעת המינים, שפע של ברכת הארץ.שבת שלום, בשורות טובות.

  17. 451

    ל"ג בעומר - רשב"י מעיין החירות של עם ישראל (התשפ"ו)

    הרב קשתיאל לל״ג בעומר התשפ״ו - שמירת החירותבזמן שהרומאים שלטו בארץ אחרי חורבן בית המקדש השני רומא הייתה אימפריה רבי יהודה טען שצריך להסתדר עם האימפריה לקחת את מה שטוב ולהתקדם יש יתרונות כלכליים ופוליטיים וצריך לשתף פעולה עם מה שמביא תועלת ורבי שמעון טען שזה לא עובד אם מפתחים שיתופי פעולה חומריים בסוף נהיים תלויים מושפעים מהמטרות שלהם מהתרבות ומהשאיפות ולכן צריך כל הזמן להיות בעמדה של שאיפת חירות לא להיות תלותי ולא כנוע השאיפות שלהם שונות משלנו ולכן לשמור על אש וגחלת פנימית שמחכה לחופשבניגלה הלכה כרבי יהודה שצריך להסתדר עם האומות אבל בנסתר בלב יש גחלת שאנחנו לא עד הסוף איתם והשאיפות שלנו אחרות ונזהרים לא להיות מושפעים מהם זו רוח החירות של רבי שמעון שליוותה את עם ישראל בגלות אמנם כאן אבל חולמים על חירות ומרד פעם בשנה בל״ג בעומר היו יוצאים לשדה מכינים חץ וקשת למרות ביטול תורה כדי לזכור את החלום להיות בני חוריןשאיפת החירות מלאה ייסורים אך נשארת נסתרת גם כשמדברים עם הגויים בשפה אחת בלב מכוונים למשהו אחר והרוח הזו החייתה את האומה הציפייה לישועה ולגאולה מבלי לגלות את הסודותרבי שמעון במסירות נפש במערה עד צווארו בחול סבל ייסורים קשים וכשיצא אמר טוב שכך זה שומר על הגחלת ולכן גם אחרי כישלונות הלהט והתקווה נשארו בכל הדורותגם היום יש קשרים עם אומות העולם ובניגלה זה נדרש אבל חשוב שבנסתר נשמור סוד וחלום משלנו זו האש שאינה מסתדרת עם העולם וביום זה מתפללים על חירות לאומית ורוחנית ומעוררים תודעת חירות למרות הקושיכוח החירות של רבי שמעון בא מדבקות עצומה בתורה עד שלא עזב אותה ופטרו אותו מתפילה התורה היא מקור החירות אין בן חורין אלא מי שעוסק בתורה והיא נותנת חירות פנימית במיוחד תורת הסוד אך כל התורה חירותרבי שמעון הביא את תורת החירות ולכן הוא מעיין החירות ממנו שואבים וכל מי שאכפת לו מחירות עם ישראל צריך דבקות בתורה בלי זה יש שיעבודים ולכן ההנהגה חייבת להיות מחוברת לתורה ולקבל השראה מתלמידי חכמיםהלילה להיזהר לא לנסוע למירון וממדורות בגלל רוחות חזקות ולהיזהר מאוד מאש וחשמל

  18. 450
  19. 449

Type above to search every episode's transcript for a word or phrase. Matches are scoped to this podcast.

Searching…

We're indexing this podcast's transcripts for the first time — this can take a minute or two. We'll show results as soon as they're ready.

No matches for "" in this podcast's transcripts.

Showing of matches

No topics indexed yet for this podcast.

Loading reviews...

ABOUT THIS SHOW

ראש הישיבה לבוגרי צבא בעלי, ורב שכונת היובל בישוב עלי ובנוסף לכך מעביר שיעורי תנך ואמונה ברחבי הארץ.הרב אליעזר ניכר בדרכו היחודית להצליח לקחת את כל שומעיו ולרומם אותם אל מבט יחודי שלא הביטו דרכו.שיעוריו הם בכל מרחב התורה – אמונה , פ"ש , תנ"ך ,הלכה, אגדה וגמרא.את מרבית שיעוריו מעביר בישיבה לבוגרי צבא -בעלי , מעבר לכך מעביר שיעורים קבועים בישיבות – הכותל, מעלה אליהו, אלון מורה, רמת גן, במדרשת הרובע, בימי עיון ובעוד מקומות רבים ברחבי הארץ.לרב אליעזר יש כישרון מופלא ללימוד התנ"ך ללא הורדת התוכן,היראה והקדושה ממקומו והמשך הכרת הפער העצום בנינו לבין הדורות עם חידוד והעברת המסרים המדויקים

HOSTED BY

קוראים נבון

Frequently Asked Questions

How many episodes does שיעורי הרב אליעזר קשתיאל have?

שיעורי הרב אליעזר קשתיאל currently has 19 episodes available on PodParley. New episodes are automatically indexed when they're published to the podcast feed.

What is שיעורי הרב אליעזר קשתיאל about?

ראש הישיבה לבוגרי צבא בעלי, ורב שכונת היובל בישוב עלי ובנוסף לכך מעביר שיעורי תנך ואמונה ברחבי הארץ.הרב אליעזר ניכר בדרכו היחודית להצליח לקחת את כל שומעיו ולרומם אותם אל מבט יחודי שלא הביטו דרכו.שיעוריו הם בכל מרחב התורה – אמונה , פ"ש , תנ"ך ,הלכה, אגדה וגמרא.את מרבית שיעוריו מעביר בישיבה לבוגרי...

How often does שיעורי הרב אליעזר קשתיאל release new episodes?

שיעורי הרב אליעזר קשתיאל has 19 episodes. Check the episode list to see recent publication dates and frequency.

Where can I listen to שיעורי הרב אליעזר קשתיאל?

You can listen to שיעורי הרב אליעזר קשתיאל on PodParley by clicking any episode. We provide an embedded audio player for direct listening, and you can also subscribe via your preferred podcast app using the RSS feed.

Who hosts שיעורי הרב אליעזר קשתיאל?

שיעורי הרב אליעזר קשתיאל is created and hosted by קוראים נבון.
URL copied to clipboard!