בול בפוני

כולנו רוצים לעבוד באווירה טובה, אבל דווקא מתוך רצון לשקט ולזרימה אנחנו משאירים יותר מדי דברים באוויר. מה נחשב הצלחה, מתי מצפים לעדכון, כמה עצמאות באמת יש לנו, ואיך נראית טעות סבירה מול טעות שמחייבת עצירה. זה נכון לחיים האישיים – וזה נכון שבעתיים בניהול: בלי תיאום ציפיות, כל אחד פועל לפי ההיגיון שלו, והפער נבנה בשקט עד שהוא מתפרץ ברגעי עומס, שינוי או אכזבה. תיאום ציפיות הוא הדרך להפוך הנחות לבהירות, ולבנות עבודה משותפת שמחזיקה לאורך זמן.בשיחה עם בת-חן פרימור, יועצת ארגונית בכירה ומנחת קבוצות, דיברנו על תיאום ציפיות כתהליך חי ומתמשך שמתחזק לאורך זמן, על האחריות ההדדית של מנהלים ועובדים ליזום בהירות, ועל הרגעים שבהם זה הכי נוטה להתפספס דווקא כשצריך את זה יותר מכל: שינוי, עומס, טעות או חוסר ודאות. בתוך היומיום הארגוני ציפיות לא מדוברות ממשיכות לנהל אותנו מתחת לפני השטח, ותיאום ציפיות מחזיר לנו את השליטה: פחות פרשנויות, פחות תסכול שמצטבר בשקט, ויותר אמון, אחריות ויכולת להניע שינוי שמחזיק לאורך זמן.

מנהלות ומנהלים יודעים שמשברים מגיעים, והשאלה איננה אם ומתי, אלא איך נפגוש אותם. האם נקפיא, נסגור או נצמח? התשובה לא מתחילה באסטרטגיה או בתהליכים – היא מתחילה במה שקורה בתוך האנשים עצמם, ובאופן שבו ההנהלה בוחרת לפגוש את הכאב במקום לעקוף אותו. צמיחה מתוך משבר היא לא סיסמה מעודדת ולא תוצאה אוטומטית; היא בחירה ניהולית שמתחילה ברגעים הקטנים, כשהבית רועד.בשיחה עם אירה לפרדין, פסיכולוגית ארגונית ותעסוקתית ומומחית חוסן, דיברנו על הדרך שבה ארגונים יכולים להפוך למערכות בלתי-שבירות - כאלה שלא רק שורדות אלא מתחזקות מטלטלות. נגענו בזיהוי מוקדם של הנחות יסוד שנשברות, בייצוב המערכת תוך מתן זמן אמיתי לעיבוד, ובמסגור מחדש של הסיפור הארגוני שמחזיר את הארגון לתפקיד הגיבור. זו יכולת מערכתית נלמדת שתלויה ביצירת סביבה שבה מותר להיות פגיעים בלי להתפרק, לערער הנחות בלי לאבד כיוון, ולתרגם את מה שקרה לשפה, לשגרות ולהחלטות שמייצרות תנועה קדימה.

לפעמים הכול נראה “בסדר” על הנייר. תפקיד טוב, ארגון יציב, תנאים אחלה - ובכל זאת משהו לא עובד. שחיקה, תחושת מיצוי או חוסר שייכות צצות בדיוק שם, במפגש היומיומי בין האדם, התפקיד והארגון.  המציאות הזאת דורשת מכולנו יכולת הסתגלות אקטיבית, ולא עוד עמדה פסיבית של "הארגון יפתח אותי". המענה נמצא ביכולת לראות את העובד כמו שהוא: בתוך התפקיד שלו, בתוך הארגון שבו הוא פועל, ובתוך החיים שמשפיעים על שניהם.בשיחה עם רויטל סילס, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית ובהכשרה לפסיכותרפיה אינטגרטיבית, דיברנו על מודל אדם-תפקיד-ארגון כ“מפת דרכים” לניהול ופיתוח קריירות בתוך הארגון, איך לזהות פערים ולבצע התאמות קטנות אך משמעותיות , ומעל הכול - למה ביטחון פסיכולוגי הוא התנאי הבסיסי שמאפשר למשולש לפעול במיטבו. מנהלים יכולים ליצור מרחב שבו עובדים מרגישים בטוחים להתנסות, לטעות, לשאול ולהתפתח - כדי להניע שינוי משמעותי שמחזיק גם את האדם וגם את הארגון לאורך זמן.

קנאה היא אחת התכונות הכי אנושיות, אבל גם אחת המושתקות. בארגונים, שבהם הכול גלוי - מי קיבל קידום, מי קיבל קרדיט ומי קיבל עוד דקת קשב מהמנהל - הקנאה רק מתעצמת. זה נכון לחיים האישיים שלנו, וזה נכון שבעתיים לניהול: ברגע שהקנאה לא מדוברת, היא זולגת לקבלת ההחלטות, למערכות היחסים ולתרבות הארגונית כולה, ומנהלים ומנהלות מוצאים את עצמם מתמודדים עם “רעש רקע” רגשי שאיש לא מודה בו, אבל כולם מרגישים אותו.בשיחה עם אורלי פס, יועצת ארגונית בכירה ומלווה ארגונים וצוותים בתהליכי שינוי, דיברנו על קנאה כסיפור שאנו מספרים לעצמנו על היתרון של האחר, על ההבדל בין קנאה מועילה למזיקה, ועל הגורמים שמלבים קנאה בעולם העבודה: תרבות הישגית ותחרותית, תחושת אי־צדק, חוסר שקיפות וערבוב גבולות תפקיד. היות וקנאה משפיעה על יחסים בצוות, חשוב שמנהלים ידעו לזהות אותה, יצרו תרבות של הוגנות ושקיפות, ויעודדו כנות ופתיחות - הכול כדי להפוך רגש כואב אך טבעי, למנוע לצמיחה אישית, צוותית וארגונית לאורך זמן.

מנהלות ומנהלים הורגלו לתקן חולשות ולטפל במה שלא עובד. אבל דווקא כשהכל סביבנו משתנה, רק דבר אחד נשאר יציב: מי שאנחנו באמת, החוזקות המולדות והכישרון הייחודי שלנו. הבעיה היא שדווקא את מה שבא לנו הכי קל, אנחנו נוטים לזלזל בו ולהחשיב כ"מובן מאליו". השאלה היא איך מזהים את החוזקות האלה, ואיך הופכים אותן לכוח שמניע שינוי אמיתי.בשיחה עם נטליה בורודץ, יועצת לפיתוח ארגוני ואישי, דיברנו על ההבדל בין כוח־על, חוזקות ומיומנויות, על הסיבות שבגללן אנחנו נוטים להתעלם דווקא ממה שבא לנו בקלות, ולמה כל כך קשה לנו להגיד בקול רם "זו העוצמה שלי". בעולם שבו טייטלים משתנים ותפקידים מתפרקים, היכולת להכיר את הערך הייחודי שלנו - בלי תלות בהגדרה חיצונית - היא לא מותרות, אלא מקור למסוגלות, למשמעות ולהשפעה אמיתית.

האם ניהול צריך להיות סמכותי כדי להיות אפקטיבי, או שדווקא הקרבה והרוך הם שמניעים תוצאות לאורך זמן? רוב המנהלים והמנהלות מתלבטים בשאלה הזו: האם להיות "חזקים" ולשמור על גבולות, או לטפח קרבה שמאפשרת צמיחה. התשובה המעניינת היא ששני אלה לא סותרים, הם משלימים. בדיוק כמו שהורות מיטיבה משלבת אהבה עמוקה עם גבולות ברורים ועקביים, כך גם ניהול מצליח דורש את שני הקטבים - רוך לצד מסגרת איתנה.בשיחה עם איה אנגל, יועצת לעסקים וארגונים, מרצה באוניברסיטת חיפה וסופרת, דיברנו על המודל 'ניהול כמעשה הורות', המציע לאמץ כלים מההורות המיטיבה כדי לבנות צוותים מחוברים ובעלי מוטיבציה פנימית. דרך דיאלוג שמטפח חשיבה עצמאית, ניהול מבוסס-חוזקות וגבולות ברורים ועקביים, אנו יוצרים את הביטחון הפסיכולוגי שמאפשר התפתחות אמיתית. בסופו של דבר, ההשקעה בצמיחה לטווח הארוך היא הדרך האפקטיבית ביותר להניע שינוי משמעותי ולבנות מורשת של מצוינות.

בארגונים, רעיון מצוין לא תמיד מנצח. מי שלא יודע להסביר, לשכנע ולבקש עלול להישאר בצד, בעוד אחרים מניעים משאבים ושיתופי פעולה. היכולת לעמוד מול קהל - קטן או גדול - ולתקשר בביטחון היא לא כישרון מולד, אלא שריר שאפשר לחזק. וכמו כל שריר, הוא דורש תרגול, מודעות, ונכונות לצאת מאזור הנוחות. זה נכון לחיים האישיים, וזה נכון שבעתיים בניהול.בשיחה עם אסתי גרוסמן, מנטורית לעמידה מול קהל, סטוריטלרית, מרצה ומאמנת מרצים, דיברנו על הצורך החיוני של מנהלים ומנהלות לדעת למכור: רעיונות, שיתופי פעולה ואת הערך שלהם ושל הצוות. מנהלים רבים מתקשים לדבר בביטחון, למסגר מסר ולרתום אנשים, אך באמצעות כלים יומיומיים פשוטים ניתן לפתח שריר מכירתי־מנהיגותי שמבליט את הטוב שכבר קיים, מגדיל את מרחב ההשפעה, ומוביל לתוצאות מוחשיות.---לפודקאסט של אסתי, ׳רטוריקהל׳ - לחצו כאןלעמוד הבית של אסתי גרוסמן

בין משימות, דדליינים ופוליטיקה ארגונית, הרבה פעמים ה"למה" שלנו נבלע מתחת ל״איך״. הפער הזה יוצר מנהלים מנותקים מהערכים שלהם, שמאבדים אחיזה במסר שהם רוצים להעביר לצוות, ובסופו של דבר נותנים למציאות לכתוב להם את הסיפור במקום להוביל אותו בעצמם.בשיחה עם דינה מוקמל פרידמן, יועצת ארגונית, מרצה ומחברת הספר 'מאה ואחת', דיברנו על כתיבה מנהיגותית כמפתח לזיקוק ערכים אמיתיים, כיצד להפוך רגעי ניצחון אישיים למצפן ניהולי ברור, ואיך להתחמק מהמלכודות של הגנריות והריחוק שהבינה המלאכותית מייצרת. הכתיבה היא תהליך שבונה מנהיגות אותנטית הרותמת צוותים למשמעות ולא רק לתוצאות, ומייצרת עמוד שדרה ערכי, תקשורת בהירה ואמון בעיתות משבר.לרכישת הספר ״מאה ואחת״

ניהול מצוין לא מסתכם בביצוע משימות. הוא כולל את היכולת ליצור סביבה שבה אנשים צומחים, מתפתחים ומביאים לידי ביטוי את מלוא הפוטנציאל שלהם. בעולם עבודה תובעני ודינמי, שבו הלחץ לעמוד ביעדים גבוה והציפייה לפיתוח אישי מתמדת הולכת וגוברת, האתגר הוא לשלב בין השניים. מנהל שמצליח לטפח את עובדיו, לצד השגת מטרות עסקיות, בונה צוות מחובר, מחויב ויצירתי יותר - נוסחה שמביאה תוצאות לאורך זמן.בשיחה עם ד"ר יעל בודואן, יועצת ארגונית בכירה ומומחית בייעוץ אישי למנהלים ופיתוח ארגוני, דיברנו על מודל "מרחב הצמיחה" - גישה ניהולית המשלבת שיח קשוב המבוסס על הקשבה אמפתית ושאלות מעוררות מחשבה, עם מיומנויות רגשיות-הנחייתיות וקוגניטיביות-סמכותיות. שילוב זה יוצר שיח עמוק ומשמעותי, מחזק מחוברות ומוטיבציה, מאפשר לעובדים לקחת אחריות על התפתחותם, ומעניק למנהלים כלים פרקטיים לניהול שמייצר שינוי מתמשך ומשפיע הן על האנשים והן על התוצאות.  לקריאה נוספת על מודל ״מרחב הצמיחה״ - לחץ כאן

מנהלים ומנהלות לא נמדדים היום רק לפי תוצאות או ידע מקצועי. היכולת שלהם להבין את עצמם, להכיר בחוזקות ובחולשות שלהם ולהיות מודעים לאופן שבו הם משפיעים על אחרים, הפכה להיות מיומנות הכרחית. מודעות עצמית היא הבסיס לניהול אפקטיבי יותר, לבניית אמון בצוותים, ולשיפור משמעותי בקבלת החלטות. בשיחה עם ד״ר קרן אדלר קבריטי, פסיכולוגית תעסוקתית ארגונית, יועצת בכירה ומרצה במרכז הבינתחומי, עסקנו בדרכים הפרקטיות לפתח מודעות עצמית. דיברנו על ההבדל הקריטי בין מודעות פנימית לבין מודעות להשפעה שלנו על אחרים, כיצד לייצר שגרה של משוב, איך לנצל תהליכי הערכה ארגוניים לפיתוח אישי משמעות, ומהן הדרכים האפקטיביות להתמודדות עם מנהלים וקולגות בעלי מודעות עצמית נמוכה.

כולנו מכירים את הכוח של המילה הנכונה בזמן הנכון, אבל מה קורה כשהמילים אומרות דבר אחד והגוף שלנו משדר ההפך? בתקשורת היומיומית, דווקא המסרים הלא־מילוליים הם שיוצרים את הרושם המכריע ביותר. היכולת להבין ולשלוט בשפת הגוף שלנו ושל אחרים היא מיומנות חשובה לכל מנהל.ת - והיא זו שתכריע אם נתפס כמנהיגים סמכותיים ואמינים, או כחסרי ביטחון ובלתי משכנעים.בשיחה עם דורית עוזיאל, מומחית למיומנויות תקשורת ושפת גוף, דיברנו על הדרכים היומיומיות בהן שפת הגוף שלנו משפיעה על איך שאנחנו נתפסים בעיני אחרים, ועל הכלים הפרקטיים שיכולים לעזור לנו לנהל את המסר הלא־מילולי שאנחנו משדרים, במיוחד במצבי לחץ ואתגר. בנוסף, בחנו את האופן שבו אנחנו יכולים לקרוא טוב יותר את שפת הגוף של העובדים והקולגות שלנו, ולהשתמש בתובנות אלה כדי לבנות אמון, להנהיג בביטחון ולייצר השפעה חיובית לאורך זמן.

להטעין טלפון זה פשוט: מחברים לחשמל ומחכים. אבל מה עם להטעין אנשים? אין חיבורים אוניברסליים, כל אחד מאיתנו נטען אחרת, והרבה פעמים קשה אפילו לשים לב שהמצברים התרוקנו. במצבים של שחיקה ועומס, היכולת להבין מה באמת מטעין אותנו ואת הצוות שלנו הופכת ממותרות למיומנות שכל מנהל ומנהלת חייבים לסגל לעצמם כדי לשמור על ביצועים ואנרגיה לאורך זמן.בשיחה עם ניצן גיא, יועצת ארגונית ומומחית לפיתוח חוסן, דיברנו על חמשת מקורות האנרגיה - פיזי, קוגניטיבי, רגשי, חברתי ומשמעות - וכיצד אנחנו יכולים לזהות את מקור האנרגיה המרכזי שלנו ושל אחרים. כשמנהלים יודעים לאבחן מה באמת מטעין כל עובד ועובדת וכיצד לנהל את האנרגיה ברמת הצוות כולו, הם יכולים ליצור סביבת עבודה שממלאת מצברים ומפחיתה שחיקה, ובכך להפוך את הצוות לאפקטיבי, מגויס וחיוני הרבה יותר לאורך זמן.

הרבה פעמים אנחנו יודעים היטב מה היינו רוצים לעשות ומי היינו רוצים להיות, אבל נופלים בשלב הביצוע. שינוי לא קורה מתוך החלטה אחת גדולה, אלא דרך צעדים קטנים, יומיומיים, שמתחברים לזהות שלנו. זה נכון לחיים האישיים - וזה נכון שבעתיים בניהול.בשיחה עם מיכל ספיר, יועצת ארגונית המתמחה בפיתוח מנהיגות והרגלים אפקטיביים, דיברנו על הדרך שבה מנהלים יכולים לבנות הרגלים כדי לעצב את הסגנון הניהולי שלהם: יצירת סביבת עבודה תומכת, חיזוק זהות מקצועית, בניית עקביות, ושבירת הרגלים מעכבים. השינוי ההתנהגותי עצמו לא חייב להיות דרמטי, ובהרבה המקרים מספיק שינוי קטן - אבל קבוע ומדויק - כדי להניע תהליך גדול ומשמעותי.

אחת המיומנויות הקשות ביותר היא לדעת לזהות מה באמת מניע אותנו ואת האנשים שסביבנו – בעבודה, בצוות, ובמערכות יחסים בכלל. הנטייה האנושית להתמקד בשיפוט, ביקורת או מאבקי כוח, מטשטשת את ההבנה של הצרכים העמוקים והרגשות שלנו ושל האחר, באופן המקשה עלינו לפתור קונפליקטים, לייצר חיבור ולהגיע לתוצאות מיטביות.בשיחה עם יפעת גרוס אריאב, מומחית לתקשורת מקרבת ומלווה מנהלים וארגונים בניהול שיתופי, דיברנו על החשיבות באימוץ תקשורת מקרבת בארגונים, ועל ארבעת השלבים בבסיס השיטה: תצפית, רגשות, צרכים, ובקשה. תקשורת מקרבת אמיתית לא מסתפקת בשינוי התגובה שלנו לאירועים, אלא חותרת להבין את הסיבה העמוקה שעלולה להביא לקונפליקט, ובכך פותחת דלת לדיאלוג אותנטי, לצמיחה אישית, ולניהול אפקטיבי יותר.---לקביעת פגישת ייעוץ אישית עם יפעת, לחץ כאן

האצלת סמכויות היא אחת המיומנויות החשובות – והמורכבות – בניהול. כשהיא נעשית נכון, היא לא רק מפנה זמן למנהלים, אלא גם מצמיחה עובדים, מחזקת שייכות ומגבירה מוטיבציה. אבל כדי שזה יקרה, מנהלים צריכים להפסיק לחשוב על האצלה כ"הורדת עומס" ולהתחיל לראות בה הזדמנות אמיתית לפיתוח האנשים שלהם.בשיחה עם אור לי אשוח, יועצת ארגונית בכירה המלווה מנהלים בתהליכי התפתחות, דיברנו על ההבדל הקריטי בין האצלת משימות להאצלת סמכויות, על החששות הרגשיים שמונעים ממנהלים להאציל בצורה אפקטיבית, ועל שלושת השלבים שחייבים להתקיים בכל תהליך של האצלת סמכות: למה (חיבור לתמונה הרחבה), מה (המשימה והציפיות), ואיך (גבולות גזרה ובקרות).------------------------------------------------------------------------------------------לפרטים נוספים על קורס העמקה בנושא האצלת סמכויות לחץ כאן

אתיקה ארגונית נתפסת לעיתים כמשהו שולי או תיאורטי, אך בפועל היא משפיעה על כל אינטראקציה, החלטה ופעולה – מהקשר עם לקוחות ועד לניהול עובדים. ללא מצפן ערכי ברור, כללים פורמליים הופכים לקוד אסתטי בלבד, והפער בין מדיניות מוצהרת לבין מה שקורה בפועל עלול להוביל לעיוורון ארגוני ולמדרון חלקלק של התנהגויות לא ראויות.בשיחה עם ד"ר ציפי גושפנץ, מומחית ומרצה לאתיקה ניהולית יישומית, דיברנו על הדרך להפוך אתיקה ממסמך למדיניות חיה – כזו שמקבלת ביטוי בהחלטות יומיומיות ובשיקול דעת ניהולי. דיברנו על חובת הנאמנות של מנהלים ועובדים, על הדילמות שמרחפות מתחת לפני השטח, ועל חשיבות השיח הערכי בארגון כולו – לא רק כדי לעמוד בדרישות החוק, אלא כדי לשמר אמון, שייכות ומקצועיות לאורך זמן.

מנהלים ומנהלות נדרשים לפעול לאורך זמן תחת עומס, לחצים, וחוסר ודאות. השאלה היא לא רק איך לנהל זמן – אלא איך לנהל אנרגיה. כי כשאנחנו פועלים באוטומט מתוך עייפות, תסכול או לחץ, אנחנו נכנסים לספירלה של טעויות, תקשורת לא אפקטיבית ושחיקה. לעומת זאת, אנרגיה חיובית – בדיוק כמו אנרגיה שלילית – מדבקת ויכולה לחולל שינוי גם בצוותים וגם בארגונים שלמים.בשיחה עם ציפי רחמני, מומחית לחדשנות ניהולית, מרצה, חוקרת ומנחת סדנאות לניהול, דיברנו על ניהול אנרגיה – למה זה כל כך קריטי דווקא בתקופות של עומס ולחץ, ואיך אפשר לשבור את הספירלה השלילית של עייפות ותסכול כדי להחזיר לעצמנו ולצוות שלנו חיוניות ומוטיבציה. ניהול אנרגיה הוא המפתח למנהיגות מיטבית, תקשורת אפקטיבית, ושיפור ביצועים ברמה האישית והארגונית. 

כמנהלים, אנחנו רגילים לחשוב במונחים של יעילות, תפוקות, ומדדים ברורים. אבל המשאב החשוב ביותר שלנו הוא לא המכונות - אלא בני האדם. במציאות של שינויים מהירים, טכנולוגיות מתקדמות, ודורות חדשים שמחפשים משמעות מעבר למשכורת, האנושיות בארגונים הופכת מתפיסת עולם "רכה" לצורך עסקי ממשי.בשיחה עם שירז שגיא, יועצת ארגונית ומומחית למיומנויות אנושיות וטרנספורמציות בארגונים, דיברנו על למה חשוב לראות את העובדים שלנו כבני אדם שלמים – עם צרכים, רגשות ופגיעויות – ואיך דווקא האנושיות הזו מחזקת את המחויבות, משפרת יצירתיות, ומקטינה תחלופת עובדים. ניהול אנושי לא דורש ויתור על תוצאות, להיפך – הוא המפתח למנהיגות אותנטית, להשפעה עמוקה יותר, ולארגון שמסוגל להתמודד טוב יותר עם משברים ואתגרים.לפודקאסט ׳מיומנויות העתיד׳ של שירז: https://open.spotify.com/show/2ApenL0w1PedkGGXQz1Ydl?si=8b72e37aac7a4dfd

בעידן שבו גבולות העבודה והחיים האישיים מיטשטשים, ארגונים מחפשים דרכים לחזק את תחושת השייכות והחוסן של העובדים. אבל מה אם נתחיל לחשוב על הארגון שלנו כקהילה? לא רק מסגרת פורמלית עם תפקידים ונהלים, אלא מרחב אנושי שבו מערכות יחסים חזקות וערכים משותפים יוצרים בסיס איתן לתפקוד ולהתמודדות עם משברים.בשיחה עם ד"ר יעל בן חורין, פסיכולוגית תעסוקתית-ארגונית ומנחה בקהילות מטעם עמותת מהו"ת ישראל, דיברנו על המשמעות של להסתכל על הארגון כקהילה – איך עידוד קשרים בין האנשים יכול להעלות את החוסן הארגוני ולסייע בבניית ביטחון פסיכולוגי, ומה כדאי למנהלים לעשות כדי לאפשר צמיחה של מרחב קהילתי אמיתי, גם בתנאים של חוסר ודאות ומשברים.

כשמדברים על תרבות ארגונית, מנהלים רבים חושבים על ערכים וסיסמאות על הקיר. אבל התרבות הארגונית היא הרבה מעבר - היא הדרך שבה דברים באמת קורים בארגון. איך מתקבלות החלטות, איך מתעדפים, איך מתקשרים, איך מתייחסים זה לזה. בדומה לדג במים, היא נוכחת בכל מקום ורגע בארגון אך לא תמיד אנחנו מודעים לה. בשיחה עם בת-חן פרימור יוסף, יועצת ארגונית בכירה ומנחת קבוצות, דיברנו על האחריות של מנהלים ומנהלות בעיצוב ותחזוק תרבות בריאה ומטיבה אשר תסייע לארגון לעמוד ביעדים ולשגשג, דרך יצירת התאמה בין הערכים המוצהרים, ההתנהגויות בפועל, והתגמולים בארגון. היות ואותם הערכים יכולים להוביל הן להתנהגויות מקדמות והן להתנהגויות רעילות, חלק מרכזי באתגר הניהולי הוא לזהות מתי התנהגויות עוברות את הקצה, ולהציב גבולות ברורים. 

הנכונות לסמוך על אחרים ולהיות פגיעים היא הבסיס לכל מערכת יחסים אנושית. כמנהלים, היכולת שלנו להשפיע ולהוביל תלויה במידה רבה באמון שהאנשים שלנו רוחשים לנו - האם הם מאמינים שיש לנו את היכולת המקצועית להוביל אותם, והאם הם סומכים שנדאג לאינטרסים שלהם בדרך. לשמחתנו, אמון אינו תכונה מולדת, אלא תוצר של התנהגויות ופעולות לאורך זמן.בשיחה עם ד"ר שני אלמוג, פסיכולוגית וסוציולוגית ארגונית וחוקרת מנהיגות, דיברנו על שלוש רגליים עליהן עומד אמון בארגונים: יכולת מקצועית, אכפתיות כלפי העובדים, ויושרה בהתנהלות. המפתח הוא לא רק לדבר על אמון, אלא לפעול באופן עקבי שמוכיח שאנחנו ראויים לו - דרך הכרות מעמיקה עם העובדים, שקיפות בקבלת החלטות, והתמודדות משותפת עם אתגרים.

כמנהלים, לעתים קרובות אנחנו מוצאים את עצמנו פועלים מתוך פחד - פחד לאכזב, פחד להיכשל, פחד לאבד שליטה. התגובה האוטומטית היא להדק פיקוח, לרצות אחרים, או להימנע מעימותים - התנהגויות שאולי יכולות לעזור במקרים מסוימים, אבל מאוד מגבילות את היכולת שלנו להוביל ולהשפיע כאשר הן דפוס פעולה הקשור באופן שבו אנחנו תופסים את המציאות ומגיבים אליה.בשיחה עם עירית סטרלינג, מנכ"לית משותפת בחברת 'נקודת מפנה', השתמשנו במודל לידרשיפ סירקל כדי להמבחין בין שתי מערכות הפעלה ניהוליות: ריאקטיבית - המונעת מפחד ומגיבה לאיומים חיצוניים, וקריאטיבית - המונעת מחזון ויוצרת מציאות רצויה. הדרך לשדרג את המנהיגות שלנו עוברת בזיהוי המקומות בהם אנחנו פועלים באופן ריאקטיבי, ובתרגול מכוון של חשיבה וניהול ממקום קריאטיבי - כזה שמתמקד במה אנחנו רוצים ליצור, ולא במה אנחנו רוצים למנוע.---קישור למילוי שאלון הערכה עצמית - https://did.li/Hx35qאתר הבית של ׳נקודת מפנה׳ - www.nekmifne.co.ilקישור להצטרפות לקבוצת ווטסאפ שקטה לקבלת תכנים וכלים לניהול - https://chat.whatsapp.com/LDySXNp8ZsbD7iiVdS3gp5

בעולם הניהול המודרני, היכולת להתמודד עם ציפיות ודרישות סותרות הופכת למיומנות קריטית. בעוד שהאינסטינקט הראשוני הוא לנסות לפתור מתחים כאלה, ההבנה שמתחים רבים הם חלק בלתי נפרד ואף רצוי במציאות הארגונית מובילה לגישה חדשה: ניהול מתמשך של המתח ותנועה בין הקצוות במקום ניסיון להעלימו.בשיחה עם ד"ר אורית זומר בליצר, פסיכולוגית ארגונית וחוקרת בתחום הפרדוקסים בארגונים, דנו בפרדוקס מיינדסט, גישה המאפשרת לראות במתחים הזדמנות ולא איום. פיתוח חשיבה פרדוקסלית כולל את התמקדות בניהול המתח לאורך זמן, וחיפוש פתרונות יצירתיים של "גם וגם" במקום "או-או". למנהלים ומנהלות יש תפקיד מרכזי בטיפוח גישה זו בקרב עובדיהם, דרך מתן משמעות, הצבת חזון המשלב ניגודים, ונקיטת פעולות המדגימות גמישות לצד עקביות.

בעידן של אתגרים מורכבים ואי-ודאות, היכולת לייצר ולשמר תקווה הופכת למרכיב קריטי בחוסן האישי והארגוני. בעוד שאופטימיות היא השאיפה הבסיסית שמשהו טוב יקרה, תקווה כוללת גם את מרכיב הפעולה בכיוון מסוים לטובת מימוש השאיפה הזו. אני לא רק מקווה שמשהו טוב יקרה, אלא אני מגדיר לעצמי מהו המשהו הזה ואת המהלכים שיובילו אותנו אליו.בשיחה עם ד"ר רום לירז, יועץ ארגוני בכיר ומרצה באוניברסיטת רייכמן, דיברנו על תקווה ככלי ניהולי רב-עוצמה המקדם חוסן, מוטיבציה, ויכולת התמודדות עם אתגרים וקשיים. עם זאת, יצירה ושימור של תקווה מחייבת מנהלים ומנהלות להכיר במציאות המורכבת, לחזק תחושת המסוגלות של האנשים שלנו, ולטפח חזון משותף - תוך שמירה קפדנית על האיזון בין שאיפות גבוהות לבין ציפיות ריאליות. בתנאי אי-ודאות, לעורר תקווה זו מיומנות ניהולית קריטית להצלחה ארגונית.

בעולם הניהול המודרני, פיתוח אישי ומקצועי של מנהלים הוא הכרחי להצלחה ארגונית. גישת ה-CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) מציעה כלים פרקטיים ומבוססי מחקר לפיתוח יכולות ניהוליות, תוך התייחסות לארבעת מרכיבי החוויה האנושית: מחשבה, התנהגות, רגש ופיזיולוגיה.בשיחה עם קמליה ויטנר, פסיכולוגית ארגונית ותעסוקתית מומחית, דנו בדרכים שבהן ניתן ליישם עקרונות של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בפיתוח מנהלים. מאתגור מחשבות אוטומטיות וזיהוי מלכודות חשיבה, דרך חשיפה התנהגותית מדורגת, ועד פיתוח מודעות רגשית וויסות פיזיולוגי, שילוב של כלים אלו מאפשר למנהלים ומנהלות להתמודד טוב יותר עם אתגרי התפקיד, לשפר את יכולות המנהיגות שלהם ולהוביל את עצמם ואת הארגון להצלחה.לרשימה מלאה של ׳מלכודות חשיבה׳ לחצו כאן

בעידן של שינויים מהירים ואי-ודאות, מנהלים נדרשים לכלים ופרספקטיבות שמאפשרות הבנה מעמיקה והסתגלות מהירה. הפילוסופיה מציעה עומק מחשבתי ותובנות על-זמניות שיכולות לסייע למנהלים להתמודד עם אתגרים מורכבים, להתמקד במה שבשליטתם ולמצוא משמעות בעשייה שלהם.בשיחה עם יובל לאטי, יועץ ארגוני ומפקד בית הספר למנהיגות בצה״ל, דיברנו על החיבור בין פילוסופיה וניהול ועל הדרך שבה תובנות פילוסופיות יכולות להעשיר את יכולות הניהול המודרני. מהאקזיסטנציאליזם והחשיבות של משמעות כמנוע למוטיבציה, דרך סטואיזם שמציע התמקדות במה שבשליטתנו ואימוץ עקרונות של חכמה, מתינות, אומץ וצדק, ועד מציאת איזונים בהשראת ׳שביל הזהב׳ של הרמב"ם.---הספרים שהוזכרו בפרק:האדם מחפש משמעות, ויקטור פרנקלמחשבות לעצמי, מרקוס אורליוסלנצח נבנו, ג'יימס קולינס

בעולם הארגוני התחרותי של היום, הבנה וניהול של דינמיקה קבוצתית הם הכרחיים להצלחת הארגון. האינטראקציות והכימיה בין חברי הצוות משפיעים באופן ישיר על קבלת החלטות, ניצול משאבים, שביעות רצון, וגם הרווחה האישית של חברי הצוות.בשיחה עם חגית זלצברג, יועצת ארגונית, מנחת קבוצות, ומכשירה של מנחי קבוצות, דנו בתפקיד הקריטי של דינמיקה קבוצתית בארגונים ובחשיבות המודעות לתהליכים קבוצתיים. היכולת של מנהלים לתכנן זמן ומקום לשיח פתוח, לתת תשומת לב להקשבה פעילה, לעודד התנגדויות בונות ושגרות שיח הן שמאפשרות לנווט בהצלחה מצבים מורכבים וליצור דינמיקה חיובית ובונה.

בלחץ הגבוה ובדרישות התובעניות של עולם העבודה המודרני, מנהלים ומנהלות נדרשים לא רק להניע ולנהל את המשימות, אלא גם לטפח סביבת עבודה תומכת ובריאה, לשפר את האווירה בארגון, ולהגביר את האמון. ניהול אמפתי הוא גישה שמדגישה את החשיבות של הבנה והתחשבות ברגשות ובצרכים של העובדים, ובכך משפר את הפרודוקטיביות ותחושת השייכות הארגונית.בשיחה עם ד״ר ליאת יקיר, ביולוגית, מרצה וחוקרת את הביולוגיה של הרגשות וההתנהגות האנושית, דיברנו על החשיבות של אמפתיה בארגונים ועל תפקידה ביצירת תחושת ביטחון והנעה לפעולה. בסביבה רוויית סטרס יש קושי טבעי של מנהלים לעבור מאגרסיה לאמפתיה, והיכולת של מנהלים להיות מודעים לתחושות ולמחשבות של האנשים שלהם היא חיונית לשיפור מערכות יחסים, יישוב קונפליקטים, והגברת האמון בארגון.—קישורים לתכנים נוספים של ד״ר ליאת יקיר:https://linktr.ee/Dr_LiatYakirלמידע נוסף על הקורס ״נוירו-ניהול – הכוח של ניהול אמפתי בימי משבר״:https://liatyakir.com/product/neuromanagement/

בשיחה עם דפנה קוסידוי, יועצת ארגונית ושותפה בחברת הייעוץ קוואטרו לפיתוח ארגוני מדיד, דיברנו על הדרך בה אימוץ של תכניות פיתוח אישיות מעניק לעובדים הזדמנויות לחשיפה, התנסות מעשית ולמידה כדי לחזק מיומנויות או תחומי ידע. הייחודיות של תוכנית כזאת היא שבחירת הפעילויות נובעת מהעובד עצמו, ובכך גם מחזקת את תחושת המשמעות, את המוביליות הפנים-ארגונית, וכמובן - ביצועים.

מאוד נוח לפעול על אוטומט. ככה עשינו, ככה עושים, ככה נמשיך לעשות. זה מייצר שגרות, מוריד עומס קוגניטיבי, ומקל על היומיום באופן כללי. אבל לאוטומט עלולים להיות מחירים כבדים. אנחנו נמצאים בסיכון מוגבר להחמיץ רעיונות חדשניים ואופני פעולה יצירתיים, ומעל לכל - מסתכנים בהיווצרותם של אזורי עיוורון ארגוניים, ההולכים ומתהווים מבלי שמנהלים נערכים להם בצורה מתאימה ובזמן.בשיחה עם הדס ייגר זלינגר, מומחית לפיתוח ארגוני מערכתי ומדריכה מקצועית ליועצים ארגוניים, דיברנו על התפקיד החיוני של הטלת ספק בהצלחה ארגונית, ועל שלל החסמים האישיותיים והחברתיים שמונעים בעדנו להטיל ספק ביעילות. ארגון שמפנה זמן וקשב לחקירה ולמידה, שהמנהלים בו מוכנים להטיל ספק בהחלטותיהם, ושנותן כלים ביקורתיים מתאימים לאנשים שלו, מגדיל את חופש הפעולה שלו, ואיתו את היכולת לחדש, להתחדש, ולקחת יוזמה.---הדס ייגר זלינגר - +972 52-9217088 

ארגונים זה אנשים, ואנשים זה תקשורת. מפיתוח עובדים ומשובים, דרך תיאום, תכנון והובלת תהליכים, וכלה בביצועים והנעה לפעולה - המרחב המילולי הוא המפתח להצלחה ארגונית וניהולית כאחד. אבל בשונה ממה שנדמה לפעמים, תקשורת היא מיומנות נרכשת, ולכולנו יש אפשרות להשתפר וכך להגביר את היכולת שלנו להשפיע: על סדרי עדיפויות, על קבלת החלטות, על דרכי פעולה, על נקודות מבט.בשיחה עם ד״ר מיכל הרשמן שטרית, מומחית לתקשורת אפקטיבית, אשת אקדמיה ומחקר, דיברנו על תקשורת אפקטיבית כיכולת שלנו לייצר ולהרחיב את מרחב ההשפעה שלנו בארגון. באמצעות מספר פרקטיקות פשוטות אך יעילות, אנחנו יכולים לשכלל את היכולת למקד את המסר שלנו, לדעת איך לומר אותו, ולקחת בחשבון את מי שמולנו - כל הדרך לרווחה והצלחה אישית ומקצועית.

הבינה המלאכותית משנה את עולם העבודה. השימוש במודלי בינה מלאכותית משפר תהליכי קבלת החלטות על ידי ניתוח דאטה וחיזוי מגמות, מאפשר אופטימיזציה של תהליכי עבודה על ידי אוטומציה של משימות יומיומיות, ומסייע למנהלים לקבל החלטות מושכלות יותר במהירות ולשפר ביצועים. בשיחה עם סמדר תדמור, מנכ״לית ומייסדת שותפה של הסטארטאפ קלארו מנטור, דיברנו על האפיקים המרכזיים בהן הבינה המלאכותית משנה עמוקות את עולם הניהול, ובתוך כך מעצבת מחדש תהליכים ומערכות יחסים בארגונים. באמצעות בינה מלאכותית, מתאפשרת פרסונליזציה ניהולית המתאימה משימות ליכולות ולמוטיבציה של כל עובד באופן אישי, מסייעת במתן משוב, ומעניקה כלים למנהלים ולעובדים כאחד.

כולם רוצים להיות יצירתיים. מצאת החמה ועד צאת הנשמה אנחנו שומעים על חשיבה יצירתית, ניהול יצירתי, מודלים יצירתיים. ובשם קידוש היצירתיות, ארגונים היום נקראים להשטיח היררכיות, לעודד פתיחות, לגלות גמישות, לפרוץ כללים ולזנוח נהלים. אבל האם יצירתיות היא באמת נתיב קסמים מובטח להצלחה, או שעודף יצירתיות עלול להוביל לעודף של יוזמות והסחות דעת מיותרות? בשיחה עם ד"ר יואל אסרף, ראש התכנית לתואר שני במנהל עסקים במרכז האקדמי רופין, שמנו תחת זכוכית מגדלת את אתוס היצירתיות - מההילה החיובית וההבטחה הגדולה, דרך המתח המובנה שבין תשוקה למשמעת, ועד השאלות הקשות: האם ייתכן עודף ברעיונות? מתי יצירתיות תורמת ומתי היא עשויה להזיק? כיצד נוכל לתרגם יצירתיות להצלחה עסקית באופן אחראי? כל זאת ועוד על בסיס ממצאים ממחקר חדש של ד"ר יואל אסרף ופרופ' כלנית אפרת.לקריאה נוספת:Creativity is not enough, Theodore Levitt, Harvard Business Review

אותנטיות היא היכולת להיות מי שאתה באמת. אותנטיות מאפשרת למנהלים ולמנהלות להשתלב ביעילות בארגונים, להביא את עצמם לידי ביטוי, לטפח מערכות יחסים עם האנשים שלהם ועם קולגות, לאזן בין מתחים, ולהוביל בדרך המתאימה לערכים האישיים והמקצועיים שלהם. בשיחה עם אורלי אדם, יועצת ארגונית ומנחת קבוצות, דיברנו על החשיבות של מנהיגות אותנטית, וכיצד היא באה לידי ביטוי ביכולת של מנהיגים לקבל החלטות שתואמות את הצרכים ועולם הערכים של עצמם ושל הצוותים שלהם, שמרגישים חופשיים יותר להביא את נקודות המבט הייחודיות שלהם לשולחן. זה מתחיל בהכרה והבנה של הרצונות והשאיפות האמיתיות שלנו, וממשיך ביכולת לפעול בהתאם מתוך מודעות אישית מוגברת לעצמי ולסביבה.

בשיחה עם ד״ר בעז שליט, מנכ״ל דינגו לייעוץ אסטרטגי וראש ההתמחות לאסטרטגיה בקריה האקדמית אונו, דיברנו על האתגרים המנהיגותיים בהובלת שינוי בארגונים ׳רדומים׳ ובארגוני קדנציה. בעוד ששינוי איננו דבר מובן מאליו בארגונים אלה וצפוי להתקל בשלל חסמים מבניים ותרבותיים, מנהלים ומנהלות יכולים לקדם בהצלחה רפורמות דרך יצירת תחושת דחיפות ונחיצות, בניית מנגנונים חכמה, ובעיקר - גילוי אומץ ניהולי.לאתר החברה: https://dingogroup.co.il/לרכישת הספר: https://bit.ly/boazshalit

כשהשוטף שוטף, קשה לנו לפעמים להיות מודעים בזמן אמת למחשבות, לרגשות, לתחושות. עוד יותר קשה לנו להפנות קשב ולהתבונן בתוך הרגע בחוויות שלנו באופן מכוון ובלתי שיפוטי. זה המקום שבו מיינדפולנס באה לעזור: היכולת להיות נוכחים בתוך הרגע, ולהתנהל מתוך בחירה חופשית ומודעת.בשיחה עם מאיה שוצמן מטרסו, יועצת ארגונית ומנחת קבוצות בכירה, דיברנו על התרומה האדירה שמיינדפולנס מביאה דרך התמודדות טובה יותר עם מה שקורה סביבנו, ובכך תורמת להעלאת איכות החיים, להפחתת מתח וחרדה, ולהגברת מיקוד. כמנהלים ומנהלות, אימוץ עקרונות מיינדפולנס יכול לסייע לנו להפסיק לפעול ׳על אוטומט׳ ולראות דרכי פעולה נוספות, לחזק את היכולת לעבור בין מצבים שונים, ולצמצם שחיקה מנטלית וסבל.לקריאה נוספת: https://hbr.org/2020/08/why-your-team-should-practice-collective-mindfulness

עוסקים הרבה בחוסן אישי, צוותי וארגוני, אך לרוב לא מספיק בחוסן הניהולי - כושר העמידה, כושר ההתאוששות וכושר ההסתגלות של מנהלות ומנהלים שמתמודדים עם גורמי לחץ רבים. מעצם המיקום של המנהל ותפקידו, המחיר הארגוני של פגיעה בחוסן הניהולי - התאוששות איטית מדי או אי-הסתגלות - יכול להיות גבוה במיוחד, ומשפיע במישרין ובעקיפין על האנשים שלו, על תהליכים ועל העמידה ביעדים ובמטרות הארגוניות.בשיחה עם עדי שירצקי, פסיכולוגית ארגונית ופסיכותרפיסטית אינטגרטיבית, דיברנו על המרכיבים של חוסן ניהולי, וכיצד אנחנו יכולים לבנות אותו לפני משבר, בזמן משבר, ולאחר משבר. בעוד שהמשבר עצמו עלול לעיתים להיות בלתי נמנע, ישנם כלים ומאמצים מניעתיים שיכולים לשפר את סיכויי ההתמודדות בשעת הצורך, ועלינו כמנהלים וכמנהלות להעז ולתרגל את עצמנו במצבים מאתגרים, וללמוד איך להטעין את הבטריה הפנימית.-- הוקלט לפני השביעי באוקטובר --

בעתות משבר, האצלת סמכויות אפקטיבית היא הכרחית להישרדותו ולהצלחתו של הארגון.היא מאפשרת שימוש אופטימלי במשאבים הזמינים, מקדמת יכולת הסתגלות, נקודות מבט ורעיונות רעננים, ומטפחת זריזות בתגובה למצבים המשתנים במהירות.בפרק קצר במיוחד של 5 דקות נבחן איך אנחנו יכולים לחזק את השריר של העצמת דרג ניהולי צעיר דווקא בזמנים קשים. מעבר להעלאת הנושא למודעות ובחירה מודעת של תחומי אחריות ומשימות להאצלה, בעיקר חשוב שנתאם ציפיות לגבי שגרת העדכונים, ונכיר בכך שכנראה שלא הכל יעבור חלק, וזה בסדר - לוקח זמן לטפח את תחושת המסוגלות שלהם מחד, ולבנות את הביטחון שלנו מאידך.

אנחנו נמצאים בתקופה רוויה באי וודאות, בטח בעבודה: בנוגע למשימות, למשאבים, לתקציבים, לזמינות העובדים, לפרויקטים שמתעכבים וכו׳. כשיש הרבה שינויים ואילוצים, החשיבות של תקשורת פנים אפקטיבית עולה משמעותית, והיא קריטית כדי לאפשר לאנשים בארגון להיות מעודכנים, לתאם ציפיות, להפחית עמימות וחרדה, לתעדף משימות, ולבנות אמון. אמנם במצבי משבר יש הרבה ספקות, תהיות, שמועות, ושברי מידע, אבל מתחת להכל עדיין יש עובדות. כשאנחנו יודעים לתקשר את העובדות ולהציע סיפור מסגרת שמעניק להן משמעות ורלוונטיות למציאות הארגוני, אנחנו יוצרים בהירות - השלב הראשון בתקשורת אפקטיבית. השלב השני הוא לוודא שהמסרים עברו, נקלטו והובנו, והשלב השלישי - עקביות. כל הזמן לתקשר, לעדכן ולבאר.

תהליכי למידה והפקת לקחים הם חיוניים לארגונים שרוצים לצמוח ולהתפתח, בייחוד בעת הנוכחית. למידה אפקטיבית מאפשרת לארגון, למנהלים ולצוותים לאסוף ולנתח נתונים, להפיק לקחים, לשפר תהליכים ולשמר מפתחות להצלחה. בפרק קצר במיוחד של 5 דקות נתמקד בהיבטים המנטליים הבאים לידי ביטוי בזמן עצירת למידה, המשפיעים על המעורבות והמחויבות של המשתתפים. על מנת לאפשר תהליך למידה והפקת לקחים, נדרשת דוגמא אישית ניהולית, מיקוד שליטה פנימי, חשיבה ביקורתית לצד פתיחות לביקורת, תקשורת פתוחה ומקרבת, התבוננות קדימה וכמובן  - היכולת להבחין בין עובדות לעמדות.

בזמני משבר, הנטייה הטבעית שלנו היא להתמקד בכשלים. זה נכון בכלל כאנשים, וזה נכון שבעתיים כמנהלים וכמנהלות. הרצון שלנו ללמוד ולהתפתח דוחף אותנו לחקור את נסיבות המשבר הכישלון, ולפתח מענה לכל ליקוי שנוכל למצוא. בפרק הזה נתמקד בחקר מוקיר בעתות משבר, במטרה להעביר את המיקוד מפתרון בעיות תגובתי לזיהוי פרואקטיבי של חוזקות והזדמנויות. גישה זו יכולה לתרום לפיתוח חוסן, לעזור לנו להנחות את הארגון בתהליך המאתגר של התאוששות, ולטפח צמיחה פוסט-טראומטית ארגונית.

זה לא סוד שאנחנו נמצאים בתקופה שקשה לנו לתכנן. ככל שאי הודאות גדלה, ככה מנהלים ומנהלות נמנעים מתכנון קדימה, דווקא בזמן שבו תכנון הוא חשוב יותר מתמיד. תכנון קדימה בתקופות של חוסר ודאות אינו עוסק בחיזוי העתיד אלא בהיערכות לאפשרויות שונות. בפרק  הזה נתמקד בפרקטיקות שיאפשרו לנו לחבק את אי הודאות בתוכניות שלנו. איך לבנות תרחישי פעולה ועקרונות הפעלה, ואיך ליצור לעצמנו את התנאים להנות מהיתרונות של תכנון קדימה, אך עדיין לבנות מסגרת גמישה שמאפשרת ביצוע התאמות מהירות.

התמודדות עם שחיקה זו משימה קשה גם בימים רגילים, אז על אחת כמה וכמה בימים אלה. בפרק זה נתמקד בפרקטיקות פשוטות להתמודד עם שחיקה ולמנוע ממנה לנהל אותנו. למרות שרבים מאיתנו חווים אי-נעימות לגבי הקושי האישי שלנו ביחס לאחרים ונוטים להקטין אותו, זו נטייה שדווקא עלולה לתרום לשחיקה. חשוב שנכיר בקושי שלנו ושל האנשים שלנו כמו שהוא, נכנס למצב פעולה אקטיבי של הפוגות קצרות, ונזהה גורמי לחץ מיותרים בעבודה.

מנהיגות בחירום שונה ממנהיגות בימי שגרה. היא משפיעה בטווח הקצר על מידת התפקוד של האנשים, ובטווח הארוך על רמת האמון בארגון ובמנהיג. בפרק הזה נפרט פרקטיקות שימושיות להתמודדות עם המתחים המרכזיים של המנהיגות בחירום: איך לחזק גמישות על חשבון נוקשות, איך להיות יותר אמפתיים ולהכיל התנהגויות שליליות, ואיך להיות יותר מוכווני רגשות ופחות מוכווני משימה.

חודש וחצי לתוך המלחמה, אנחנו בעיצומה של מציאות חדשה המאלצת ארגונים לקיים משימות שגרה לצד התנהלות המותאמת למצב החירום, ולבסס ׳שגרת מלחמה׳. בפרק הזה נפרט מספר מנגנונים אשר יסייעו לנו לעשות את התנועה בין שני המצבים בצורה מיטבי: לעשות סדר בתעדוף המשימות, להתמודד עם נוכחות אנשים וזמינות משאבים חלקית,  ולעזור לאנשים להכנס לשגרה למרות המצב.

אחרי אירוע משברי, קשה לנו לחזור לשיווי משקל, להסתגל למציאות החדשה ולחזור לתפקוד. הנתק בין העבר להווה מקשה על האמונה שלנו שנדע מה לעשות ומה יהיה מחר. בפרק הזה נבחן כיצד ניתן לשמור על רציפות תפקודית ולהתמודד עם אי ודאות, ובכך להקטין את עוצמת ההשפעה של משבר על התפקוד הארגוני - תוך חיזוק תחושת השליטה ומתן משמעות. 

בזמן משבר, הכלי מספר אחד של מנהלים לסייע לעובדים להמשיך לתפקד היה ונשאר שיחות - פשוט לדבר עם האנשים. שיחות אישיות או צוותיות, העיקר להבטיח שיש הקשבה  רציפה ואותנטית לקשיים של אנשים. בפרק המיוחד הזה נציג מבנה פשוט אך יעיל במיוחד לניהול שיחה צוותית שנותנת מקום למגוון קולות, מכילה מורכבויות, ועוזרת לנו ולאנשים שלנו לגייס כוחות. הצעה למבנה של השיחה: פתיחה - המנהל מדבר ראשון ונותן סקירה של המצב: “אנחנו ביום הככה וככה מאז אותה שבת שחורה ועברנו לא מעט כמדינה, כמחלקה כיחידה, והיום אנחנו בסוג של שגרת חירום מסוימת. אני רוצה שנדבר על מה שלומנו ומה עוזר לנו בתקופה הזו”.  התנהלות: חשוב שכולם ישתתפו, אפילו במילה אחת - ניתן לאפשר לא לכולם להשתתף, אבל חשוב להבין שזה מאפשר “בריחה” והאחזקה והלכידות חשובים. ניהול השיח בסבבי שאלות - המנהלת/ מנהל כאמור מתחיל, משמש “מודלינג” ודוגמה אישית ומעצב את השיח הצוותי ולאחר מכן מקיימים סבב בין המשתתפים. כל פעם שאלה אחרת. מהלך השיחה: אז מה שלומכם? איך עוברת עליכם התקופה האחרונה? - חשוב לפתח ולשתף ולהיות אותנטיים ככל הניתן. מה האתגרים שלי? - מה קשה לי? מה מטריד אותי?.מה עוזר לי להתמודד?  המטרה היא לדבר על כוחות שמסייעים להתמודד עם מצבים מורכבים רגשית. מה עזר בעבר ומה היום? חשוב לא לבטל תחושות קשות - המיקוד הוא בעיקר בכוחות. כל אחד מתמודד אחרת - חלק עוזר להם לחשוב מחשבות חיוביות: “מחר יהיה יותר טוב” , ואילו חלק זה מוציא מדעתם, לחלק עוזר להכחיש ולאחרים לדבר ולשתף את מה שהם חושבים - הכל לגיטימי. לכן אל תציעו להם רעיונות, אלא תעזרו להם למצוא בעצמם מה עוזר להם. סיכום המנהל: הסגירה חייבת להתמקד בכוחות- מה יעזור לי מחר בבוקר מה יעזור לי לעבור את התקופה הקרובה.

בארגון לא צריכה להיות הרמוניה. כל אינטראקציה היא פוטנציאל לעימות - וגם הזדמנות ללמידה וצמיחה. כולנו באים עם ערכים שונים, עליהם מתווספים יעדים, התחייבויות, ועוד שלל אינטרסים, ודרך קונפליקטים אנחנו יכולים לגשר על הפערים, לשלב נקודות מבט ולצאת חזקים יותר מהצד השני - או לקרוס. קונפליקטים קורים כל הזמן, והדרך בה מנהלים ומנהלות מתמודדים איתן היא קריטית ליכול להצליח ולשגשג ברמה האישית, מקצועית וארגוניתבשיחה עם בת-חן פרימור יוסף, יועצת ארגונית בכירה ומנחת קבוצות, דיברנו על התפקיד החשוב של קונפליקטים בארגונים, ועל האסטרטגיות והפעולות היומיומיות בהן מנהלים ומנהלות אפקטיביים מייצרים איזון בין טיפול בקונפליקטים לבין יצירת סביבת עבודה חיובית. בעוד שהימנעות מעימותים יכולה להיות אפקטיבית במקרים מסוימים, אסור לה להפוך לברירת המחדל שלנו, ועלינו לטפח תרבות שמעריכה דיאלוג בריא וניהול קונפליקטים בונה.להאזנה נוספת:פרק 46: הגיון בריא? איך נקבל החלטות מושכלות למרות שלל ההטיות שאנחנו חשופים להן, עם ד״ר רותי קינן ~-~-~-~- לכל הפרקים של ״בול בפוני״, מסודרים לפי נושאים ~-~-~-~-🎧  https://taplink.cc/bul.bapony

בכל ארגון, קטן כגדול, מתקיימות רשתות אנושיות. הרשתות הן הצינורות המאפשרים העברת ידע, משאבים, עזרה ותמיכה, והגברת הרשתיות בתוך ארגונים מאפשרת מיצוי טוב יותר של משאבי הארגון, מעצימה את הלמידה, היצירתיות והחדשנות, ומחזקת את המחוברות הארגונית - עובדים מרושתים חווים רווחה נפשית, תחושת חוסן ומוטיבציה גדולה יותר.בשיחה עם ד״ר מוטי קלנג, פסיכולוג ארגוני מומחה ברשתות אנושיות, דיברנו על המעבר מגישות מנהיגות קלאסיות לגישת המנהיגות הרשתית, השמה במרכז את חשיבות היחסים והאינטראקציות בין אנשים בתוך הארגון ומחוצה לו. מנהיגות רשתית היא היכולת לבנות ולרתום מערכות יחסים כדי לקדם באפקטיביות מטרות משותפות, והמודל של ד״ר קלנג מפרט את המיומנויות הנדרשות למיצוי הרשת האישית של המנהיג, ולפיתוח קישוריות פנימה והחוצה של הארגון אותו הוא מוביל.להאזנה לפרק הקודם עם ד״ר מוטי קלנג בנושא גיבוש חברתי ~-~-~-~- לכל הפרקים של ״בול בפוני״, מסודרים לפי נושאים ~-~-~-~-🎧  https://taplink.cc/bul.bapony

העיסוק בחוסן הצוותי הוא חלק קריטי בתפקיד המנהל/ת. כשהחוסן הצוותי נמוך, אנחנו משתבללים ולא מצליחים לשמור על רמת תפקוד אחידה לאורך זמן. כשהחוסן הצוותי גבוה, אנחנו מצליחים לשמור על אופטימיות, לחשוב על פתרונות יצירתיים, ולהמשיך לנוע קדימה לעבר פתרון. אבל החוסן בחירות מתחיל בשגרה - בדינמיקה, במערכות היחסים, בפתיחות, בכנות, ובמחויבות למנהל ולארגון.בשיחה עם תמר ברש, יועצת ארגונית ומומחית בחוסן והתמודדות במצבי משבר, דיברנו על התפקיד של מנהלים.ות ביצירת ביטחון פסיכולוגי בצוות, המאפשר לכל עובד להביא את עצמו לידי ביטוי, לשתף בקשיים וטעויות, לקחת סיכונים ולנסות דברים חדשים מבלי לחשוש מכישלון או מבוכה. ככל שהביטחון הפסיכולוגי עולה כן עולה גם החוסן הצוותי, המאפשר בעתות משבר להמשיך ולתפקד ברמה גבוהה, ומקנה תחושת רווחה רגשית בעתות שגרה. ~-~-~-~- לכל הפרקים של ״בול בפוני״, מסודרים לפי נושאים ~-~-~-~-🎧  https://taplink.cc/bul.bapony