פודקאסטרטגי 314: טראמפ חוזר לבית הלבן | מה קורה בעיראק? | השיח ברחוב העזתי אחרי חיסול סינוואר

טראמפ חוזר לבית הלבן: אולפן מומחים מיוחד בעקבות תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית וניצחונו של דונלד טראמפ, התכנסו חוקרי ארצות הברית במכון - אלדד שביט, צ'ק פרייליך ואבישי בן ששון-גורדיס - כדי לדון במשמעויות ובהשלכות של התוצאות על הזירה הבינלאומית, על הזירה האזורית ועל ישראל, הנכנסת לשנתה השנייה של מלחמת "חרבות ברזל". פודקאסט זה התאפשר בזכות שותפות INSS עם קרן משפחת רודרמן הזירה העיראקית: שלוחי איראן שמאתגרים את ישראל בימים האחרונים גוברות המתקפות של המיליציות השיעיות בעיראק על ישראל, והן אף מאיימות להצטרף לתגובת איראן על התקיפה האווירית שביצעה ישראל. בפרק זה של פודקאסטרטגי המנחה ירון שניידר, המומחה לזירה העיראקית, עובר לכיסא המרואיין ודן במליציות השיעיות שמאיימות על ישראל ממזרח. לאיזה צורך הוקמו וכיצד השתלבו המיליציות בעיראק בציר השיעי בהובלת איראן? מה מאפיין את יחסי המיליציות עם השלטון הנוכחי בבגדאד ומדוע ראש הממשלה והצבא מהססים או אף נמנעים מלפעול נגד המיליציות האלה, נוכח התקיפות המכוונות נגד ישראל? כיצד משפיעה הנוכחות האמריקאית בעיראק על פעילות המיליציות האלה מאז הקמתן וכיצד זה בא לידי ביטוי במלחמה? מהן דרכי התגובה האפשריות נגד המיליציות בעיראק, בתיאום ובשילוב מאמצים בין ישראל לארה״ב? מעבר לרשת - "איבדו את הראש": השיח בעזה לאחר חיסול סינוואר חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח הציבורי בעזה, וכן בסעודיה, עם יוודע דבר חיסולו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר. החלק הראשון עוסק בשיח העזתי שנע בין תומכי חמאס המנסים בכל הכוח לייצר סביב אופן מותו של סינוואר נירטיב של גבורה (״לא הסתתר במנהרה אלא נלחם מעל הקרקע עד רגעיו האחרונים״) אל מול הנרטיב שמטיל עליו את האחריות לקטסטרופה בעזה – להרוגים, לעקורים ולרעב. החלק השני של השיח העזתי שמוצג בפינה עוסק בוויכוח הפנימי בין אלו הסבורים כי על חמאס ואחרוני ״לוחמי ההתנגדות״ להיכנע, למסור את נשקם ולהציל את עזה מהשמדה מוחלטת לטענתם, לבין אלו הסבורים שיש להילחם עד אחרון העזתים ולו רק מתוך אמונה שכניעה לא תביא שקט ושיקום, אלא לכיבוש מחדש של הרצועה ובניית התנחלויות חדשות בצפונה. החלק השלישי של הפינה עוסק בשיח בסעודיה בעקבות חיסולו של סינוואר, שקבע מיידית ש״חמאס איבדה את הראש״ וכי ״הטרור גוסס״. השיח הסעודי מצביע על שמחה גדולה בעקבות מותו וצורך אדיר להשחיר את תדמיתו של סינוואר. במקום גיבור ו״לוחם התנגדות״, הוא מוצג כ"עכברוש טיפש" שהביא להרס עזה ולמותם של למעלה מ-40 אלף עזתים. שיח נוסף שניתן לזהות בקרב הסעודים הוא אפולוגטי יותר ומנסה להצדיק את צהלות השמחה שנשמעו לאחר חיסולו בקרב אזרחים סעודים רבים. בחלק האחרון מנסה פרלוב להבין מיהו הקוורטט ״ששולט״ היום בעזה ואחראי על עתידם של החטופים ומה הרלוונטיות, אם בכלל, של הנהגת חמאס בחו"ל על עזה ביום שאחרי סינוואר.