פודקאסט מעלה | Maala Podcast | people & stories behind business impact on society in Israel

הפעם אנחנו עם שיחה על האוכל שלנו, על מה שאנחנו מזמינים מעבר לים ומה קורה מאחורי הקלעים כשמזג האוויר משתגע. גלית כהן, מנהלת בישראל של קרן האקלים JCT ולשעבר מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, משוחחת עם אריאלה אשורי, ראש תחום ESG בצים ועם רועי משיח, מנהל שיווק דשנים מיוחדים ב-ICL, ומנסה להבין כיצד שינוי אקלים הוא לא סעיף בדוח קיימות, אלא חלק מהאופן שבו מנהלים סיכונים, מקבלים החלטות השקעה ושומרים על הכושר התחרותי ועל החוסן של החברות. אריאלה משתפת במהלך משמעותי של חידוש צי האוניות של צים. כיום כ-40% מהצי מופעל על גז טבעי נוזלי, צעד שמצמצם פליטות, עונה על רגולציה עתידית ומייצר יתרון תחרותי ממשי. כדי להמחיש את השפעת שינוי האקלים על עולם הספנות, אריאלה מספרת מה קרה בתעלת פנמה: כשיורד פחות גשם רמת המים בתעלה יורדת, וכתוצאה מכך אוניות יכולות לשאת פחות מכולות, לוחות הזמנים משתבשים והעלויות עולות. כך סיכוני אקלים משתלבים במנגנון ניהול הסיכונים הכולל של החברה.  רועי מ-ICL מספר על האתגרים הגוברים להאכיל את אוכלוסיית העולם בשל שינוי האקלים - פחות שטח, יותר פיות להאכיל, מזג אוויר פחות צפוי. במענה לכך, ICL פיתחה פתרונות חקלאיים חכמים שמאפשרים לגדל יותר מזון על פחות שטח ועם פחות מים, תוך צמצום טביעת הרגל הפחמנית של החקלאות עצמה. השיחה הוקלטה במסגרת כנס מעלה, דצמ׳ 2025.תמונות: דרור סיתהכל

לקראת יום הזיכרון ויום העצמאות, בחרנו לשוחח על אחת הסוגיות הכואבות של החברה הישראלית: הקיטוב. שוחחנו עם אורי עפרוני, מנכ״ל תנועת ״פנימה״, ארגון המפתח ומקדם פתרונות מדיניות לסוגיות ציבוריות שנויות במחלוקת. אורי מסביר שהקיטוב מורכב משלוש תופעות: קיטוב רגשי - שנאה הדדית בין קבוצות, קיטוב חברתי - הפרדה בחיי היומיום, וקיטוב אידאולוגי. כולן מחריפות כשאין עוגנים משותפים. מה שמאפיין את הקיטוב היום הוא הזליגה למרחבים האישיים: פעם המחלוקת נשארה "במגרש" - נגמר המשחק, לחצו ידיים וחזרו להיות חברים. היום היא מלווה אותנו ולא מרפה: לוואטסאפ, לבית ולמשפחה ועוד, וזה פוגע ביכולת להגיע להסכמות גם בהקשרים שאין להם שום קשר לפוליטיקה.  אחד המקומות שבהם כן אפשר לייצר עוגן משותף הוא מקום העבודה המהווה את אחד המרחבים הבודדים בחיים הבוגרים שבו אנשים שונים זה מזה נפגשים, עובדים יחד ויוצרים יחסי אמון.  השיחה נעה בין ניתוח רציונלי לממד הריגשי, ומסתיימת במבט אופטימי קדימה: ״בחברה הישראלית יש כוחות אדירים והון אנושי מדהים״, ולצד הלהבות, אורי מזכיר, יש לנו גם חוטים מחברים שהם חזקים לא פחות.

יאיר כהן, מנהל שיבולת ESG, בשיחה עם ג׳וליה וול, יועצת אסטרטגית בינלאומית בתחומי קיימות, ענייני ציבור וחדשנות. ג׳וליה נותנת תמונת מצב מפוכחת ומתארת שוק ESG גלובלי בתהפוכות. הצד החיובי של זה הוא שינוי בקרב חברות רבות שעוברות מגישה של סימון וי ושיווק, לניהול סיכונים אמיתי. ג'וליה מדגישה כי על אף שישנן מגמות שליליות כגון צמצום הרגולציה באירופה ובארה״ב, משיכת כספים מקרנות ESG ותחושת אכזבה גוברת מדירוגי ESG גלובליים, שינויי אקלים הם עדיין אחד מגורמי הסיכון הגדולים לפעילות עסקית.  יאיר מסביר כי המציאות הזו כפי שג'וליה מתארת ניקתה למעשה הרבה רעש שהיה סביב ESG ומאלצת להתמקד ולהסתכל על הערך האמיתי. כעת, לאחר שנתיים של מלחמה ומיקוד בצרכים המיידיים פה בישראל, צריך לחזור ולהתחבר למשקיעים, לקוחות גלובליים וחברות דירוג.  השיחה הוקלטה במסגרת כנס מעלה, דצמ׳ 2025.

נגישות מעבר לתקן ותעסוקה לפצועי צהל – איך עושים את זה בפועל?נעמי ראם תרשיש, מנהלת שותפויות רב-מגזריות במנהלת תקומה, הובילה שיחה על הערך המוסף שעסקים מביאים לאתגרי השיקום – לא רק במשאבים, גם עם מחויבות, ניסיון וחשיבה ארוכת טווח. תמיר אמר, COO בקבוצת עזריאלי, ואילנה, מנהלת משאבי אנוש ברפאל, הציגו שני מהלכים שממחישים את זה בשטח.תמיר מספר כיצד הנהלת עזריאלי יצאה למסע חווייתי בנכסי הקבוצה יחד עם עמותת אתגרים, כדי לחוות על בשרם את האתגרים של אנשים עם מוגבלויות. התובנות היו מפתיעות: דברים פשוטים, לעתים בעלות זניחה, שמשנים דרמטית את החוויה, ומודעות שמספיק לחוות פעם אחת כדי שתישאר. אילנה מביאה זווית נוספת לסיפור: על רקע כ-23,000 נכים חדשים כתוצאה מהמלחמה, פרויקט שילוב פצועי צהל בתעסוקה שהתחיל ממקום ערכי והפך לתוכנית מובנית עם תוצאות. כשמנהלים חששו שקליטת פצועים תפגע ביעדים, רפאל הגדירה אותם כ"על-תקניים", כלומר תקן נוסף מעבר לתכנון, וזה פרץ את הסכר. היום רפאל מכשירה ארבעים מנטורים מקרב המנהלים שילוו פצועי צהל, בשותפות עם עמותת אחים לחיים וארגון נכי צה"ל. הטיפ של אילנה? להתחיל ולא לוותר, גם כשזה נראה בלתי אפשרי.השיחה הוקלטה במסגרת כנס מעלה, דצמ׳ 2025.

בינה מלאכותית מציבה אתגרי אחריות תאגידית חדשים - אבל גם פתרונות מפתיעים. רויטל ביתן, מנהלת אחריות תאגידית, קשרי חוץ וקהילה באינטל ישראל, הובילה שיחה שביקשה לעשות סדר במונחים ובתחזיות ולהתמקד במה שכבר מתרחש בפועל. חזי בן זקן, מנהל חדשנות ו-AI בחברת אדמה, ולימור שאקו, סמנכ"לית משאבי אנוש בישראכרט, סיפקו בדיוק את זה - הסתכלות מפוכחת ומעשית על הטמעת AI בארגונים, קרוב לשטח. חזי מספר כיצד מודל AI לתחזית מכירות מאפשר לאדמה למכור את אותן כמויות עם פחות מלאי: זה טוב לתזרים הכספי וגם לסביבה בצמצום שינוע של אלפי מכולות. הפרויקט לא נולד מהטכנולוגיה, אלא מכאב עסקי אמיתי וזה מה שהפך אותו לאפקטיבי. לימור מביאה את הצד האנושי: בישראכרט, ארגון פיננסי עם רגולציה כבדה שנמצא בטרנספורמציה, ההטמעה של AI דורשת פרסונליזציה של הלמידה ושותפות אמיתית של משאבי אנוש בתהליך. כך למשל פרויקט "AI-איינשטיינים" המכשיר עובדים כשגרירי AI שחוזרים לחטיבות שלהם עם יוזמות קונקרטיות מהשטח. שניהם מסכימים: AI הוא לא רק אירוע טכנולוגי - הוא ניהול שינוי לכל דבר. רויטל הוסיפה שבאינטל הנושא כבר משתלב גם בפעילות החברתית. אם בעבר המיקוד היה על מקצועות ה-STEM, היום, כדי למנוע פער דיגיטלי חדש, הפעילות הוסבה להדרכות AI למורים ולתלמידים בשיתוף משרד החינוך. זה גם תורם להכשיר את הדור של העובדים העתידיים.השיחה הוקלטה במסגרת כנס מעלה, דצמ' 2025*תמונות: דרור סיתהכל, כנס מעלה 2025

ריקי מור, מנהלת קשרי לקוחות ואחריות תאגידית במקורות, משתפת במסע של חברת המים הלאומית להבטיח אספקת מים תקינה גם במזג אוויר קיצוני. אז איך משפיע שינוי האקלים? כשצוללים לנושא, תרתי משמע, עולות שאלות כמו למשל כיצד עליית טמפרוטורה משפיעה על הדגים שבאמצעותם מנטרים את איכות המים, על צינורות הפלדה שמתחממים הרבה יותר, על התהליכים הכימיים שמבטיחים את חיטוי המים ועוד ועוד. כדי לבצע תהליך עמוק ומשמעותי, מקורות נעזרה בשירות המטאורולוגי אשר סיפק את נתוני מפת החום, הסתברות לשריפות, הצפות ועוד. על בסיס נתונים אלה ניתן היה לפתח כלים לקבלת החלטות שמיושמים ביום יום, בשטח, ומנחים את אנשי מקורות בעבודה השוטפת. "החשיבה במונחי הקיימות הפכה אותנו לחברה דינמית באקלים משתנה" תיארה ריקי, בהצגה במליאת הפתיחה של כנס מעלה האחרון.*תמונה: דרור סיתהכל, כנס מעלה 2025

רוב בציבור הישראלי מאמין ששיח מכבד ומכיל במקום העבודה יתרום לצמצום הקיטוב החברתי. מריאנה מועלם, מנהלת גיוון ונגישות בבנק הפועלים, משתפת במסע של הבנק מגיוון ללכידות חברתית ומדגישה כמה הנושא דחוף וחשוב: "העיסוק בלכידות חברתית הוא צורך עסקי וחברתי. הכוח שלנו הוא לא בקונצנזוס, אלא בניהול שיח מכבד... כנציגי המגזר העסקי, יש לנו חובה וזכות ענקית לשמש גשר." מקומות העבודה בנויים מעובדים.ות, נותני שירות ולקוחות שבאים מכל קצוות החברה הישראלית, מהקבוצות השונות שמרכיבות אותה ומגוון הדעות הקיימים בה. דווקא על רקע זה, זו הזדמנות לייצר שיח, להכיר ולהתחבר לאנשים איתם אנו עובדים ומבלים שעות רבות. מריאנה מדגישה כי העבודה על הגיוון והלכידות מגבירה את האפקטיביות הארגונית, עם עושר דעות ורעיונות, מה שגם מייחד אותנו בישראל. את מריאנה הקלטנו במליאה הפותחת של כנס מעלה האחרון בו גם הוצגו נתוני הסקר על השפעת מקומות עבודה על הקיטוב, אשר נערך בקרב מדגם מייצג של הציבור הישראלי.

מה עולה לך בראש כשמדברים על חירייה?  "פארק המִחזור חירייה עשה אולי את התיקון הסביבתי הכי גדול במדינת ישראל: שיקום של הר הזבל לפארק נופש ומִחזור פסולת מהמתקדמים בעולם". גיל ליבנה, מנכ"ל איגוד ערים דן לתברואה ופארק המיחזור חירייה, מספר על הדרך שעושה האשפה, אשר בחלקה הגדול עדיין מועברת להטמנה, עם כל ההשפעות השליליות הנלוות לכך. הפתרון לכך הוא ייצור אנרגיה מהפסולת, מהלך המקודם בימים אלה על ידי האיגוד.הפארק בחירייה גם מזמין עסקים וציבור רחב לבקר במרכז לחינוך סביבתי, להבין איך אפשר לשנות הרגלים המייצרים פסולת, ולהגביר את המודעות לחשיבות של הפרדת סוגי פסולת באופן שיאפשר מחזור איכותי יותר. מדיניות אפס פסולת וניהול משרד ירוק אשר מקודמים בעסקים, בהחלטתומכים במאמצים אלה.

איך חדשנות במזון מקדמת פתרונות לסוגיות חברתיות וסביבתיות?  שוחחנו עם קרין לקסר, מנהלת שיווק יטבתה מקבוצת שטראוס, על קטגוריית המוצרים החדשים Cow Free, או במילים אחרות מוצרי חלב ללא פרה. מדובר במוצרים עם ערך חברתי וסביבתי משמעותי. תהליך הייצור עושה שימוש ב-60-80 אחוז פחות במשאבי טבע, ובמקביל נותנים מענה חדש למגוון קהלים כגון רגישים ללקטוז, טבעונים ושומרי כשרות. לנו זה פתח את הדמיון לעתיד עולם החלב והמזון. קרין מבטיחה שיש עוד הרבה בדרך. 

מנכ"ל ארגון מידות, שלומי הר-לב, מציע למדוד 'תוצאות חברתיות' במקום אימפקט חברתי שלרוב קשה לכימות ללא מחקר מקיף. כך למשל תוצאה של הפחתת תסמינים של מצוקה נפשית והשתלבות בתעסוקה בקרב נפגעי טראומה הן תוצאות שניתן למדוד בצורה פשוטה ומדויקת יחסית. ארגון מידות מקבוצת SFI פועל כ-16 שנים לקדם אפקטיביות ומצוינות ניהולית במגזר החברתי המקנים את "תו מידות" לעמותות העוברות את התהליך. שלומי משתף כי גם עסקים משתמשים בתו כחלק מתהליך הבחינה של שותפים חברתיים ומדגיש את החשיבות של השקעה בתשתיות: אסטרטגיה, טכנולוגיה ועוד כמפתח להצלחה גם במגזר החברתי.

בשיחה עם מנהלת הסיכונים הראשית של רכבת ישראל, יסמין אשכנזי, שמענו על המשמעות וההשלכות של סקר סיכוני אקלים על פעילות החברה. הסקר כיסה היבטים תפעוליים רבים של פעילות הרכבת והצביע על השפעות של עליית טמפרטורות, אירועי גשם קיצוניים, הצפות ועוד על היכולת של הרכבת להבטיח שירות רציף. יסמין מספרת כיצד בעקבות הסקר הותאמו תהליכי עבודה כגון שגרת תחזוקה, הגנה על מערכות חיוניות, זיהוי אזורי סיכון ועוד. הסקר מאפשר להטמיע בצורה טובה יותר שיקולי אקלים וסביבה בפעילות השוטפת של הרכבת.

ורדית דנציגר, מנכ"לית העמותה, מספרת על התקדמויות בנושא בשנים האחרונות. לצד העלייה במודעות ובשיח סביב הנושא, עצם ההגדרה של אלימות התרחבה וכוללת היום גם סוגי אלימות שאינם בהכרח נראים לעין, מה שמכונה 'אלימות שקטה'. ורדית מדגישה כי על אף התפתחויות חיוביות אלה ישנה עוד עבודה רבה בדרך לצמצום האלימות, ומסבירה כיצד מקומות עבודה יכולים לשחק תפקיד בתמיכה בנשים נפגעות אלימות במשפחה.

לשם שינוי, בואו נדבר על תקווה."אחרי שבעה באוקטובר דיברנו המון על חוסן, אבל זה לא מספיק. בחוסן יש משהו שעוזר לנו להתמודד עם הרגע... מה שלוקח אותנו לרגע הבא זאת התקווה." השבוע אנחנו בשיחה עם דר. שלי גורדון, סגנית נשיא למשאבי אנוש באלביט מערכות, המובילה מהלך המסייע לפתח תקווה בארגון ובקרב העובדים. אדם אופטימי יאמר "יהיה בסדר", אדם עם תקווה יאמר "אני אעשה שיהיה בסדר".שלי מסבירה כי פיתוח וחיזוק תקווה היא עבודה מנהיגותית שמתחילה במנהלים.ות, ומשתפת בדוגמאות מהעשייה וכיצד היא משפיעה וגם תורמת לפרודוקטיביות, בפרט בתקופה בה הביקושים והייצור בשיא. אותנו השיחה ממלאת באופטימיות וגם בתקווה.

זווית נוספת של שיקום וצמיחה מחדש של החקלאות בחבל תקומה ובצפון בעקבות המלחמה."קרן אדמה לחקלאי העתיד" מעניקה מלגות ללימודי חקלאות לסטודנטים מחבל תקומה והצפון, בשיתוף עם הפקולטה לחקלאות ברחובות. בטקס שהתקיים לאחרונה להענקת המלגות לסטודנטים במחזור השני אפשר היה להרגיש את הקשר שבין החקלאות "של פעם" לאקדמיה, למדע ולטכנולוגיה של המחר. סיון זנא, מנהלת אחריות חברתית באדמה, חברה ישראלית-גלובלית המתמחה ומייצרת פתרונות להגנת הצומח, מסבירה כמה טבעי החיבור הזה של אדמה לסטודנטים לחקלאות ולפקולטה, גם על רקע המגמות הגלובליות של הצורך הגובר במזון אל מול צמצום בשטחי הגידול והשפעות שינוי אקלים על הגידולים.

איך מעבירים בצורה אותנטית את הערכים והעשייה החברתית של עסקים?  אבי זיתן, מומחה שיווק ואסטרטגיה, המוכר לרבים כמארח בפודקאסט השיווק, מדבר על הטרנדים העכשויים בעולם השיווק וכיצד לחבר בין השיווק לאחריות התאגידית. אבי מאמין שבשנתיים האחרונות הציבור התייחס בצורה אוהדת יותר למחוייבות ולעשייה החברתית של עסקים על רקע המלחמה. מילת המפתח היא אותנטיות: "המלחמה הורידה את רף הציניות... חיפשנו קצת שפיות, רצינו שעסקים יתייצבו לצידנו... מותגים עזרו ונרתמו, הציבור קיבל את זה בטוב, בלי ציניות". האתגר שלפנינו יהיה לשמור על האותנטיות גם בתקופת המעבר והבנייה מחדש.

"אולי לא נדבר על זה..." - איך מקומות עבודה מתמודדים עם העלייה בתחלואה בסרטן בקרב צעירים?"בואו נלמד איך מדברים על זה" אומרת שירי קונטס גילגון, מנהלת משאבי אנוש ב-OPC ומתנדבת בארגון "חלאסרטן". בשנים האחרונות קיימת עלייה מתמדת במספר הצעירים המאובחנים בסרטן, ומכאן הצורך של מקומות עבודה להיערך לנושא. שירי, המשתפת מההתמודדות האישית שלה עם המחלה ומניסיונה כאשת משאבי אנוש, מדגישה את החשיבות של שיח פתוח וכנה, הדרכת מנהלים.ות, גמישות גבוהה וחיזוק תחושת השייכות והביטחון של העובדים. כדי לסייע למקומות עבודה להיערך נכון, חלאסרטן פיתח את מיזם "Cancer Friendly" המציע מודל וכלים מותאמים למקומות עבודה ומסבירים בין השאר איך לדבר על זה נכון וברגישות.

חברת SCD, החברה הבטחונית הרביעית בגודלה בישראל המייצרת גלאים לראיית לילה, פועלת בביקוש שיא מאז 7.10. בשיחה עם לי רון דגן, מנהלת פיתוח ארגוני, הדרכה ו-ESG, שמענו על המשך פעילות עסקית מלאה ואף מוגברת במפעל בלב הצפון וכאשר עובדים רבים גויסו למילואים. ניהול נושא המילואים במקומות העבודה ממשיך להיות משמעותי לאור התמשכות המלחמה והצפי כי הגיוסים יימשכו. לי רון משתפת באופן התמודדות שונה של עובדים שחזרו ממילואים וכיצד החברה מתאימה את המענים, כמו למשל פתיחת המשרדים בימי שישי לעובדים המבקשים להגיע בזמן שקט. לצד התמיכה בעובדים.ות במילואים, החברה גם תומכת במשפחות משרתי המילואים שלי רון היא אחת מהן...

טאטו ביכיו, המייסד של חברת UBQ, מדבר על מהפכה בתעשיית הפלסטיק. החברה לוקחת את האשפה הביתית, גם שאריות המזון, החיתולים ועוד, והופכת אותה לפלסטיק אלטרנטיבי. זהו מודל מרשים של כלכלה מעגלית שגם מצמצם את הפסולת שעוברת להטמנה, מפחית פליטת גז מתאן ומייצר חומר גלם יעיל יותר מבחינה סביבתית. יכול להיות שכבר פגשתם את המוצרים שלהם ברכב או במקדונלדס ועוד. טאטו משתף בגאווה כי UBQ היא המצאה ישראלית הנמצאת בשימוש הולך וגדל כתחליף לפלסטיק במגוון תעשיות.

כשמדברים על קיבוע פחמן מתכוונים לשילוב בין שתי פעולות: הוצאת הפחמן מהאטמוספירה ואחסון שלו - נטיעת עצים היא הדוגמה המוכרת ביותר. אולם, כדי לטפל בכמויות גדולות יותר נדרשות טכנולוגיות חדשניות שלוכדות את הפחמן ומעבירות אותו לאחסון מתחת לאדמה. אנחנו מבינים שזה נשמע קצת מסובך... מי שמצליח להסביר את הנושא וגם להציע פתרונות לחברות המבקשות לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית שלהן הוא נחי ברוט מנכ"ל חברת KVS. נחי מספר שבישראל קיים שוק הולך וגדל בתחום, הכולל חברות סטארטאפ המפתחות טכנולוגיות לקיבוע פחמן, וחברות גדולות המשתמשות בשירותים אלה כדי להגיע לאיפוס פליטות הפחמן.

"עכשיו זה המאני-טיים! יש לנו הדמנות ואת הכלים לפעול למען מדינה וחברה טובה יותר" עברי ורבין, מנכ"ל גודוויז'ן מקבוצת פאהן קנה, על תחושת השליחות של מנהלי.ות האחריות התאגידית בעת הזו.שוחחנו עם עברי לרגל הוצאת ספרו החדש "אחריות תאגידית 2.0" הפורס מפת דרכים להטמעת קיימות בארגונים. כגרסה שנייה לספר שיצא לפני למעלה מעשור, הספר משקף כיצד התחום התרחב, התמקצע ונכנס לנושאים חדשים כגון ניהול סיכוני אקלים, השקעות אחראיות ואפילו בינה מלאכותית. בשיחה, עברי מציין עד כמה התחום דינמי ומתפתח, ולצד זאת מדגיש את הצורך להמשיך ולחזק את החיבור של העשייה לאסטרטגיה העסקית הכוללת.

עיריית תל אביב-יפו הוציאה מדריך למשרד ירוק עבור עסקים הפועלים בעיר ובכלל. המדריך הוא חלק מפעילות רחבה של העירייה לקידום קיימות בעיר, שהשנה אף זכתה לדירוג A של הארגון הבינלאומי המוביל CDP. אילת אריאלי ענבר, מנהלת תחום עסקים וחדשנות ברשות לאיכות סביבה וקיימות בעירייה, מסבירה על המשרד הירוק כדרך להמחיש לעובדים ולעובדות מהי קיימות ולעודד התנהלות סביבתית אחראית בחברה. גישה זו תורמת לצמצום פליטות גזי חממה והשפעה סביבתית בעיר. עיריית תל אביב-יפו, כמרכז העסקי של מדינת ישראל, פועלת במסגרת "ברית עיר עסקים לסביבה, אקלים וקיימות" המעודדת למידה ועשייה.

מה הקשר בין קיימות ויהדות?  שוחחנו עם הרב יובל שרלו מארגון רבני צהר, על הפרסום החדש "קיימות יהודית: אחריות סביבתית מתלמוד למעשה" שמחבר בין ערכי הקיימות להלכה ומצוות עשה ואל תעשה. הרב שרלו מציין כי הפרסום מוסיף רובד משמעותי להבנת התנהגות סביבתית ביום יום על פי המסורת היהודית וזוכה לעניין רב. בין הסוגיות שהפרסום עוסק בהן ניתן למצוא את הפחתת השימוש בכלים חד פעמיים, הפחתת רעש בדגש על אירועים, זהירות בהשלכת פסולת המזהמת מקורות מים ועוד. החיבור יצא בשיתוף פעולה ייחודי עם חברת הפניקס, שגם סייעה בהנגשת התכנים לקהל רחב ככל הניתן.לעיון בחיבור על קיימות יהודית: https://bit.ly/462GsUn

בשיחה עם סמנכ"ל החדשנות של ICL דר' איתי נגרין, שמענו על השילוב של בינה מלאכותית באופן המייעל את תהליכי הייצור, מסייע להגביר את התאמת פיתוח המוצרים ללקוחות ומספק פתרונות לחקלאים. אחד הסיפורים המרתקים הוא בחברת סטארטאפ שהוקמה על ידי ICL אשר אוספת כמויות אדירות של נתונים מניסויי שדה ומחקרים שבעבר נשמרו במגירות או עברו כידע בעל פה, ומנתחת אותם באופן המסייע לחקלאים לבנות תכניות דישון מדויקות יותר. כדי לאפשר את ההטמעה של בינה מלאכותית, איתי משתף בתכניות ההכשרה הפנימיות של החברה כדי להכשיר את מהנדסי הכימיה והטכנולוגיה כדי להיות גם מהנדסי נתונים. לפעולות אלו יש השפעה ישירה על הפחתת פליטות, הקטנת טביעת רגל פחמנית וקיימות.

אנשי.ות האחריות התאגידית נשאלים רבות כיצד המחויבות מיושמת בשטח.מי שיכולה לענות על השאלה הזאת היא ויטה אליאסון, יועצת וסוקרת למבדקי אחריות חברתית בשרשראות אספקה. בשיחה עם ויטה למדנו שגם בישראל מבוצעים מבדקים שכאלה במגוון רחב של חברות, מתעשייה ועד הייטק, בהזמנה של חברות גלובליות ומקומיות. הבדיקה בוחנת בין היתר תנאי העסקה, בטיחות, זכויות עובדים ותנאי עבודה, באמצעות שיחות עם מנהלים.ות, סיור שטח, ריאיונות אנונימיים עם עובדים.ות הנבחרים באופן אקראי ועוד. ויטה מספרת כי אחדההיבטים המספקים בעבודתה הוא לראות בבדיקות חוזרות כיצד הנהלות שואפות להשתפר ומטפלות בליקויים שעלו.

שיחה עם יניב חלילי, מנהל קרן משפחת עידן ובתיה עופר. הפילנתרופיה הפרטית גם היא התגייסה ביתר שאת לסיוע לחברה הישראלית מאז פרוץ המלחמה. יניב משתף בתחומים החדשים בהם הקרן בחרה לסייע, כגון הקמת קרן מלגות לימודים לסטודנטים מהעדה הדרוזית לזכרו של סא"ל סלמאן חבקה ז"ל שנפל במלחמה. התמונה שיניב משתף משלימה חלק נוסף בפאזל של ההתגייסות הרחבה לה אנו עדים בשנה וחצי האחרונות ומאפשרת להבין את דפוסי הפעולה של הקרנות הפילנתרופיות בתקופה הזו.

האם רכב שיתופי ישכנע אותך לוותר על הרכב הפרטי? יובל שני, מנכ"ל חברת החדשנות בקבוצת שלמה מתאר את הפריסה הרחבה הקיימת כיום בערים רבות בארץ של רכבים שיתופיים. הרכב השיתופי הוא חלק מפאזל פתרונות תחבורה המוצע בשיתוף עם עיריות כחלק מהשירות לתושבים, ומטרתו לעודד אנשים לוותר על הרכב השני ואולי אף בכלל. האתגר המרכזי הוא שינוי תפיסתי לגבי ההכרח להחזיק רכב פרטי כדי להתנייד בנוחות. גם עסקים יכולים להצטרף ולהציע לעובדים את השירות באופן התורם גם לאיכות הסביבה. בהסתכלות קדימה יובל משתף כי "לפני כמה שנים עולם הרכב האוטונומי היה בשיא, והוא היום חוזר ובגדול... אני משוכנע לחלוטין שזה גם יגיע לישראל וכל תפיסת התחבורה תשתנה, והרכב האוטונומי יהיה גם קטליזטור עצום בעולם השיתופיות"

*English below*מרק לזניק, שותף בקרן פורטיסימו מדגיש כי ההחלטה של הקרן לקדם ESG נובעת ממחויבות עמוקה לקידום ערכים חברתיים וסביבתיים באמצעות השפעה על החברות בהן הקרן משקיעה. השינוי החל כבר לפני מספר שנים על רקע עלייה בדרישות של משקיעים ובעלי עניין נוספים כגון לקוחות, עובדים וספקים. פורטיסימו, המנהלת כ-2.7 מיליארד דולר עם פורטפוליו של כ-40 חברות, מסייעת ומלווה את החברות בהכנת התשתית בתחום ומעודדת אותן לאמץ כלים לניהול ומדידה שיטתית כגון דירוג מעלה ופרסום דוח אחריות תאגידית. מרק משתף כיצד בחינת ESG בהשקעות מסייעת לקרן לבחור נכון וגם תרמה לכמה מהצלחותיה הגדולות.Mark Lesnik, a partner at Fortissimo Capital, emphasizes that the fund’s decision to promote ESG stems from a deep commitment to advancing environmental and social values through it's influence over the companies in which the fund invests. The shift began a number of years ago, following increasing demands from investors and other stakeholders such as customers, employees, and suppliers. Fortissimo, which has raised approximately $2.7 billion with around 40 companies in it's portfolio, assists and supports the companies in building their ESG infrastructure and encourages them to adopt systematic management and measurement tools, such as the Maala ESG Index and the publication of a corporate responsibility report.Mark shares how integrating ESG considerations into investments helps the fund make better choices and has contributed to some of its greatest successes.

אחת המשימות הלאומיות כעת היא סיוע לפצועי המלחמה בהשתלבות חזרה בעולם התעסוקה. לירון שגיא כהן, מנכ"לית אגודת הידידים של ארגון נכי צה"ל משתפת שכבר כעת מוכרים מעל ל-15,400 נכות ונכי צה"ל, וכי משרד הביטחון מעריך כי המספר יגיע ל-100,000 ב-2030. יוזמת "בשביל ההצלחה" של ארגון נכי צה"ל מציעה מעטפת תמיכה וליווי משלבי הטיפול והשיקום ועד לקליטה במקום עבודה, ומטפלת כיום בלמעלה מ-3,000 פצועים בשלבים שונים בתהליך. היוזמה, אשר פותחה בסיוע בנק הפועלים, מזמינה מעסיקים ליצור קשר ולקבל ליווי מלא לאורך תהליך המיון, ההשמה והקליטה.

ליאת מנשה, מנהלת אגף השירות בשטראוס מים, משתפת במיזם המסייע למשפחות שכולות בהתמודדות עם מגוון סוגיות בירוקרטיות לאחר פטירת קרוב.ת משפחה. המיזם, שנולד מתוך קריאה לעזרה של המשפחות, מלווה עד כה מעל ל-700 משפחות באמצעות כ-350 קציני שירות הפועלים בהתנדבות.

שלומי צדקי מנכ"ל עיגול לטובה מתאר כיצד המיזם הצליח עד כה לגייס לתרומה מעל 180 מיליון ש"ח מעיגול האגורות הבודדות בעסקאות אשראי. שלומי מסביר כי גם מעסיקים יכולים לקחת חלק ולהציע לעובדים לעגל את המשכורת שלהם לתרומה של שקלים בודדים מדי חודש.

תומר רבינוביץ', מייסד ומנכ"ל 'דף חדש' משתף בכלים ומהלכים שמעסיקים יכולים לאמץ על מנת לסייע לעובדים לצאת ממשבר כלכלי. תומר מסביר כי במקרים רבים למעסיק יש תפקיד קריטי בזיהוי עובדים שנקלעו למשבר.

יעל וייץ, שותפה מייסדת בחברת 'משנים סביבה' משתפת כיצד ניתן לקדם מהלכים ותכניות להפיכת המשרד לירוק יותר, תוך שינוי הרגלים והתנהגות של עובדים.

מה הקשר בין משרד ירוק לאושר?  רבות מדובר על האתגר של שינוי הרגלים בהקשר של קיימות ושמירה על הסביבה. בחברת אלקליל, מקבוצת החברות של אסתילאודר ישראל מצאו את הדרך לעשות את זה בכיף. מסיבות החלפת בגדים, סטייליסטית לבגדי יד שנייה, חדר ירוק לצרכנות שיתופית ועוד, הם חלק מהפעילות עליה מספרת לירון טרניו, מנהלת משאבי אנוש, אושר ארגוני ואחריות חברתית באלקליל. מהלכיםאלה זוכים להשתתפות ועניין מצד העובדות והעובדים ומשלבים את הקיימות בשגרת המשרד. בהקשר העסקי, לירון משתפת בקו המוצרים הידידותיים לסביבה והעידוד לשימוש חוזר באריזות באצמעות מילוי מחדש, ואומרת כי הביקוש אליהם עולה גם בישראל:"לצרכנים והצרכניות הישראלים חשוב לחיות טוב ולחיות בריא".

"קבוצת חיפה מייצרת דשנים שנותנים הזנה מדוייקת לצמח. פלפל שגדל בקליפוניה גדל בתנאים שונים מאשר פלפל בערבה וצריך לדעת לדייק. כמו שאנחנו מגדלים את הילדים שלנו בצורה שהיא לא גנרית...". מוטי מסביר שהחקלאות המדייקת או ”דישון מדויק”, ‫מאפשרת להשיג יבולים גבוהים יותר, לצמצם את השימוש במינרלים ובמים ולצמצם את השפעות סביבתיות. איך תיראה החקלאות של המחר, על הכניסה של טכנולוגיות לעולם החקלאות, מהלכים להטמעת כלכלה מעגלית בייצור והצצה למאחורי הקלעים של גידול המזון.

פודקאסט מעלה על התנדבות מבוססת כישורים, ובפרט בתחום המשפטי בסיוע לנפגעי המלחמה.עם אייל בירנברג, שותף במחלקת דיני עבודה בפירמת EBN - ארדינסט, בן נתן טולדאנו. 

פרק חדש בסדרה על התפקיד שהמגזר העיסקי לוקח במאמצי הבנייה מחדש.'קרן אור', מיזם סיוע של קבוצת דיסקונט, הוקמה זמן קצר לאחר תחילת המלחמה ומתמקדת בחיזוק החוסן של ילדים ובני נוער בחבל תקומה. המודל הייחודי של הקרן משלב סדנאות אינטראקטיביות כגון נגרות, תיאטרון, פודקאסט ועוד, עם ליווי מקצועי שמאפשר לעבד את החוויות הקשות בצורה לא ישירה. אלה יעקבי, מנהלת 'קרן אור', משתפת בתהליך הבנייה וההפעלה של המודל וגם בפיתוח כלי הערכה ומדידה הבוחנים את מידת האפקטיביות שלו. הסיפורים המרגשים ממחישים את ההשפעה שכבר ניתן לראות בשטח.

'נקסט אוקטובר' היא יוזמה מרגשת מאד שייסדו הילה ויזהר שי להנצחת הנופלים במלחמה עם חברות סטארטאפ."כשחשבנו איך משמרים את הזיכרון של ירון, אמרנו שלא ניטע עץ אלא נזרע סטארטאפ. המטרה שלנו היא לחבר בין כל מי ששילם בחייו לבין חברות סטארטאפ חדשניות, שככל שהן תצמחנה, ההנצחה תהיה משמעותית יותר". הילה שי, אימו של ירון ז"ל שנפל בקרב בכרם שלום ב-7.10, מדברת על תחושת המשמעות הנוצרת מהחיבור בין הסטארטאפים לבין המשפחות השכולות. היוזמה כבר חיברה כ-350 סטארטאפים המנציחים את הזיכרון של הנופלים ומסייעת גם לצמיחה של הסטאראפים במנטורינג, פעילות בקהילה ואף חשיפה להשקעות. כמה חברות גדולות כבר מעורבות בתמיכה במיזם, בסטארטאפים ובמשפחות השכולות.

עוד בסדרה על התפקיד שהמגזר העיסקי לוקח במאמצי הבנייה מחדש, והפעם עם זווית נוספת על שיקום החקלאות.  השיקום של החקלאות בחבל תקומה הוא סיפור מרתק שגם נותן תקווה. אלון פיאסצקי, מנהל רכש חקלאי בקבוצת שטראוס, משתף במעורבות של החברה בקידום החזון לחקלאות המחר באמצעות השקעות, ידע וטכנולוגיות חדשניות.מה כבר קורה בשטח? שמענו על קומביין (כמו מהחיטה..) לקטיף ממוכן של כרוב, על גישה חדשנית לזריעת תפוחי אדמה ועוד. אלון מבטיח שבסוף נפגוש את החידושים בצלחת שלנו, וזה גם סביבתי יותר.

האם ניתן לסייע ולהתערב כאשר עולה חשש שעמיתה לעבודה נפגעת אלימות במשפחה?  עסקנו בנושא לקראת יום המודעות לאלימות נגד נשים, וכעת שוחחנו על כך עם תמר שוורץ, מנכ"לית עמותת רוח נשית. תמר חוזרת ומדגישה את היקף ועומק הבעיה, אשר אף החמירה על רקע המלחמה. 'רוח נשית' מציעה הכשרות לעובדים.ות ומנהלים.ות המקנים הדרכה וכלים לסיוע מצד מקום העבודה לנשים נפגעות אלימות במשפחה. תמר מסבירה כי עירנות מוגברת ורגישות גבוהה, לצד הבנה כי לא ניתן לקבל החלטה בעבור האישה, יסייעו לצמצם את התופעה ולהעניק את התמיכה הנדרשת.

בפרק זה אנו עוסקים בשאלה כיצד מעסיקים יכולים לתמוך בעובדים ממשפחות השכול. יהודית אפרימי, סמנכ"לית משאבי אנוש בבינת תקשורת, משתפת בכללים ובכלים אשר יסייעו למנהלים.ות לתמוך בעובדים ממשפחות השכול. יהודית מדברת כאשת מקצוע במשאבי אנוש וגם מתוך חוויית ההתמודדות שלה כאימו של רון אפרימי ז"ל, שנפל בקרב במהלך שירות מילואים במלחמה. יהודית מדגישה את התפקיד החשוב שיש למקום העבודה בתמיכה בעובדים ומתן משמעות ברגעים הקשים: "משמעות לא חייבת להיות במובן של הייעוד הגדול, אלא יכולה להיות בכל רגע, למשל אני עכשיו משמעותית כי אני חשובה לצוות. חלק גדול מהתפקיד שלנו כמנהלים זה לצקת משמעות בעשייה היומיומית, ברגעים הקטנים. כך הארגון יכול להפוך לעוגן לצמיחה"

כיצד המגזר העיסקי לוקח חלק בצמיחה מחדש של החקלאות בחבל תקומה?   החקלאות בחבל תקומה, המכונה גם 'גן הירק' של מדינת ישראל, ספגה פגיעה קשה ומכוונת ב-7.10. מתן גת, מנהל שיווק ומוצרים בדשנים מקבוצת ICL, מתאר את הרגעים הקשים שהיו בשבועות הראשונים במאמץ לסייע לחקלאים וכיצד כיום החברה פועלת באופן הדוק עם החקלאים ומנהלת תקומה, לשיקום ויצירת חקלאות מתקדמת. הערך הגדול שבשותפות הוא החדשנות והידע גלובלי של ICL בשילוב התקציבים המשמעותיים של מנהלת תקומה והפילנתרופיה. השיחה עם מתן נוסכת אופטימיות ותקווה לחקלאות ולביטחון התזונתי של ישראל.

שמענו מיו"ר נמל אשדוד שאול שניידר על השפעות המלחמה על הפעילות בנמל, על ההשקעה בטכנולוגיות ותהליכים סביבתיים, ועל אקסלרטור החדשנות והסטארטאפ המבטיח הראשון שמסתמן ממנו. "הגישה הירוקה תורמת לנו גם מבחינת היחסים הבינלאומיים, גם מול חברות הספנות שמבקשות לראות יותר, וגם מול הלקוחות ושרשרת האספקה, וזה נותן לנו דרייב להמשיך ולהתקדם".

המלחמה והצרכים החדשים הרבים שעלו כתוצאה ממנה יצרו קבוצות חדשות הדורשות התייחסות ומענה, כך למשל משפחות מיליאומניקים ובני.ות זוגם, משפחות מפונים ועוד. מציאות זו מחייבת ניהול כוללני של עבודת הגיוון וההכללה, המכיר ומתייחס למנעד שונות רחב יותר. אביטל ינובסקי ונורית הטב, מייסדות ומנכ"ליות שותפות של The DEI Code מסבירות על הצורך לטפל בתשתיות, בתרבות הארגונית וכמובן במנהיגות. "מנהיגות מכלילה מבינה שהעובדים שלי לא דומים לי ורואה מה כל עובד ועובדת צריכים כדי להצליח".

תגלית אקראית במהלך סקר תת ימי של אנרג'יאן הובילה למבצע חילוץ ממעמקי הים של קנקנים עתיקים בני כ-3400 שנה בשיתוף פעולה עם רשות העתיקות. מדובר באחד הממצאים המשמעותיים, החשובים והעתיקים ביותר שהתגלו אי פעם בים העמוק עם משמעות היסטורית וארכיאולוגית גדולה. אליענה פישלר, מנהלת קשרי חוץ באנרג'יאן ישראל, מספרת על על מבצע עוצר נשימה ומרגש שנמשך יומיים על גבי הספינה של החברה בלב ים. אגב, למדנו גם שיש הבדל בין קנקן לבין כד - כמו זה שהיה בנס החנוכה...🕎 

"השנה האחרונה המחישה לי את המשמעות האמיתית של 'בניית הארץ'. יש לי חיבור עמוק לתחושת השליחות שמלווה אותנו מאז ה-7 באוקטובר וזכות גדולה לקחת חלק בתקומה שלנו כעם שנחוש להמשיך קדימה." דנה עזריאלי, כנס מעלה 2024.   פרק זה מביא שיחה של תמר יסעור, יו"ר מעלה ויו"ר ישראכרט עם דנה עזריאלי, יו"ר קבוצת עזריאלי ויו"ר קרן עזריאלי ישראל (הוקלט במסגרת כנס מעלה ב-12.12.2024).  על חוסן, תקווה, פיתוח אחראי לסביבה, על רתימת הא.נשים והמנהלים.ות בקבוצה לעשייה חברתית וסביבתית ועוד.  שיחה מעוררת השראה אשר נגעה בכל משתתפי הכנס.  האזנה נעימה

על מגורי עובדים בתל אביב שמעתם? "השקעה בהון האנושי היא תמיד משתלמת" כך מורן גורן, מנהלת פרוייקטים ורווחה במלונות דן שמספרת על מיזם ייחודי בשם Dan Home TLV אשר במסגרתו החברה מנגישה ומסבסדת דיור לעובדים בתל אביב. היוזמה נולדה כמענה למחסור גדול בעובדים בסקטור השירותים והמלונאות בפרט על רקע יוקר המחיה ועלויות דיור גבוהות במרכז הארץ. פרוייקט זה משתלב במהלך רחב יותר של פיתוח מקצועי לעובדים לצד סיוע ותמיכה בהכשרות ולימודים אקדמאיים. בהסתכלות קדימה, מורן משתפת שהבניין יכלול גם קומת רווחה ופנאי לעובדים עם סלון וחדר כושר, ותכניות להרחבת המיזם לערים נוספות.

"אלימות זה כן העסק שלכם" אומרת מירה מינס מנכ"לית ויצו וקוראת לעסקים לקחת חלק במאמץ למניעת אלימות כלפי נשים. מירה מסבירה על החשיבות של עירנות לתופעה, הגברת המודעות וההסברה גם במקומות העבודה ומזמינה מעסיקים לפנות לויצו לכלים והכשרות שיסייעו להתמודד עם הנושא. בשיחה עם מירה גם שמענו על הפעילות הרחבה של ויצו ועל השפעתה על החוסן של החברה הישראלית בפרט במציאות המאתגרת של השנה החולפת. הצטרפו לתוכנית Human Rescue של ויצו ולמדו איך לזהות ולסייע לעובדים שסובלים מאלימות במשפחה https://bit.ly/3NUwgCY

שמחנו לשוחח עם יואב שפירא, שותף מייסד ומשנה למנכ"ל באקונרג'י, חברת אנרגיה מתחדשת ישראלית הפועלת במדינות רבות באירופה. יואב מדגיש את היתרון הכלכלי של אנרגיה מתחדשת ומתייחס לאתגרים ביישום המעבר וההטמעה של מקורות אלה ברשת החשמל. יואב גם משתף במערכת ניהול ה-ESG המקיפה אשר החברה אימצה כבר בשלבי ההקמה באופן המבטיח הלימה בין ערכי החברה לאופן הטמעתם בפעילות השוטפת. A conversation with Yoav Shapira, Managing Partner at Econergy Renewable Energy with operations in several European markets. Yoav emphasizes the financial advantages of renewable energy and also relates to the challenges in integrating these sources as part of the energy supply. Yoav also describes the company's ESG management system which was adopted and implemented at the early stages of the company's growth, ensuring that the company values and operations are well aligned. אודות אקונרג'י: אקונרג'י אנרגיה מתחדשת הינה חברה ציבורית נסחרת בבורסת תל אביב הפועלת בתחום הייצור והאגירה של אנרגיה מתחדשת. החברה נוסדה כחברה פרטית לפני 15 שנה והונפקה בבורסת תל אביב בשנת 2021(TASE:ECNR). בבעלות החברה כיום צבר פרויקטים לייצור חשמל סולארי ורוח בהיקף כולל של כ-18 ג'יגה וואט שנמצאים בשלבי פיתוח והקמה שונים במספר שווקים מרכזיים באירופה, בהם איטליה, ספרד, אנגליה, רומניה, פולין ויוון. לחברה צוות בין-לאומי של כ-120 עובדים מתוכם כ-25 במטה ההנהלה בישראל, שהינם בעלי ניסיון רב שנים ומוניטין מוכח בייזום, פיתוח, מימון ורכישה, הקמה, חיבור וניהול של פרויקטי אנרגיה מתחדשת. לחברה שיתופי פעולה אסטרטגיים עם מספר גופי השקעה מובילים, ביניהם קרן התשתיות הצרפתית RGREEN, קרן RIVAGE וקבוצת הפניקס. About Econergy: Econergy Group is a prominent developer and Independent Power Producer (IPP) specializing in solar PV, wind, and energy storage projects across key European markets, including the UK, Italy, Spain, Romania, Poland, and Greece. With a robust project pipeline exceeding 8.6 GW of solar PV and wind projects and an additional 10.6 GWh in energy storage, Econergy is at the forefront of Europe’s renewable energy transition.

מה מצב ההתנדבות במדינת ישראל היום כשנה מפרוץ המלחמה?  "המלחמה הביאה את הקפיצה המשמעותית ביותר בהתנדבות בישראל; כ-50% מאזרחי המדינה התנדבו בתקופה הראשונה של המלחמה" רונית בר, מנכ"לית המועצה הישראלית להתנדבות מתארת את ההתגייסות הנרחבת של הציבור הישראלי, אשר גם הביאה לצמיחה של יוזמות והתארגנויות המציעות מענים חדשים לצרכים בחברה הישראלית. בחודשים האחרונים אחוז ההתנדבות חזר לממוצע ועומד על כ-23%, כאשר בין האתגרים כעת ניתן לציין שחיקה גוברת וקושי להתחייב להתנדבות מתמשכת לאורך זמן. אחת המגמות שהתחזקו היא התנדבות מבוססת כישורים מקצועיים כגון טכנולוגיה, כלכלה ועוד, אשר מחזקת את תחושת המשמעות ומעודדת התנדבות מתמשכת. 

"לתת את השירות או את המוצר זה כמובן הכרחי אבל זה לא מספיק. לחברה, למותג, יש תפקיד בקהילה שהיא חלק ממנה". עמית שגיא, סמנכ"ל השיווק, הדיגיטל והדאטה בישראכרט, מספר על שיתוף הפעולה ארוך השנים עם "עיגול לטובה" המעודד לקוחות לתרום סכומים קטנים אשר כבר הגיעו לעשרות מיליוני שקלים. מבחינת ישראכרט מדובר ביוזמה המשתלבת בפעילות העסקית ומאפשרת ללקוח.ה לתרום לעמותות לפי בחירתם באופן פשוט ומזמין. עמית מאמין שהלקוחות מעריכים ומוקירים מהלכים שכאלה גם אם הלקוח הישראלי ככלל אינו מציב זאת כתנאי בפני עסקים.