פודקאסט מעלה | Maala Podcast | people & stories behind business impact on society in Israel

איך הופכים יעדי קיימות ממשהו ערכי גם למנוע בפיתוח העסקי?שוחחנו עם חגית גניש גיל, ראש מערך ESG ומדיה דיגיטלית בקבוצת בזן, על האופן שבו קיימות ואחריות תאגידית נכנסות עמוק יותר לשיקולים העסקיים. מאז 2022 גוברות הפניות מלקוחות בנושא ESG, ובמקביל גם מתקשחות הדרישות, שלעיתים אף מחייבות ציון מינימלי בדירוג ESG. חגית משתפת בתכנית שבזן בנתה להפחתת פליטות עם יעדים ריאליים ומובחנים לכל זירה.חגית מספרת גם על מדידת ההשפעה החברתית של תרומות החברה, ומדגישה את החשיבות של ליווי אסטרטגי לעמותות, שבמקרים רבים שווה לא פחות מהכסף עצמו.

איך הופכים את חוויית היציאה לבילוי או לבית קפה לנגישה יותר? התשובה מתחילה במפגש אנושי.שוחחנו עם אלון ברמי, מנכ"ל בית הגלגלים, ארגון שפועל כבר כמעט 50 שנה לשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית. המודל הקהילתי הייחודי של הארגון מפגיש חניכים ומתנדבים בקבוצות קטנות לאורך שנים באופן המייצר קשרים אמיתיים (חלקם נמשכים 40 שנה) וחווייה משמעותית עבור החניכים והמתנדבים כאחד. אלון מספר גם על "החוויה המתגלגלת", מיזם עסקי שמעסיק את בוגרי בית הגלגלים ומזמין ארגונים לחוות את המציאות מנקודת מבטו של אדם עם מוגבלות, מפגש בלתי אמצעי שמזיז תפיסות ומניע ארגונים לצעדים מעשיים של הנגשה.

למה צריך להגדיל את הטקסט על אריזה של שוקולד ולכבות את המוזיקה בקניון?שוחחנו עם תמר ארליך, מנהלת מיזם 'שווה פיתוח' בציונות 2000 המלווה חברות בפיתוח מוצרים ושירותים מותאמים לאנשים עם מוגבלות. המיזם, לו שותפים הג'וינט וקרנות הביטוח הלאומי, מתמקד במענים רחבים לנגישות, לא רק בהתאמות פיזיות אלא גם ל-"מוגבלויות שקופות" כגון מתמודדי נפש, אוטיזם ופוסט טראומה. תמר מספרת על עבודה מקבילה עם עסקים לשינוי מוצרים ושירותים, ועם האנשים עצמם כך שידעו להשמיע את הקול הצרכני שלהם. מהמהלכים המוצלחים, כמו למשל חידוש אריזות שוקולד פרה, הקרנות קולנוע מותאמות לילדים עם אוטיזם, ימים שקטים בקניון ועוד, נהנים גם צרכנים נוספים שהחוויה שלהם נהיית טובה יותר.

איך מובילים שינוי סביבתי בענף של אוניות ענק, מסלולים גלובליים ונפחי מטען שמזיזים את הכלכלה העולמית?שוחחנו עם שלי לוי-צור, מנהלת הקיימות של צים, ששיתפה במהלכי החברה שהביאו עד כה להפחתה של כ-44% בפליטות. השיחה נותנת הצצה לתהליך קבלת ההחלטות והבחירה בין חלופות בראייה צופה פני עתיד. "כשקיימות פוגשת ערך כלכלי, זה אומר שזה עובד. זה במקום הנכון."מאירועי מזג אוויר קיצוניים, כמו ירידת מפלס המים בתעלת פנמה, ועד הפחתת החיכוך עם המים שמייעלת את צריכת האנרגיה - השיחה עם שלי נותנת תחושה של כניסה לחדר הבקרה: רגע שבו מבינים שכל מוצר שמגיע אלינו מעבר לים מושפע ממערך של החלטות מדויקות, שנעשות בזמן אמת, והיבטי קיימות הם היום חלק בלתי נפרד מתהליך זה.

שוחחנו עם אריאלה יערי, סמנכ"לית תקשורת וקיימות בלוריאל ישראל, על קמפיין ה-refill (מילוי חוזר) שלוריאל השיקה בישראל לראשונה, עם שלל מוצרים שניתן לרכוש עבורם מילוי חוזר. זאת כחלק מאסטרטגיית הקיימות הגלובלית של החברה.  מחקר שלוריאל ערכה עם קנטאר ישראל מצביע על פוטנציאל אמיתי: 80% מהישראלים אמנם מעולם לא התנסו ב-refill, אך 63% יהיו מוכנים לנסות אם יש בכך יתרון כלכלי. אריאלה מתארת את זה כ"אבולוציה של יוקרה": אותה פורמולה, אותה איכות, פורמט שונה ויותר ירוק. כדי שזה יעבוד נדרש שינוי עמוק בהרגלים צרכניים, לשכנע קמעונאים לפנות שטחי מדף ולהגביר את המודעות לפורמט המילוי החוזר.

לרגל חודש הגאווה, שוחחנו השבוע עם שרי ירושלמי, מנכ"לית LGBTWork.דיברנו קודם כל על ההתקדמות העצומה: יותר חברות מציינות את חודש הגאווה, קהילות גאות קמות בארגונים מכל הסקטורים, ו-82% מהציבור תומכים בשוויון זכויות לקהילה הגאה. עם זאת, שרי משתפת כי על פי הסקרים של הארגון, רק אחד מתוך שלושה להט"בים יוצא מהארון במקום העבודה, ורבים עדיין חוששים שהנטייה המינית או הזהות המגדרית שלהם תפגע בהתקדמות המקצועית שלהם. שרי מדגישה שני כלים שנמצאו אפקטיביים במיוחד במקום העבודה: הכשרות לאורך השנה שמסבירות, משתפות ומקרבות בין אנשים, והקמת קהילות גאות בארגון שנותנות מקום והכרה רחבה יותר. LGBTWork גם פיתחה מדד לשוויון בתעסוקה לקהילה הגאה, שמשמש גם כתוכנית עבודה מעשית לקידום הנושא. "הכוח ליצור את הסטנדרט החדש של השוויון נמצא בידיים של המעסיקים. לא צריך לחכות שמישהו יאכוף."

שיחה של מומו מהדב, מנכ"ל מעלה עם גבי מיודובניק, מנכ"ל ונשיא נטפים, על לכידות חברתית ותפקידם של מקומות עבודה. בסקר שנערך על ידי מעלה נמצא ש-82% מהציבור הישראלי רואה את השיח במקום העבודה כמכבד, לעומת 6% בלבד מחוץ לו. מקומות עבודה הם אחד המרחבים הבודדים שבהם אנשים שונים זה מזה נפגשים, עובדים יחד ויש להם משימה משותפת. גבי מסביר שעצם המפגש הזה לא בהכרח מייצר לכידות גם כשהצוות מגוון, אלא נדרשת עבודה שוטפת ומכוונת: טיפוח כבוד הדדי, שיח ביומיום ומטרה משותפת שמחברת אנשים שונים זה מזה. ברגעי המשבר הגדולים של השנים האחרונות, כל זה הוכיח את עצמו. גבי משתף גם בזווית הגלובלית הייחודית שלו כמנכ"ל חברה הפועלת בעשרות מדינות: מבחוץ, הכוח והעוצמה של החברה הישראלית נראים בצורה שאנחנו לא תמיד רואים מבפנים.השיחה הוקלטה במסגרת ועידת הנשיא למחר ישראלי משותף, מאי 2026.

הפעם אנחנו עם שיחה על האוכל שלנו, על מה שאנחנו מזמינים מעבר לים ומה קורה מאחורי הקלעים כשמזג האוויר משתגע. גלית כהן, מנהלת בישראל של קרן האקלים JCT ולשעבר מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, משוחחת עם אריאלה אשורי, ראש תחום ESG בצים ועם רועי משיח, מנהל שיווק דשנים מיוחדים ב-ICL, ומנסה להבין כיצד שינוי אקלים הוא לא סעיף בדוח קיימות, אלא חלק מהאופן שבו מנהלים סיכונים, מקבלים החלטות השקעה ושומרים על הכושר התחרותי ועל החוסן של החברות. אריאלה משתפת במהלך משמעותי של חידוש צי האוניות של צים. כיום כ-40% מהצי מופעל על גז טבעי נוזלי, צעד שמצמצם פליטות, עונה על רגולציה עתידית ומייצר יתרון תחרותי ממשי. כדי להמחיש את השפעת שינוי האקלים על עולם הספנות, אריאלה מספרת מה קרה בתעלת פנמה: כשיורד פחות גשם רמת המים בתעלה יורדת, וכתוצאה מכך אוניות יכולות לשאת פחות מכולות, לוחות הזמנים משתבשים והעלויות עולות. כך סיכוני אקלים משתלבים במנגנון ניהול הסיכונים הכולל של החברה.  רועי מ-ICL מספר על האתגרים הגוברים להאכיל את אוכלוסיית העולם בשל שינוי האקלים - פחות שטח, יותר פיות להאכיל, מזג אוויר פחות צפוי. במענה לכך, ICL פיתחה פתרונות חקלאיים חכמים שמאפשרים לגדל יותר מזון על פחות שטח ועם פחות מים, תוך צמצום טביעת הרגל הפחמנית של החקלאות עצמה. השיחה הוקלטה במסגרת כנס מעלה, דצמ׳ 2025.תמונות: דרור סיתהכל

לקראת יום הזיכרון ויום העצמאות, בחרנו לשוחח על אחת הסוגיות הכואבות של החברה הישראלית: הקיטוב. שוחחנו עם אורי עפרוני, מנכ״ל תנועת ״פנימה״, ארגון המפתח ומקדם פתרונות מדיניות לסוגיות ציבוריות שנויות במחלוקת. אורי מסביר שהקיטוב מורכב משלוש תופעות: קיטוב רגשי - שנאה הדדית בין קבוצות, קיטוב חברתי - הפרדה בחיי היומיום, וקיטוב אידאולוגי. כולן מחריפות כשאין עוגנים משותפים. מה שמאפיין את הקיטוב היום הוא הזליגה למרחבים האישיים: פעם המחלוקת נשארה "במגרש" - נגמר המשחק, לחצו ידיים וחזרו להיות חברים. היום היא מלווה אותנו ולא מרפה: לוואטסאפ, לבית ולמשפחה ועוד, וזה פוגע ביכולת להגיע להסכמות גם בהקשרים שאין להם שום קשר לפוליטיקה.  אחד המקומות שבהם כן אפשר לייצר עוגן משותף הוא מקום העבודה המהווה את אחד המרחבים הבודדים בחיים הבוגרים שבו אנשים שונים זה מזה נפגשים, עובדים יחד ויוצרים יחסי אמון.  השיחה נעה בין ניתוח רציונלי לממד הריגשי, ומסתיימת במבט אופטימי קדימה: ״בחברה הישראלית יש כוחות אדירים והון אנושי מדהים״, ולצד הלהבות, אורי מזכיר, יש לנו גם חוטים מחברים שהם חזקים לא פחות.

יאיר כהן, מנהל שיבולת ESG, בשיחה עם ג׳וליה וול, יועצת אסטרטגית בינלאומית בתחומי קיימות, ענייני ציבור וחדשנות. ג׳וליה נותנת תמונת מצב מפוכחת ומתארת שוק ESG גלובלי בתהפוכות. הצד החיובי של זה הוא שינוי בקרב חברות רבות שעוברות מגישה של סימון וי ושיווק, לניהול סיכונים אמיתי. ג'וליה מדגישה כי על אף שישנן מגמות שליליות כגון צמצום הרגולציה באירופה ובארה״ב, משיכת כספים מקרנות ESG ותחושת אכזבה גוברת מדירוגי ESG גלובליים, שינויי אקלים הם עדיין אחד מגורמי הסיכון הגדולים לפעילות עסקית.  יאיר מסביר כי המציאות הזו כפי שג'וליה מתארת ניקתה למעשה הרבה רעש שהיה סביב ESG ומאלצת להתמקד ולהסתכל על הערך האמיתי. כעת, לאחר שנתיים של מלחמה ומיקוד בצרכים המיידיים פה בישראל, צריך לחזור ולהתחבר למשקיעים, לקוחות גלובליים וחברות דירוג.  השיחה הוקלטה במסגרת כנס מעלה, דצמ׳ 2025.

נגישות מעבר לתקן ותעסוקה לפצועי צהל – איך עושים את זה בפועל?נעמי ראם תרשיש, מנהלת שותפויות רב-מגזריות במנהלת תקומה, הובילה שיחה על הערך המוסף שעסקים מביאים לאתגרי השיקום – לא רק במשאבים, גם עם מחויבות, ניסיון וחשיבה ארוכת טווח. תמיר אמר, COO בקבוצת עזריאלי, ואילנה, מנהלת משאבי אנוש ברפאל, הציגו שני מהלכים שממחישים את זה בשטח.תמיר מספר כיצד הנהלת עזריאלי יצאה למסע חווייתי בנכסי הקבוצה יחד עם עמותת אתגרים, כדי לחוות על בשרם את האתגרים של אנשים עם מוגבלויות. התובנות היו מפתיעות: דברים פשוטים, לעתים בעלות זניחה, שמשנים דרמטית את החוויה, ומודעות שמספיק לחוות פעם אחת כדי שתישאר. אילנה מביאה זווית נוספת לסיפור: על רקע כ-23,000 נכים חדשים כתוצאה מהמלחמה, פרויקט שילוב פצועי צהל בתעסוקה שהתחיל ממקום ערכי והפך לתוכנית מובנית עם תוצאות. כשמנהלים חששו שקליטת פצועים תפגע ביעדים, רפאל הגדירה אותם כ"על-תקניים", כלומר תקן נוסף מעבר לתכנון, וזה פרץ את הסכר. היום רפאל מכשירה ארבעים מנטורים מקרב המנהלים שילוו פצועי צהל, בשותפות עם עמותת אחים לחיים וארגון נכי צה"ל. הטיפ של אילנה? להתחיל ולא לוותר, גם כשזה נראה בלתי אפשרי.השיחה הוקלטה במסגרת כנס מעלה, דצמ׳ 2025.

בינה מלאכותית מציבה אתגרי אחריות תאגידית חדשים - אבל גם פתרונות מפתיעים. רויטל ביתן, מנהלת אחריות תאגידית, קשרי חוץ וקהילה באינטל ישראל, הובילה שיחה שביקשה לעשות סדר במונחים ובתחזיות ולהתמקד במה שכבר מתרחש בפועל. חזי בן זקן, מנהל חדשנות ו-AI בחברת אדמה, ולימור שאקו, סמנכ"לית משאבי אנוש בישראכרט, סיפקו בדיוק את זה - הסתכלות מפוכחת ומעשית על הטמעת AI בארגונים, קרוב לשטח. חזי מספר כיצד מודל AI לתחזית מכירות מאפשר לאדמה למכור את אותן כמויות עם פחות מלאי: זה טוב לתזרים הכספי וגם לסביבה בצמצום שינוע של אלפי מכולות. הפרויקט לא נולד מהטכנולוגיה, אלא מכאב עסקי אמיתי וזה מה שהפך אותו לאפקטיבי. לימור מביאה את הצד האנושי: בישראכרט, ארגון פיננסי עם רגולציה כבדה שנמצא בטרנספורמציה, ההטמעה של AI דורשת פרסונליזציה של הלמידה ושותפות אמיתית של משאבי אנוש בתהליך. כך למשל פרויקט "AI-איינשטיינים" המכשיר עובדים כשגרירי AI שחוזרים לחטיבות שלהם עם יוזמות קונקרטיות מהשטח. שניהם מסכימים: AI הוא לא רק אירוע טכנולוגי - הוא ניהול שינוי לכל דבר. רויטל הוסיפה שבאינטל הנושא כבר משתלב גם בפעילות החברתית. אם בעבר המיקוד היה על מקצועות ה-STEM, היום, כדי למנוע פער דיגיטלי חדש, הפעילות הוסבה להדרכות AI למורים ולתלמידים בשיתוף משרד החינוך. זה גם תורם להכשיר את הדור של העובדים העתידיים.השיחה הוקלטה במסגרת כנס מעלה, דצמ' 2025*תמונות: דרור סיתהכל, כנס מעלה 2025

ריקי מור, מנהלת קשרי לקוחות ואחריות תאגידית במקורות, משתפת במסע של חברת המים הלאומית להבטיח אספקת מים תקינה גם במזג אוויר קיצוני. אז איך משפיע שינוי האקלים? כשצוללים לנושא, תרתי משמע, עולות שאלות כמו למשל כיצד עליית טמפרוטורה משפיעה על הדגים שבאמצעותם מנטרים את איכות המים, על צינורות הפלדה שמתחממים הרבה יותר, על התהליכים הכימיים שמבטיחים את חיטוי המים ועוד ועוד. כדי לבצע תהליך עמוק ומשמעותי, מקורות נעזרה בשירות המטאורולוגי אשר סיפק את נתוני מפת החום, הסתברות לשריפות, הצפות ועוד. על בסיס נתונים אלה ניתן היה לפתח כלים לקבלת החלטות שמיושמים ביום יום, בשטח, ומנחים את אנשי מקורות בעבודה השוטפת. "החשיבה במונחי הקיימות הפכה אותנו לחברה דינמית באקלים משתנה" תיארה ריקי, בהצגה במליאת הפתיחה של כנס מעלה האחרון.*תמונה: דרור סיתהכל, כנס מעלה 2025

רוב בציבור הישראלי מאמין ששיח מכבד ומכיל במקום העבודה יתרום לצמצום הקיטוב החברתי. מריאנה מועלם, מנהלת גיוון ונגישות בבנק הפועלים, משתפת במסע של הבנק מגיוון ללכידות חברתית ומדגישה כמה הנושא דחוף וחשוב: "העיסוק בלכידות חברתית הוא צורך עסקי וחברתי. הכוח שלנו הוא לא בקונצנזוס, אלא בניהול שיח מכבד... כנציגי המגזר העסקי, יש לנו חובה וזכות ענקית לשמש גשר." מקומות העבודה בנויים מעובדים.ות, נותני שירות ולקוחות שבאים מכל קצוות החברה הישראלית, מהקבוצות השונות שמרכיבות אותה ומגוון הדעות הקיימים בה. דווקא על רקע זה, זו הזדמנות לייצר שיח, להכיר ולהתחבר לאנשים איתם אנו עובדים ומבלים שעות רבות. מריאנה מדגישה כי העבודה על הגיוון והלכידות מגבירה את האפקטיביות הארגונית, עם עושר דעות ורעיונות, מה שגם מייחד אותנו בישראל. את מריאנה הקלטנו במליאה הפותחת של כנס מעלה האחרון בו גם הוצגו נתוני הסקר על השפעת מקומות עבודה על הקיטוב, אשר נערך בקרב מדגם מייצג של הציבור הישראלי.

מה עולה לך בראש כשמדברים על חירייה?  "פארק המִחזור חירייה עשה אולי את התיקון הסביבתי הכי גדול במדינת ישראל: שיקום של הר הזבל לפארק נופש ומִחזור פסולת מהמתקדמים בעולם". גיל ליבנה, מנכ"ל איגוד ערים דן לתברואה ופארק המיחזור חירייה, מספר על הדרך שעושה האשפה, אשר בחלקה הגדול עדיין מועברת להטמנה, עם כל ההשפעות השליליות הנלוות לכך. הפתרון לכך הוא ייצור אנרגיה מהפסולת, מהלך המקודם בימים אלה על ידי האיגוד.הפארק בחירייה גם מזמין עסקים וציבור רחב לבקר במרכז לחינוך סביבתי, להבין איך אפשר לשנות הרגלים המייצרים פסולת, ולהגביר את המודעות לחשיבות של הפרדת סוגי פסולת באופן שיאפשר מחזור איכותי יותר. מדיניות אפס פסולת וניהול משרד ירוק אשר מקודמים בעסקים, בהחלטתומכים במאמצים אלה.

איך חדשנות במזון מקדמת פתרונות לסוגיות חברתיות וסביבתיות?  שוחחנו עם קרין לקסר, מנהלת שיווק יטבתה מקבוצת שטראוס, על קטגוריית המוצרים החדשים Cow Free, או במילים אחרות מוצרי חלב ללא פרה. מדובר במוצרים עם ערך חברתי וסביבתי משמעותי. תהליך הייצור עושה שימוש ב-60-80 אחוז פחות במשאבי טבע, ובמקביל נותנים מענה חדש למגוון קהלים כגון רגישים ללקטוז, טבעונים ושומרי כשרות. לנו זה פתח את הדמיון לעתיד עולם החלב והמזון. קרין מבטיחה שיש עוד הרבה בדרך. 

מנכ"ל ארגון מידות, שלומי הר-לב, מציע למדוד 'תוצאות חברתיות' במקום אימפקט חברתי שלרוב קשה לכימות ללא מחקר מקיף. כך למשל תוצאה של הפחתת תסמינים של מצוקה נפשית והשתלבות בתעסוקה בקרב נפגעי טראומה הן תוצאות שניתן למדוד בצורה פשוטה ומדויקת יחסית. ארגון מידות מקבוצת SFI פועל כ-16 שנים לקדם אפקטיביות ומצוינות ניהולית במגזר החברתי המקנים את "תו מידות" לעמותות העוברות את התהליך. שלומי משתף כי גם עסקים משתמשים בתו כחלק מתהליך הבחינה של שותפים חברתיים ומדגיש את החשיבות של השקעה בתשתיות: אסטרטגיה, טכנולוגיה ועוד כמפתח להצלחה גם במגזר החברתי.

בשיחה עם מנהלת הסיכונים הראשית של רכבת ישראל, יסמין אשכנזי, שמענו על המשמעות וההשלכות של סקר סיכוני אקלים על פעילות החברה. הסקר כיסה היבטים תפעוליים רבים של פעילות הרכבת והצביע על השפעות של עליית טמפרטורות, אירועי גשם קיצוניים, הצפות ועוד על היכולת של הרכבת להבטיח שירות רציף. יסמין מספרת כיצד בעקבות הסקר הותאמו תהליכי עבודה כגון שגרת תחזוקה, הגנה על מערכות חיוניות, זיהוי אזורי סיכון ועוד. הסקר מאפשר להטמיע בצורה טובה יותר שיקולי אקלים וסביבה בפעילות השוטפת של הרכבת.

ורדית דנציגר, מנכ"לית העמותה, מספרת על התקדמויות בנושא בשנים האחרונות. לצד העלייה במודעות ובשיח סביב הנושא, עצם ההגדרה של אלימות התרחבה וכוללת היום גם סוגי אלימות שאינם בהכרח נראים לעין, מה שמכונה 'אלימות שקטה'. ורדית מדגישה כי על אף התפתחויות חיוביות אלה ישנה עוד עבודה רבה בדרך לצמצום האלימות, ומסבירה כיצד מקומות עבודה יכולים לשחק תפקיד בתמיכה בנשים נפגעות אלימות במשפחה.

לשם שינוי, בואו נדבר על תקווה."אחרי שבעה באוקטובר דיברנו המון על חוסן, אבל זה לא מספיק. בחוסן יש משהו שעוזר לנו להתמודד עם הרגע... מה שלוקח אותנו לרגע הבא זאת התקווה." השבוע אנחנו בשיחה עם דר. שלי גורדון, סגנית נשיא למשאבי אנוש באלביט מערכות, המובילה מהלך המסייע לפתח תקווה בארגון ובקרב העובדים. אדם אופטימי יאמר "יהיה בסדר", אדם עם תקווה יאמר "אני אעשה שיהיה בסדר".שלי מסבירה כי פיתוח וחיזוק תקווה היא עבודה מנהיגותית שמתחילה במנהלים.ות, ומשתפת בדוגמאות מהעשייה וכיצד היא משפיעה וגם תורמת לפרודוקטיביות, בפרט בתקופה בה הביקושים והייצור בשיא. אותנו השיחה ממלאת באופטימיות וגם בתקווה.

זווית נוספת של שיקום וצמיחה מחדש של החקלאות בחבל תקומה ובצפון בעקבות המלחמה."קרן אדמה לחקלאי העתיד" מעניקה מלגות ללימודי חקלאות לסטודנטים מחבל תקומה והצפון, בשיתוף עם הפקולטה לחקלאות ברחובות. בטקס שהתקיים לאחרונה להענקת המלגות לסטודנטים במחזור השני אפשר היה להרגיש את הקשר שבין החקלאות "של פעם" לאקדמיה, למדע ולטכנולוגיה של המחר. סיון זנא, מנהלת אחריות חברתית באדמה, חברה ישראלית-גלובלית המתמחה ומייצרת פתרונות להגנת הצומח, מסבירה כמה טבעי החיבור הזה של אדמה לסטודנטים לחקלאות ולפקולטה, גם על רקע המגמות הגלובליות של הצורך הגובר במזון אל מול צמצום בשטחי הגידול והשפעות שינוי אקלים על הגידולים.

איך מעבירים בצורה אותנטית את הערכים והעשייה החברתית של עסקים?  אבי זיתן, מומחה שיווק ואסטרטגיה, המוכר לרבים כמארח בפודקאסט השיווק, מדבר על הטרנדים העכשויים בעולם השיווק וכיצד לחבר בין השיווק לאחריות התאגידית. אבי מאמין שבשנתיים האחרונות הציבור התייחס בצורה אוהדת יותר למחוייבות ולעשייה החברתית של עסקים על רקע המלחמה. מילת המפתח היא אותנטיות: "המלחמה הורידה את רף הציניות... חיפשנו קצת שפיות, רצינו שעסקים יתייצבו לצידנו... מותגים עזרו ונרתמו, הציבור קיבל את זה בטוב, בלי ציניות". האתגר שלפנינו יהיה לשמור על האותנטיות גם בתקופת המעבר והבנייה מחדש.

"אולי לא נדבר על זה..." - איך מקומות עבודה מתמודדים עם העלייה בתחלואה בסרטן בקרב צעירים?"בואו נלמד איך מדברים על זה" אומרת שירי קונטס גילגון, מנהלת משאבי אנוש ב-OPC ומתנדבת בארגון "חלאסרטן". בשנים האחרונות קיימת עלייה מתמדת במספר הצעירים המאובחנים בסרטן, ומכאן הצורך של מקומות עבודה להיערך לנושא. שירי, המשתפת מההתמודדות האישית שלה עם המחלה ומניסיונה כאשת משאבי אנוש, מדגישה את החשיבות של שיח פתוח וכנה, הדרכת מנהלים.ות, גמישות גבוהה וחיזוק תחושת השייכות והביטחון של העובדים. כדי לסייע למקומות עבודה להיערך נכון, חלאסרטן פיתח את מיזם "Cancer Friendly" המציע מודל וכלים מותאמים למקומות עבודה ומסבירים בין השאר איך לדבר על זה נכון וברגישות.

חברת SCD, החברה הבטחונית הרביעית בגודלה בישראל המייצרת גלאים לראיית לילה, פועלת בביקוש שיא מאז 7.10. בשיחה עם לי רון דגן, מנהלת פיתוח ארגוני, הדרכה ו-ESG, שמענו על המשך פעילות עסקית מלאה ואף מוגברת במפעל בלב הצפון וכאשר עובדים רבים גויסו למילואים. ניהול נושא המילואים במקומות העבודה ממשיך להיות משמעותי לאור התמשכות המלחמה והצפי כי הגיוסים יימשכו. לי רון משתפת באופן התמודדות שונה של עובדים שחזרו ממילואים וכיצד החברה מתאימה את המענים, כמו למשל פתיחת המשרדים בימי שישי לעובדים המבקשים להגיע בזמן שקט. לצד התמיכה בעובדים.ות במילואים, החברה גם תומכת במשפחות משרתי המילואים שלי רון היא אחת מהן...

טאטו ביכיו, המייסד של חברת UBQ, מדבר על מהפכה בתעשיית הפלסטיק. החברה לוקחת את האשפה הביתית, גם שאריות המזון, החיתולים ועוד, והופכת אותה לפלסטיק אלטרנטיבי. זהו מודל מרשים של כלכלה מעגלית שגם מצמצם את הפסולת שעוברת להטמנה, מפחית פליטת גז מתאן ומייצר חומר גלם יעיל יותר מבחינה סביבתית. יכול להיות שכבר פגשתם את המוצרים שלהם ברכב או במקדונלדס ועוד. טאטו משתף בגאווה כי UBQ היא המצאה ישראלית הנמצאת בשימוש הולך וגדל כתחליף לפלסטיק במגוון תעשיות.

כשמדברים על קיבוע פחמן מתכוונים לשילוב בין שתי פעולות: הוצאת הפחמן מהאטמוספירה ואחסון שלו - נטיעת עצים היא הדוגמה המוכרת ביותר. אולם, כדי לטפל בכמויות גדולות יותר נדרשות טכנולוגיות חדשניות שלוכדות את הפחמן ומעבירות אותו לאחסון מתחת לאדמה. אנחנו מבינים שזה נשמע קצת מסובך... מי שמצליח להסביר את הנושא וגם להציע פתרונות לחברות המבקשות לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית שלהן הוא נחי ברוט מנכ"ל חברת KVS. נחי מספר שבישראל קיים שוק הולך וגדל בתחום, הכולל חברות סטארטאפ המפתחות טכנולוגיות לקיבוע פחמן, וחברות גדולות המשתמשות בשירותים אלה כדי להגיע לאיפוס פליטות הפחמן.

"עכשיו זה המאני-טיים! יש לנו הדמנות ואת הכלים לפעול למען מדינה וחברה טובה יותר" עברי ורבין, מנכ"ל גודוויז'ן מקבוצת פאהן קנה, על תחושת השליחות של מנהלי.ות האחריות התאגידית בעת הזו.שוחחנו עם עברי לרגל הוצאת ספרו החדש "אחריות תאגידית 2.0" הפורס מפת דרכים להטמעת קיימות בארגונים. כגרסה שנייה לספר שיצא לפני למעלה מעשור, הספר משקף כיצד התחום התרחב, התמקצע ונכנס לנושאים חדשים כגון ניהול סיכוני אקלים, השקעות אחראיות ואפילו בינה מלאכותית. בשיחה, עברי מציין עד כמה התחום דינמי ומתפתח, ולצד זאת מדגיש את הצורך להמשיך ולחזק את החיבור של העשייה לאסטרטגיה העסקית הכוללת.

עיריית תל אביב-יפו הוציאה מדריך למשרד ירוק עבור עסקים הפועלים בעיר ובכלל. המדריך הוא חלק מפעילות רחבה של העירייה לקידום קיימות בעיר, שהשנה אף זכתה לדירוג A של הארגון הבינלאומי המוביל CDP. אילת אריאלי ענבר, מנהלת תחום עסקים וחדשנות ברשות לאיכות סביבה וקיימות בעירייה, מסבירה על המשרד הירוק כדרך להמחיש לעובדים ולעובדות מהי קיימות ולעודד התנהלות סביבתית אחראית בחברה. גישה זו תורמת לצמצום פליטות גזי חממה והשפעה סביבתית בעיר. עיריית תל אביב-יפו, כמרכז העסקי של מדינת ישראל, פועלת במסגרת "ברית עיר עסקים לסביבה, אקלים וקיימות" המעודדת למידה ועשייה.

מה הקשר בין קיימות ויהדות?  שוחחנו עם הרב יובל שרלו מארגון רבני צהר, על הפרסום החדש "קיימות יהודית: אחריות סביבתית מתלמוד למעשה" שמחבר בין ערכי הקיימות להלכה ומצוות עשה ואל תעשה. הרב שרלו מציין כי הפרסום מוסיף רובד משמעותי להבנת התנהגות סביבתית ביום יום על פי המסורת היהודית וזוכה לעניין רב. בין הסוגיות שהפרסום עוסק בהן ניתן למצוא את הפחתת השימוש בכלים חד פעמיים, הפחתת רעש בדגש על אירועים, זהירות בהשלכת פסולת המזהמת מקורות מים ועוד. החיבור יצא בשיתוף פעולה ייחודי עם חברת הפניקס, שגם סייעה בהנגשת התכנים לקהל רחב ככל הניתן.לעיון בחיבור על קיימות יהודית: https://bit.ly/462GsUn

בשיחה עם סמנכ"ל החדשנות של ICL דר' איתי נגרין, שמענו על השילוב של בינה מלאכותית באופן המייעל את תהליכי הייצור, מסייע להגביר את התאמת פיתוח המוצרים ללקוחות ומספק פתרונות לחקלאים. אחד הסיפורים המרתקים הוא בחברת סטארטאפ שהוקמה על ידי ICL אשר אוספת כמויות אדירות של נתונים מניסויי שדה ומחקרים שבעבר נשמרו במגירות או עברו כידע בעל פה, ומנתחת אותם באופן המסייע לחקלאים לבנות תכניות דישון מדויקות יותר. כדי לאפשר את ההטמעה של בינה מלאכותית, איתי משתף בתכניות ההכשרה הפנימיות של החברה כדי להכשיר את מהנדסי הכימיה והטכנולוגיה כדי להיות גם מהנדסי נתונים. לפעולות אלו יש השפעה ישירה על הפחתת פליטות, הקטנת טביעת רגל פחמנית וקיימות.

אנשי.ות האחריות התאגידית נשאלים רבות כיצד המחויבות מיושמת בשטח.מי שיכולה לענות על השאלה הזאת היא ויטה אליאסון, יועצת וסוקרת למבדקי אחריות חברתית בשרשראות אספקה. בשיחה עם ויטה למדנו שגם בישראל מבוצעים מבדקים שכאלה במגוון רחב של חברות, מתעשייה ועד הייטק, בהזמנה של חברות גלובליות ומקומיות. הבדיקה בוחנת בין היתר תנאי העסקה, בטיחות, זכויות עובדים ותנאי עבודה, באמצעות שיחות עם מנהלים.ות, סיור שטח, ריאיונות אנונימיים עם עובדים.ות הנבחרים באופן אקראי ועוד. ויטה מספרת כי אחדההיבטים המספקים בעבודתה הוא לראות בבדיקות חוזרות כיצד הנהלות שואפות להשתפר ומטפלות בליקויים שעלו.

שיחה עם יניב חלילי, מנהל קרן משפחת עידן ובתיה עופר. הפילנתרופיה הפרטית גם היא התגייסה ביתר שאת לסיוע לחברה הישראלית מאז פרוץ המלחמה. יניב משתף בתחומים החדשים בהם הקרן בחרה לסייע, כגון הקמת קרן מלגות לימודים לסטודנטים מהעדה הדרוזית לזכרו של סא"ל סלמאן חבקה ז"ל שנפל במלחמה. התמונה שיניב משתף משלימה חלק נוסף בפאזל של ההתגייסות הרחבה לה אנו עדים בשנה וחצי האחרונות ומאפשרת להבין את דפוסי הפעולה של הקרנות הפילנתרופיות בתקופה הזו.

האם רכב שיתופי ישכנע אותך לוותר על הרכב הפרטי? יובל שני, מנכ"ל חברת החדשנות בקבוצת שלמה מתאר את הפריסה הרחבה הקיימת כיום בערים רבות בארץ של רכבים שיתופיים. הרכב השיתופי הוא חלק מפאזל פתרונות תחבורה המוצע בשיתוף עם עיריות כחלק מהשירות לתושבים, ומטרתו לעודד אנשים לוותר על הרכב השני ואולי אף בכלל. האתגר המרכזי הוא שינוי תפיסתי לגבי ההכרח להחזיק רכב פרטי כדי להתנייד בנוחות. גם עסקים יכולים להצטרף ולהציע לעובדים את השירות באופן התורם גם לאיכות הסביבה. בהסתכלות קדימה יובל משתף כי "לפני כמה שנים עולם הרכב האוטונומי היה בשיא, והוא היום חוזר ובגדול... אני משוכנע לחלוטין שזה גם יגיע לישראל וכל תפיסת התחבורה תשתנה, והרכב האוטונומי יהיה גם קטליזטור עצום בעולם השיתופיות"

*English below*מרק לזניק, שותף בקרן פורטיסימו מדגיש כי ההחלטה של הקרן לקדם ESG נובעת ממחויבות עמוקה לקידום ערכים חברתיים וסביבתיים באמצעות השפעה על החברות בהן הקרן משקיעה. השינוי החל כבר לפני מספר שנים על רקע עלייה בדרישות של משקיעים ובעלי עניין נוספים כגון לקוחות, עובדים וספקים. פורטיסימו, המנהלת כ-2.7 מיליארד דולר עם פורטפוליו של כ-40 חברות, מסייעת ומלווה את החברות בהכנת התשתית בתחום ומעודדת אותן לאמץ כלים לניהול ומדידה שיטתית כגון דירוג מעלה ופרסום דוח אחריות תאגידית. מרק משתף כיצד בחינת ESG בהשקעות מסייעת לקרן לבחור נכון וגם תרמה לכמה מהצלחותיה הגדולות.Mark Lesnik, a partner at Fortissimo Capital, emphasizes that the fund’s decision to promote ESG stems from a deep commitment to advancing environmental and social values through it's influence over the companies in which the fund invests. The shift began a number of years ago, following increasing demands from investors and other stakeholders such as customers, employees, and suppliers. Fortissimo, which has raised approximately $2.7 billion with around 40 companies in it's portfolio, assists and supports the companies in building their ESG infrastructure and encourages them to adopt systematic management and measurement tools, such as the Maala ESG Index and the publication of a corporate responsibility report.Mark shares how integrating ESG considerations into investments helps the fund make better choices and has contributed to some of its greatest successes.

אחת המשימות הלאומיות כעת היא סיוע לפצועי המלחמה בהשתלבות חזרה בעולם התעסוקה. לירון שגיא כהן, מנכ"לית אגודת הידידים של ארגון נכי צה"ל משתפת שכבר כעת מוכרים מעל ל-15,400 נכות ונכי צה"ל, וכי משרד הביטחון מעריך כי המספר יגיע ל-100,000 ב-2030. יוזמת "בשביל ההצלחה" של ארגון נכי צה"ל מציעה מעטפת תמיכה וליווי משלבי הטיפול והשיקום ועד לקליטה במקום עבודה, ומטפלת כיום בלמעלה מ-3,000 פצועים בשלבים שונים בתהליך. היוזמה, אשר פותחה בסיוע בנק הפועלים, מזמינה מעסיקים ליצור קשר ולקבל ליווי מלא לאורך תהליך המיון, ההשמה והקליטה.

ליאת מנשה, מנהלת אגף השירות בשטראוס מים, משתפת במיזם המסייע למשפחות שכולות בהתמודדות עם מגוון סוגיות בירוקרטיות לאחר פטירת קרוב.ת משפחה. המיזם, שנולד מתוך קריאה לעזרה של המשפחות, מלווה עד כה מעל ל-700 משפחות באמצעות כ-350 קציני שירות הפועלים בהתנדבות.

שלומי צדקי מנכ"ל עיגול לטובה מתאר כיצד המיזם הצליח עד כה לגייס לתרומה מעל 180 מיליון ש"ח מעיגול האגורות הבודדות בעסקאות אשראי. שלומי מסביר כי גם מעסיקים יכולים לקחת חלק ולהציע לעובדים לעגל את המשכורת שלהם לתרומה של שקלים בודדים מדי חודש.

תומר רבינוביץ', מייסד ומנכ"ל 'דף חדש' משתף בכלים ומהלכים שמעסיקים יכולים לאמץ על מנת לסייע לעובדים לצאת ממשבר כלכלי. תומר מסביר כי במקרים רבים למעסיק יש תפקיד קריטי בזיהוי עובדים שנקלעו למשבר.

יעל וייץ, שותפה מייסדת בחברת 'משנים סביבה' משתפת כיצד ניתן לקדם מהלכים ותכניות להפיכת המשרד לירוק יותר, תוך שינוי הרגלים והתנהגות של עובדים.

מה הקשר בין משרד ירוק לאושר?  רבות מדובר על האתגר של שינוי הרגלים בהקשר של קיימות ושמירה על הסביבה. בחברת אלקליל, מקבוצת החברות של אסתילאודר ישראל מצאו את הדרך לעשות את זה בכיף. מסיבות החלפת בגדים, סטייליסטית לבגדי יד שנייה, חדר ירוק לצרכנות שיתופית ועוד, הם חלק מהפעילות עליה מספרת לירון טרניו, מנהלת משאבי אנוש, אושר ארגוני ואחריות חברתית באלקליל. מהלכיםאלה זוכים להשתתפות ועניין מצד העובדות והעובדים ומשלבים את הקיימות בשגרת המשרד. בהקשר העסקי, לירון משתפת בקו המוצרים הידידותיים לסביבה והעידוד לשימוש חוזר באריזות באצמעות מילוי מחדש, ואומרת כי הביקוש אליהם עולה גם בישראל:"לצרכנים והצרכניות הישראלים חשוב לחיות טוב ולחיות בריא".

"קבוצת חיפה מייצרת דשנים שנותנים הזנה מדוייקת לצמח. פלפל שגדל בקליפוניה גדל בתנאים שונים מאשר פלפל בערבה וצריך לדעת לדייק. כמו שאנחנו מגדלים את הילדים שלנו בצורה שהיא לא גנרית...". מוטי מסביר שהחקלאות המדייקת או ”דישון מדויק”, ‫מאפשרת להשיג יבולים גבוהים יותר, לצמצם את השימוש במינרלים ובמים ולצמצם את השפעות סביבתיות. איך תיראה החקלאות של המחר, על הכניסה של טכנולוגיות לעולם החקלאות, מהלכים להטמעת כלכלה מעגלית בייצור והצצה למאחורי הקלעים של גידול המזון.

פודקאסט מעלה על התנדבות מבוססת כישורים, ובפרט בתחום המשפטי בסיוע לנפגעי המלחמה.עם אייל בירנברג, שותף במחלקת דיני עבודה בפירמת EBN - ארדינסט, בן נתן טולדאנו. 

פרק חדש בסדרה על התפקיד שהמגזר העיסקי לוקח במאמצי הבנייה מחדש.'קרן אור', מיזם סיוע של קבוצת דיסקונט, הוקמה זמן קצר לאחר תחילת המלחמה ומתמקדת בחיזוק החוסן של ילדים ובני נוער בחבל תקומה. המודל הייחודי של הקרן משלב סדנאות אינטראקטיביות כגון נגרות, תיאטרון, פודקאסט ועוד, עם ליווי מקצועי שמאפשר לעבד את החוויות הקשות בצורה לא ישירה. אלה יעקבי, מנהלת 'קרן אור', משתפת בתהליך הבנייה וההפעלה של המודל וגם בפיתוח כלי הערכה ומדידה הבוחנים את מידת האפקטיביות שלו. הסיפורים המרגשים ממחישים את ההשפעה שכבר ניתן לראות בשטח.

'נקסט אוקטובר' היא יוזמה מרגשת מאד שייסדו הילה ויזהר שי להנצחת הנופלים במלחמה עם חברות סטארטאפ."כשחשבנו איך משמרים את הזיכרון של ירון, אמרנו שלא ניטע עץ אלא נזרע סטארטאפ. המטרה שלנו היא לחבר בין כל מי ששילם בחייו לבין חברות סטארטאפ חדשניות, שככל שהן תצמחנה, ההנצחה תהיה משמעותית יותר". הילה שי, אימו של ירון ז"ל שנפל בקרב בכרם שלום ב-7.10, מדברת על תחושת המשמעות הנוצרת מהחיבור בין הסטארטאפים לבין המשפחות השכולות. היוזמה כבר חיברה כ-350 סטארטאפים המנציחים את הזיכרון של הנופלים ומסייעת גם לצמיחה של הסטאראפים במנטורינג, פעילות בקהילה ואף חשיפה להשקעות. כמה חברות גדולות כבר מעורבות בתמיכה במיזם, בסטארטאפים ובמשפחות השכולות.

עוד בסדרה על התפקיד שהמגזר העיסקי לוקח במאמצי הבנייה מחדש, והפעם עם זווית נוספת על שיקום החקלאות.  השיקום של החקלאות בחבל תקומה הוא סיפור מרתק שגם נותן תקווה. אלון פיאסצקי, מנהל רכש חקלאי בקבוצת שטראוס, משתף במעורבות של החברה בקידום החזון לחקלאות המחר באמצעות השקעות, ידע וטכנולוגיות חדשניות.מה כבר קורה בשטח? שמענו על קומביין (כמו מהחיטה..) לקטיף ממוכן של כרוב, על גישה חדשנית לזריעת תפוחי אדמה ועוד. אלון מבטיח שבסוף נפגוש את החידושים בצלחת שלנו, וזה גם סביבתי יותר.

האם ניתן לסייע ולהתערב כאשר עולה חשש שעמיתה לעבודה נפגעת אלימות במשפחה?  עסקנו בנושא לקראת יום המודעות לאלימות נגד נשים, וכעת שוחחנו על כך עם תמר שוורץ, מנכ"לית עמותת רוח נשית. תמר חוזרת ומדגישה את היקף ועומק הבעיה, אשר אף החמירה על רקע המלחמה. 'רוח נשית' מציעה הכשרות לעובדים.ות ומנהלים.ות המקנים הדרכה וכלים לסיוע מצד מקום העבודה לנשים נפגעות אלימות במשפחה. תמר מסבירה כי עירנות מוגברת ורגישות גבוהה, לצד הבנה כי לא ניתן לקבל החלטה בעבור האישה, יסייעו לצמצם את התופעה ולהעניק את התמיכה הנדרשת.

בפרק זה אנו עוסקים בשאלה כיצד מעסיקים יכולים לתמוך בעובדים ממשפחות השכול. יהודית אפרימי, סמנכ"לית משאבי אנוש בבינת תקשורת, משתפת בכללים ובכלים אשר יסייעו למנהלים.ות לתמוך בעובדים ממשפחות השכול. יהודית מדברת כאשת מקצוע במשאבי אנוש וגם מתוך חוויית ההתמודדות שלה כאימו של רון אפרימי ז"ל, שנפל בקרב במהלך שירות מילואים במלחמה. יהודית מדגישה את התפקיד החשוב שיש למקום העבודה בתמיכה בעובדים ומתן משמעות ברגעים הקשים: "משמעות לא חייבת להיות במובן של הייעוד הגדול, אלא יכולה להיות בכל רגע, למשל אני עכשיו משמעותית כי אני חשובה לצוות. חלק גדול מהתפקיד שלנו כמנהלים זה לצקת משמעות בעשייה היומיומית, ברגעים הקטנים. כך הארגון יכול להפוך לעוגן לצמיחה"

כיצד המגזר העיסקי לוקח חלק בצמיחה מחדש של החקלאות בחבל תקומה?   החקלאות בחבל תקומה, המכונה גם 'גן הירק' של מדינת ישראל, ספגה פגיעה קשה ומכוונת ב-7.10. מתן גת, מנהל שיווק ומוצרים בדשנים מקבוצת ICL, מתאר את הרגעים הקשים שהיו בשבועות הראשונים במאמץ לסייע לחקלאים וכיצד כיום החברה פועלת באופן הדוק עם החקלאים ומנהלת תקומה, לשיקום ויצירת חקלאות מתקדמת. הערך הגדול שבשותפות הוא החדשנות והידע גלובלי של ICL בשילוב התקציבים המשמעותיים של מנהלת תקומה והפילנתרופיה. השיחה עם מתן נוסכת אופטימיות ותקווה לחקלאות ולביטחון התזונתי של ישראל.

שמענו מיו"ר נמל אשדוד שאול שניידר על השפעות המלחמה על הפעילות בנמל, על ההשקעה בטכנולוגיות ותהליכים סביבתיים, ועל אקסלרטור החדשנות והסטארטאפ המבטיח הראשון שמסתמן ממנו. "הגישה הירוקה תורמת לנו גם מבחינת היחסים הבינלאומיים, גם מול חברות הספנות שמבקשות לראות יותר, וגם מול הלקוחות ושרשרת האספקה, וזה נותן לנו דרייב להמשיך ולהתקדם".

המלחמה והצרכים החדשים הרבים שעלו כתוצאה ממנה יצרו קבוצות חדשות הדורשות התייחסות ומענה, כך למשל משפחות מיליאומניקים ובני.ות זוגם, משפחות מפונים ועוד. מציאות זו מחייבת ניהול כוללני של עבודת הגיוון וההכללה, המכיר ומתייחס למנעד שונות רחב יותר. אביטל ינובסקי ונורית הטב, מייסדות ומנכ"ליות שותפות של The DEI Code מסבירות על הצורך לטפל בתשתיות, בתרבות הארגונית וכמובן במנהיגות. "מנהיגות מכלילה מבינה שהעובדים שלי לא דומים לי ורואה מה כל עובד ועובדת צריכים כדי להצליח".