אוכלים את הראש - כל מה שבוער בתחום התזונה

לפני הכל-  תהיו בקשר, זה משמח אותנו! https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   פרק חדש מכנס עמותת עתיד שהתקיים במאי 2026   מדינת ישראל היפה והמיוחדת, עם הסטוריה עקובה מדם, יוצרת מציאות קשה ומאתגרת של חיים לצד מלחמות. המלחמה הנוכחית עם כמעט 3 שנים של לחימה, מערכות ותחושה של סכנת חיים שמרחפת מעל הראש.   והעם היהודי, כמו העם היהודי, קם מנער את הבגדים מ-אבק וממשיך הלאה בדיוק כמו הצמידות של יום הזיכרון ויום העצמאות. אבל הקולות מסביב זועקים שזה כבר לא אפשרי. הגוף מגיב, המוח בכוננות והנפש מיואשת. בכנס, פרופ' ענת ברונשטיין קלומק, פסיכולוגית קלינית מדריכה, דיקנית ביה"ס ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה, אוניברסיטת רייכמן, העבירה הרצאה בשם "תהליכי צמיחה לאחר טראומה" הניחה ולידציה וכלים להתמודדות שלנו מול המצב הבלתי אפשרי. אז הבאנו לכם את זה גם לפודקאסט. בפרק נטע וענת דיברו על ההבדל בין משבר לבין טראומה איך אפשר לצמוח מטראומה או לפחות להיות בתנועה? מה התפקיד של התמיכה של הסביבה סביב טראומה? שיחה שתעשה סדר במציאות כאוטית. האזנה נעימה, ככל הניתן.  

לפני הכל- בואו נהיה בקשר! https://www.instagram.com/gilipazway/ https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.gilipaz.com/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/gilipaznut/?locale=he_IL https://www.facebook.com/atid.eatright   הקלטות מודרכות של גילי פז- https://open.spotify.com/show/3rPUvGbbDBj0betwmcPbtS?si=JHXbjDEJTIeVuikPgz0TXw   הידעתם שיש דרך מוכחת מדעית לגרום לאוכל שלכם להיות טעים בהרבה- בלי להוסיף לו גרם אחד של מלח, סוכר או רוטב עסיסי? המחקר הפיזיולוגי מוכיח שכשהמוח שלנו מוסח- בין אם זה מול מסכים, בטלפון, באכילה באירועים, באכילה על הדרך או תוך כדי עבודה- הוא חווה תופעה שנקראת "חירשות חושית". כשאנחנו מנותקים מהחוויה של הביס, אנחנו מפספסים את אותות הטעם, המרקם והשובע, ורמת הסיפוק מהאוכל צונחת. המוח שלא רושם את חוויית האכילה בזיכרון והוא ישלח אתכם לחפש פחמימות ומתוקים דיי מהר אחרי שסיימתם ארוחה גדולה. אבל הסחת דעת היא לא רק מסכים. לפעמים המסיח הכי גדול שלנו הוא רגשי. חשבתם פעם על כמה רגשות אשמה מורידים את ההנאה מאוכל ומשפיעים על ההתנהלות של כל שאר היום? כאן מיינדפולנס מדיטציה ודמיון מודרך נכנסים לקליניקה. לא מדובר בטרנד רוחני, אלא כלים קליניים וביולוגיים לניהול הרגלי האכילה שלנו, לאיזון הורמוני הרעב והשובע, ולשחרור אמיתי מהאוטומט. גילי פז, תזונאית ומנחת סדנאות ומדיטציות לאכילה מודעת הגיעה לאולפן לדבר מיינדפולנס ומדיטציה. קחו נשימה עמוקה כי עוד רגע מתחילים- מה מחכה לנו בפרק? הפיזיולוגיה של הסטרס: מה קורה למערכת העיכול ולספיגת הוויטמינים כשאנחנו אוכלים בלחץ? הנדסה מוחית: איך תרגול קצר משנה פיזית את האזורים במוח האחראיים על אימפולסיביות ואכילה רגשית? אכילה קשובה בלו"ז צפוף: איך משלבים "מיקרו-תרגולים" של קשיבות גם ביום העבודה הכי עמוס שלכם? האזנה נעימה!

לפני הכל- בואו נהיה בקשר! https://www.instagram.com/guyshalmon/ https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/guy.shalmon https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   פרק חדש וראשון מכנס עמותת עתיד שהתקיים במאי 2026! כשאנחנו נועלים נעלי ריצה או עולים על אופניים, אנחנו מרגישים את השרירים עובדים ואת הלב דופק. אבל לא רק! בו-זמנית, מתרחשת מהפכה תקשורתית מולקולרית, בתוך מערכת החיסון שלנו. אנחנו יודעים שמערכת החיסון מופעלת בתגובה לפעילות גופנית, אבל האם יש פעילות גופנית עדיפה ומה זה בכלל אומר שמערכת החיסון מופעלת?  בכנס, במושב ששמו NUTRIGENETICS ד"ר גיא שלמון, דיאטן ספורט ופיזיולוג מאמץ, מהחוג למדעי התזונה אוניברסיטת קריית שמונה בגליל, ומהמרכז האקדמי ללימודי המשך ברפואה, הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות, אוניברסיטת תל אביב העביר הרצאה ששמה "פעילות גופנית וביטוי microRNAs " זה לא יהיה שיעור ביולוגיה מולקולרית, ואין צורך בידע מקדים כדי להבין על מה נדבר, ובכל זאת, בפרק גיא ונטע יכנסו לרזולוציה מרתקת של מערכת הדם ומערכת החיסון, הצבא של הגוף, ששומר עלינו מכל משמר מהאיומים היומיים שהגוף נתקל בהם ואיך גורמים לה לפעול בצורה הטובה והיעילה ביותר. רוצים לשמוע מה יש לגיא להגיד? איך מישהו יכול להגיד לא. ולמי שלא מכיר נוטריגנטיקה הוא תחום מחקר הבוחן כיצד השינויים הגנטיים הייחודיים של כל אדם משפיעים על הדרך שבה הגוף שלו מגיב, מעבד ומגיב לרכיבי תזונה שונים. 

לפני הכל-  תהיו בקשר, זה משמח אותנו! https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   לינק לקובץ מתכונים- https://linktr.ee/eatwithnetta   "אני כל הזמן מחפשת", "אני כל הזמן רעב!" "בא לי עוד משהו", "אני מחכה לאזעקה ובזמן הזה אני נהיית רעבה" אם המשפטים האלה מוכרים לכם, אתם לא לבד, אלו טענות שנשמעות באופן תדיר בקליניקה. אנחנו מתעוררים לאזעקות, חיים בתוך חוסר ודאות מתמשך, והגוף שלנו?  מנסה לשרוד את המערכה בדרכו שלו. בפרק סולו תמציתי וקצר (שמגיע אחרי לילה של אזעקות וקצת עייפות) נטע קיילר צוללת לעומקי המוח העורקים והרקמות בשביל להבין מה עובר על הגוף בזמן המערכה המתמשכת הנוכחית. בפרק הזה נצלול אל: הביולוגיה של הסטרס: למה הקורטיזול שולח אותנו לחפש סוכר ופחמימות זמינות? שיבושי שינה ורעב: איך לילה בלי שינה משבש את הורמוני הרעב והשובע ויוצר רעב פיזיולוגי אמיתי. תפריט הפיצויים: איך להרחיב את מנגנון הפיצוי של הגוף מעבר לאוכל, ולמה דווקא עכשיו חמלה עצמית היא הכלי הכי חשוב במטבח. נשוחח על כלים פרקטיים להרגעת מערכת העצבים, על החשיבות של ארוחה חמה אחת ביום, ואיך "איים של שפיות" בניהול האוכל יכולים לעזור לנו לסיים את התקופה הזו חזקים ובריאים יותר. בואו לנשום, להבין ולהרפות בפרק מיוחד לרגל התקופה. נהנתם? מוזמנים לעקוב אחרינו באינסטגרם ובפייסבוק, לשתף בתובנות שלכם ולתייג את נטע ואת עמותת עתיד בתמונות של הארוחות המזינות שלכם.

לפני הכל- תהיו בקשר! https://linktr.ee/eatwithnetta https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/dr.libikohavi/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright https://www.facebook.com/Dr.Libi.Kohavi/   הידעתם? בכל יום אנחנו מאבדות בין 50 ל־100 שיערות וזה נחשב תקין לחלוטין. הבעיה מתחילה כשמחזור החיים של השערה משתנה ומשתבש. ולפחות על חלק מהסיבות- יש לנו השפעה. לפני שנבין למה שיער נושר חשוב להבין את חיי השערה ומה מרכיב אותה. מוזמנים לפרק שלם על השיער שלנו עם ד״ר ליבי כוכבי רופאת עור שמתמחה במחלות קרקפת ושיער, שימור שיער והשתלות שיער. נתחיל מהבסיס ונדבר על הרכב השערה ועל מחזור החיים שלה, נדבר על חשיבות של חלבון, אבץ ועוד כמה רכיבי תזונה, שחלקם אולי יפתיעו אתכם. משם נעבור לדבר על הרגלי חיים ותנאים אידיאלים כדי שהשערה תצמח בצורה אופטימלית משם עברנו להתנהגויות שמקדמות שיער בריא: תזונה מספקת בחלבון, ברזל, אבץ וויטמינים חיוניים, הימנעות מדיאטות קיצוניות, חשיבות האיזון ההורמונלי, השפעת סטרס כרוני, ואיך שינה ותפקוד מטבולי משפיעים על בריאות השערה. וכמובן- דיברנו גם על תוספים- מתי יש להם מקום אמיתי ומתי הם בעיקר תקווה באריזה יפה. ואז- נשירה. מה נחשב תקין ואיך יודעים מתי מדובר בתהליך זמני ומתי נדרשת בדיקה רפואית מעמיקה? השיער עשוי להוות חלון למצב הפנימי של הגוף אבל לא רק, הוא גם משפיע באופן משמעותי על איך שאנחנו תופסים את עצמינו קחו את המושכות ותהיו הבוסים של הרגלי החיים שלכם.   האזנה נעימה!

“למה אני צריך ליווי? מאז התרופה אין לי תיאבון, אני פשוט לא אוכל.” זריקות לטיפול בהשמנה שינו את כללי המשחק. עבור רבים – הן פתחו דלת לירידה במשקל. עבור אנשי מקצוע – הן העלו לא מעט חששות. הרעיון שאם אין תיאבון אז עדיף לא לאכול, ושהעיקר הוא לצמצם כמה שיותר- הוא שגוי מהיסוד. זה אולי עובד בטווח הקצר, אבל פוגע בבריאות, בהרכב הגוף וביכולת לשמור על הירידה לאורך זמן. אם הנושא הזה חדש לכם- הגיע הזמן לעשות סדר. פרק שלם שמוקדש למה שהציבור מכנה “זריקות הרזיה”. נטע קיילר מארחת את שירן בנדלר, תזונאית המתמחה בירידה במשקל ושימור הרכב גוף, לשיחה מקצועית, כנה ולא מתלהבת מדי. בפרק תלמדו: איך התרופות האלו באמת פועלות מה מרגישים כשמשתמשים בהן מה התועלת ומה הסיכונים ולמה ליווי תזונתי הוא לא בונוס- אלא תנאי בסיסי להצלחה אם יש סביבכם מישהו שמשתמש בתרופות האלו- זה פרק שחשוב שיעבור אליו. האזנה נעימה.

לפני הכל, תהיו בקשר!   https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/noam_manor7/ https://www.instagram.com/atid.dietitians/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright https://linktr.ee/eatwithnetta מסתבר שהתפיסה שלנו לגבי מוטיבציה- מתי היא אמורה להגיע ואיך היא אמורה להרגיש- פשוט שגויה. אנחנו מחכים לה כתחושה שתציף אותנו, כגל פתאומי של חשק ואנרגיה. וכשהוא לא מגיע, אנחנו מסיקים שאין לנו מוטיבציה. אבל האמת פחות רומנטית ויותר שימושית: המוטיבציה שם. אנחנו פשוט לא מזהים אותה, היא לא תמיד מגיעה כמו תחושה ברורה שאפשר לתפוס ביד וממש להרגיש. אולי הגיע הזמן להפסיק לחכות לה ולהתחיל לעבוד איתה. בפרק הזה אנחנו מדברים על 2 נושאים שיכולים להכריע איך היום יום שלנו יראה- מוטיבציה וקללות. נטע מארחת את נועם מנור, פסיכולוג ספורט ואימון גופני (M.A) ודוקטורנט למדעי הספורט, חוקר קללות וסיבולת, לשיחה ממוקדת על אחד המרכיבים הכי חמקמקים בחיים שלנו. מהי מוטיבציה באמת, איך מגבירים אותה ואיך משמרים אותה לאורך זמן. בהרגלי אורח חיים הבלתי נגמרים מהי מוטיבציה פנימית מול חיצונית ולמה זה לגמרי נורמלי לא להרגיש מוטיבציה- ועדיין לפעול מתוכה. ואז עברנו לנושא מפתיע במיוחד: קללות. למה אנחנו מקללים, למה זה נתפס כשלילי, ואיך שימוש נכון בקללות יכול דווקא להגביר חוסן, עוררות ומוטיבציה ברגעי מאמץ ותסכול. פרק מושלם לפתוח איתו את 2026-  עם פחות ציפייה להרגיש “מוכנים”, ויותר כלים לעבוד גם כשלא נעים. כי לפעמים, לחיות טוב יותר מתחיל בלהבין שמוטיבציה לא חייבת להיות יפה. האזנה נעימה!

  תהיו בקשר, זה משמח אותנו! https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   יש שלושה חומרים פסיכואקטיביים חוקיים שמלווים כמעט כל אחד מאיתנו ביומיום: קפאין – מעורר יעיל שנמצא בקפה, תה ועוד; ניקוטין – חומר ממכר במיוחד שמגיע מסיגריות ומוצרי עישון; ואלכוהול – מולקולת אתנול שמופיעה בכל תרבות, חגיגה ואירוע חברתי. אלכוהול נתפס שנים כסמל לשחרור ולכיף, ובמשך תקופה אפילו קיבל תדמית של “בריא במידה”. בפועל, כשהולכים לראיות, הכיוון חד: הוא מזיק. יש לכך שפע נתונים – קצרי וארוכי טווח. במינונים נמוכים אלכוהול מוריד עכבות ומשרה תחושת רגיעה. במינונים גבוהים הוא מדכא את מערכת העצבים, פוגע בקואורדינציה, בשיפוט, בזיכרון ובבריאות. נטע קיילר אירחה את לימור בן-חיים, תזונאית קלינית, לשיחה מפוקחת על החומר הפופולרי כל כך. בין הנושאים שעלו: • היכרות עם אלכוהול: הרכב וסוגים • מטבוליזם, רעילות, הבדלים בין נשים לגברים • איך לשתות בצורה נבונה יותר – אם כבר שותים • אלכוהול ושמירה על משקל • מצבים שבהם לא מומלץ לשתות כלל • ההשפעה המצטברת על הבריאות

לפני הכל- בואו נהיה בקשר! https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.facebook.com/share/1BKoCbEJZF/ https://bit.ly/4gLGPVy https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   פרק חדש עם המון ביקוש- גזים! זה דבר טבעי וחשוב, לעיתים סימן מבורך והרבה פעמים מקור לבושה. הגיע הזמן לדבר על הגזים שיוצאים מאיתנו. בפרק צללנו אל מערכת העיכול וחלקיה- מהקיבה, דרך המעי הדק ועד המעי הגס ודיברנו על כל מה שלא נעים לדבר עליו- גזים וחוסר נוחות במערכת העיכול. מצרבת, שיהוקים, גרעפסים וגזים. נטע קיילר הזמינה את ד"ר תמר פפר גיק, תזונאית גסטרו, לשיחה על עיכול, פירוק, ספיגה וכל מה שבא עם זה- על מה כל חלק במערכת עיכול אחראי ואיך ההתנהגות שלנו והתוכן שנאכל יכולה להשפיע על זה. בפרק עברנו על מיתוסים וגם על עובדות, על פירות שלא יוכלים לתסוס בקיבה, על סיבים תזונתיים וחיידקי מעי גס ועל הרגלי אורח חיים שישפיעו על העיכול ויכולים להיטיב עם חוסר נוחות במערכת העיכול. פרק חדש וכל כך חשוב בפודקאסט אוכלים את הראש.  

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/yair_lahav_center/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.lahavcenter.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright צום לסירוגין. מטריה רחבה מאוד של חלונות שמגדירים זמני אכילה שמושך הייפ גדול בשנים האחרונות, בעיקר בגלל מושג ששמו "אפופטוזיס", מוות תאי מתוכנן, מנגנון שבו הגוף נפטר מתאים פגומים או ישנים ומפנה מקום לתאים חדשים ומתפקדים יותר. מחקרים מצביעים על כך שצום עשוי להגביר את הפעולה הזו, מה שמסביר חלק מהפוטנציאל הבריאותי שמיוחס לו בשמירה על בריאות התא והרקמה. אבל הוא מה זה צום לסירוגין? 16:8? 18:6? 14:10 או בכלל 5 ימי אכילה רגילים ויומיים מאוד מצומצמים. יש כאלה שצמים ימים שלמים ואוכלים בימים מסויימים בלבד. מה לגבי מטבוליזם ובניית מסת שריר? כאן נכנס יאיר להב, דיאטן, פיזיולוג וכעת גם חוקר. המחקר של יאיר בוחן את המפגש המורכב בין צום לסירוגין לבין בניית שריר: האם חלון אכילה מצומצם פוגע ביכולת להעמיס מספיק חלבון ואנרגיה לגדילת שריר? האם יש מצב שבו צום דווקא מסייע לשיפור הרכב הגוף? האם המנגנונים של אפופטוזיס והתחדשות תאים רלוונטיים גם בהקשר של רקמת שריר? ואולי בסוף, יותר מכל טכניקה — מה שקובע הוא איכות התזונה, תדירות האימונים והאופן שבו משלבים הכל יחד? בכנס עמותת עתיד, נטע הזמינה את יאיר להב לשיחה קצרה על ההרצאה שהעביר ועל המחקר שלו. השאלות האלו פותחות את הדלת לדיון אמיתי על גוף, מטבוליזם, שריר וטרנדים. האזנה נעימה!  

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד. לפני הכל- תהיו בקשר! דרגו אותנו, תפיצו ותשלחו לאנשים שזה יכול לעניין אותם לרכישת הספר  https://pay.tranzila.com/szmc20201ch9/ לאתר של ״טעים ובריא״  https://tasty-healthy.com/he/ פייסבוק  https://www.facebook.com/Tasty.and.Healthy.Study?mibextid=LQQJ4d אינסטגרם  https://www.instagram.com/tasty.and.healthy.nutrition?igsh=c3gybGtkZDQ1dDgx     https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright קרוהן היא מחלת מעי דלקתית אוטואימונית כרונית. המערכת החיסונית לא מווסתת ופועלת כאילו יש איום במעיים למרות שאין באמת, והתוצאה היא שמערכת החיסון תוקפת את דופן המעי ויוצרת כיבים ודלקת איפה שלא צריך וזה יכול להיות כואב ולהפריע לאיכות החיים. הכיבים והדלקת יכולים להופיע בכל מקום לאורך מערכת העיכול — מהפה ועד פי-הטבעת. מערכת העיכול, המערכת שאמורה לספוג את רכיבי המזון שלנו פגועה וכואבת וכיוצא בזה מרכיבי מזון עשויים לא להיספג, יווצרו חסרים, האדם נחלש ועשוי להגיע לתת תזונה. זו מחלה עם שפע תופעות לוואי שפוגעת באיכות החיים ולכן היא מוקד עניין רב לחוקרים מתחום הגסטרואנטרולוגיה- איך מאפשרים לאדם להמשיך להתנהל ולאכול כרגיל. במושב ששמו כשסיבים ומיקרוביום נפגשים מהגוף ועד הצלחת יונת אהרוני-פרוטקוף, דיאטנית וחוקרת, המרכז הרפואי שערי צדק. לובה פלוטקין, דיאטנית וחוקרת, המרכז הרפואי שערי צדק וסמנכ"לית עמותת עתיד. הציגו ממצאים מהמחקר שלהן בהובלת פרופ דן טרנר- טעים ובריא אלטרנטיבה טעימה ל- EEN יעילה בקרוהן ומקדמת מיקרוביום בריא ואז הם באו לאולפן לדבר איתי. דיברנו על מחלת הקרוהן ועל התסמינים הלא נעימים שלה, דיברנו על אבחון ועל הטיפול שהיה עד כה ומה טעים ובריא בדקה וממצאה, מה זה תזונה נקיה ולמה המתכונים של טעים ובריא בכלל מומלצים לקהל הרחב.. מוזמנים להאזין ולהחכים. האזנה נעימה!

לפני הכל- תהיו בקשר, דרגו אותנו, תפיצו ותשלחו לאנשים שזה יכול לעניין אותם https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.linkedin.com/in/ido-taran/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright האתר של פסייגה ביו: https://cannasoul.co.il/psyga-bio/ הלינקדאין של פסייגה ביו: https://www.linkedin.com/company/psygabio/ האינסטגרם של פסייגה ביו: https://www.instagram.com/psygabio/ ספויילר- בדקות האחרונות של הפרק אנחנו מדברים על עובש על מזון ומה עושים איתו. האם זה גוזר את הדין של כל שקית הגזר אם יש על אחד קצת עובש? בפרק החדש של הפודקאסט אנחנו צוללים לעולם מסתורי, עתיק וכה חשוב- ממלכת הפטריות. נטע קיילר הזמינה את עידו טרן, חוקר ומגדל פטריות בחברת פסייגה ביו לשיחה מקיפה על עולם הפטריות. התחלנו ביסודות- המבנה הייחודי שלהן: גוף הפרי והרשת התת־קרקעית (התפטיר) שמקשרת בין עצים וצמחים ויוצרת "אינטרנט של הטבע". דיברנו על התפקיד המהותי של הפטריות באקוסיסטם: פירוק חומר אורגני, שיקום קרקעות, יצירת שיתופי פעולה שמאפשרים חיים על פני האדמה. אפשר לקרוא לפטריה מערכת העיכול של היער. ומשם עברנו לדבר על בריאות האדם והתרומה התזונתית של הפטריות ועל הרכיבים הייחודים של הפטריה כמו הבטאגלוקנים. נגענו בכמה כוכבים עולים בתחום הפטריות הארץ- הקורדיספס, ריישי, רמת האריה וזנב התרנגול. אבל לא להתבלבל, כל פטריה שמתאימה לאכילה היא בריאה ומביאה תועלת. תצטרפו למסע מרתק בין בריאות הקרקע לבריאות הגוף, בין המיקרו למקרו, שמראה כמה הפטריות חיוניות גם לכדור הארץ וגם לנו. וכרגיל- נהנתם? ספרו לנו וספרו לסובביכם

לפני הכל בואו נהיה בקשר לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ [email protected] https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright     הידעתם שיש תחום שלם שחוקר צמחי מרפא מסורתיים? תחום מחקר שמנסה לראות אם יש דברים בגו כשממליצים על צמחים מסויימים לריפוי ובריאות. מזה שנים רבות שלכל עם יש את התרופות המסורתיות שלו שעוברות מדור לדור ועוזרות לתסמונות כאלה ואחרות. והמדע? המדע מתעניין, מתעניין וחוקר. פרופ זהרה יניב בכרך, אתנובוטנאית ישראלית, חוקרת ומרצה בתחום צמחי המרפא, הגיעה לאולפן כדי לספר איך היא והצוות שלה טיילו בכל קצוות הארץ וחיפשו את הצמחים שמשמשים את המסורות ועשויים להוביל לפריצות דרך רפואיות גם במעבדה. הנחיות למציאת צמחי מרפא פוטנציאלים למחקר: הגיעו למושב/ ישוב/ שבט שאלו מי ההילר המקומי תבחרו בהילר שלפחות 3 בני מקום המליצו עליו שאלו את ההילר מה הצמח שהכי משמש אותו הבינו את תנאי הגידול שמאפשרים שימוש בו גשו למעבדה לחקור ספרו לנו מה גיליתם- החלק החשוב יותר! נטע קיילר וזהרה יניב בכרך דיברו על צמחי מרפא- המחקר סביב צמחי מרפא, הקושי לחקור, תגליות שמשמשות את הרפואה וצמחים שכבר הוכחו במחקר והתועלות שלהם. תכינו לעצמכם כוס תה צמחים מהגינה ובואו לשמוע. האזנה נעימה!  

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.project10k.org.il/#what-is-10k-project-heb https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright לינקים לעמודים שמנציחים את אריה ריין ז"ל https://www.aryehrein.info/ https://www.instagram.com/l.i.o.n.l.e.s.s?utm_source=qr&igsh=eHA0MGJoaDdpaXNu   הידעתם שבמכון וייצמן שברחובות מתנהל מחקר שעוקב אחרי משתתפים במשך עשרות שניםכדי לפתח משוואות חיזוי עתידיות למחלות וכדי לשפר את בריאות תושבי ישראל ובכלל? לבריאות תושבי המדינה יש השלכות חברתיות וכלכליות וכל המערכות המדיניות תלויות בכך שנהיה חברה בריאה, יצרנית מתפקדת, במיוחד במדינה סוציאלית כמו ישראל. וכך בעזרת טכניקות מדידה מתקדמות, בדיקות ומדדים מסויימים אוספים מידע במכון וייצמן כדי להסיק לאיזה מזון יש השלכה חיובית על הבריאות שלנו. ד"ר מיכל ריין,  דיאטנית חוקרת במחקר ה 10K הגיע לכנס עמותת עתיד והעבירה הרצאה ששמה- צריכת סיבים תזונתיים אוכלוסייה בריאה בישראל - ממצאים ממחקר ה-10K ואז הגיע לאולפן השטח שלנו כדי לספר לנו על המחקר. שתהיה האזנה נעימה!

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://medicine.biu.ac.il/Koren https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright הידעתם? אוכלוסיות המיקרוביום של האישה ההרה מתקשרת עם רמות ההורמונים המשתנים בזמן ההריון וזה משפיע על התפוצה שלהם ועל אוכלוסית החיידקים בעובר. כך עולה מהמחקרים של מעבדת המחקר של פרופ עמרי קורן. למשל, אוכלוסיית החיידקים תגיב לעליה בפרוגסטרון שתסמן את סוף ההריון והבנה שהחיידקים האלה הולכים לאכלס את מעי התינוק. בכנס במושב ששמו מיקרוביום ופרוביוטיקה – הקשרים שמאחורי הבריאות הרב-מערכתית פרופ' עמרי קורן, ראש המעבדה לחקר המיקרוביום, הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי, אוניברסיטת בר-אילן. העביר הרצאה ששמה המיקרוביום באלף הימים הראשונים לחיים ואז בא לאולפן השטח של הפודקאסט כדי לספר בדיוק על זה. יש לסביבה השפעה על אוכלוסיית החיידקים של הילוד הטרי והיא יכולה להיות מצויינת בשבילו. רוצים לשמוע עוד? תאזינו לפרק שלנו. האזנה נעימה!

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/ronibaruch2/ https://ronigastrodiet.co.il/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright בפרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025 והפעם על הקשר המרתק בין המוח, מערכת העיכול ואוכלוסיית החיידקים הוירוסים והפטריות שחיה לנו במערכת העיכול כשאנחנו אומרים "מוח", רובנו חושבים באופן טבעי על האיבר שנמצא בתוך הגולגולת שלנו – איבר המורכב והמרתק ביותר בגוף האדם. זזהו המוח הראשון: תחנת הפיקוד העליונה שמנהלת את כל מה שאנחנו עושים, חושבים ומרגישים. היום מגדירים ברפואה את המוח השני, רשת עצבית, כימית ומיקרוביאלית עצומה שמנהלת את מערכת העיכול, מתקשרת ישירות עם המוח שבגולגולת ומשפיעה על מצב הרוח, מערכת החיסון הבריאות הכללית ואפילו הנפשית. הכנס היה מושב ששמו סימפוזיון מדעי: מיקרוביום ופרוביוטיקה – הקשרים שמאחורי הבריאות הרב-מערכתית. רוני ברוך, דיאטנית, המחלקה לתזונה ,מכון הגסטרו ,מרכז רפואי תל-אביב העבירה הרצאה על המוח הראשון, המוח השני והמיקרוביום שביניהם ואז היא הגיעה לאולפן השטח שלנו כדי לדבר על המאזינים על הקשר בין ה3, ואיך שומרים עליהם ביחד ולחוד. רמז: מזון אולטרה מעובד לא מומלץ, סיבים תזונתיים כן. תעבירו הלאה לכל מי שאתם רואים שלא מתייחס מספיק טוב למוח השני והמיקרוביום. האזנה נעימה!

לפני הכל- בואו נהיה בקשר! https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright [email protected] המאמר עליו דיברנו: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37796016/ מאמר ההשתלה הראשי: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32860791/ הידעתם? האקדמיה ללשון עברית החליטה שהמילים העבריות הנכונות עבור המונח "מיקרוביוטה" הן "יצורה זעירה". מעניין. המיקרוביוטה היא קהילה של מיקרואורגניזמים שחיים בתוכנו בסימביוזה שיכולה להועיל לאדם או להזיק לאדם. היצורה הזעירה של האדם כוללת חיידקים, נגיפים, פטריות, טפילים ועוד. הידעתם? בגיל המעבר ראו שהמיקרוביום הנשי משתנה לכיוון של מיקרוביום שמזוהה עם גבר. גם לפי סוגי דיאטות נראה אוכלוסיות שונות מאכלסות את המקרוביוטה, למשל בדיאטה ים תיכונית לעומת דיאטה קטוגנית הדלה בסיבים, ולשניהם תהיה רירית מעי בריאה. המיקרוביום הוא מוקד מחקר מעניין עבור מעבדות מחקר רבות, שמנסות להבין כיצד ניתן להתערב ולהשפיע.  כולל מעבדת המחקר של פרופר איריס שי באוניברסיטת בן גוריון. בכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025, עומר קמר, תזונאי וחוקר במעבדה, הציג ממצאים מהמחקר שלו על השתלת צואה, דרך הנחקרת להשתלה של חיידקי מעי, והשפעה על שימור ירידה תהליך של ירידה במשקל. בשיחה דיברנו על מיקרוביום, מיקרוביום ליבה, השתלת צואה ותוצאות של מחקר משמעותי שעשוי לשנות את מה שנאחנו יודעים על שימור תוצאות ירידה במשקל. האזנה נעימה וכרגיל- ספרו לנו מה חשבתםן!  

לפני הכל בואו נהיה בקשר לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/noamredlich/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright https://sylvanadamsports-tau.org.il/ https://www.instagram.com/sylvan_adams_tau?igsh=MWg4ZjBvdHh1enpsOA==   בואו נודה באמת, רוב האוכלוסייה שעושה אימונים אירוביים לא צריכים תזונה מיוחדת. בהנחה שלא מדובר בספורט תחרותי או בנסיון לשפר ביצועים, לגוף יש מספיק מאגרי אנרגיה בשביל לנהל פעילות אירובית ולשקם את עצמו לאחר מכן. המטרה של תזונה לאימונים אירוביים ובכלל היא לממש את פוטנציאל האימון באופן מיטבי ולפי זה נעשית התאמה תזונתית.תזונה מאוזנת ומגוונת שכוללת חלבון, ירקות ופחמימות מורכבות תומכת בפעילות אירובית. עם זאת, יש אנשים שהאימונים שלהם עצימים יותר ושם כן דרושה התאמה תזונתית. בקיצור, בואו לשמוע פרק שלם על תזונה לאימונים אירוביים. נטע קיילר הזמינה את נועם רדליך, תזונאית קלינית וספורט שמלווה ספורטאים וקבוצות  בתחום התזונה לשיחה מקיפה על אימונים אירוביים והתאמה תזונתית. בשנים שבהם מאדירים אימוני כוח ופחות מדברים על אימונים אירוביים, נטע ונועם שופכות אור ומעלות את קרנו של האימון האירובי-למה הוא חשוב, למה קריטי לשלב פעילות אירובית ומה זה נשנוש ספורט? וגם- לכמה זמן מספיקים מאגרי הגליקוגן והאם זה בסדר להתאמן על מאגרי גליקוגן מדוללים?מה הדרישה של פחמימות חלבון ומים באימון אירובי? מה לגבי ברזל? פרק חדש ומרתק, מלא בידע בפודקאסט שלנו. רוצו להאזין, תרתי משמע;) וכרגיל- ספרו לנו מה חשבתם.

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.linkedin.com/in/inbartayar/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright למחקר של ענבר- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40466592/   בפרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025 על המחקר הכה חשוב של ענבר טיאר וקסברגר על נושא שמקבל יותר ויותר חשיפה בשנים האחרונות- הטיות מודעות ולא מודעות כלפי אנשים עם השמנה במערכת הבריאות פוגעת באיכות הטיפול וזה חייב להשתנות. במחקר מרתק שהיא הובילה, סטודנטים לתזונה התבקשו ללבוש חליפת השמנה המדמה גוף עם עודף משקל של 18 ק"ג ולחוות איתו פעילות יומיומית. והתוצאות? משמחות מאוד- התנהלות בחליפת ההשמנה הצליחה להוריד שיפוטיות ולהעלות אמפטיה כלפי מטופלים עם השמנה. ולמה המחקר הזה כ"כ חשוב? כי מערכת הבריאות צריכה לפעול כדי להבטיח טיפול שווה והוגן לכל המטופלים באשר הם, ללא כל קשר למשקל שלהם, גבוה או נמוך ככל שיהיה. מה היה במחקר ומה היו התוצאות? תקשיבו לשיחה של נטע עם ענבר פרק חובה לכל מי שמטפל, מלמד, או פשוט חי בעולם הזה. האזנה נעימה!

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/efratnut/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/efrat.nutrition/?locale=he_IL https://www.facebook.com/atid.eatright https://www.facebook.com/share/1An6F1y9uJ/   אנחנו בחיים במציאות של מלחמה כבר תקופה ארוכה.  תקופה לחוצה, מתוחה, כואבת וטראומטית. זה משפיע על כולנו – אבל בהריון, כשהגוף מגדל חיים נוספים וההתנהלות יכולה להשפיע על העובר ועל החיים לאחר הלידה, זה מקבל מימד אחר לגמרי. בפרק החדש של הפודקאסט נטע אירחה את אפרת פז דובינסקי – תזונאית קלינית באכילה קשובה ובריאות האישה, לשיחה על סטרס, אכילה והריון. מה סטרס עושה למערכת ההורמונלית שלנו? איך סטרס משפיע על האכילה? למה סטרס כרוני מחליש את היכולת של הגוף לרפא ולהתאושש?  ואיך כל זה משפיע כשאת לא לבד – אלא מגדלת בן אנוש בבטן? נטע ואפרת סקרו את הנושא, הסיבות וההשפעות ונתנו כלים ונקודות למחשבה להתמודדות. שיחה שלא מדברת על "לחשוב חיובי", אלא על מציאות ביולוגית, כלים מעשיים, ויכולת אחת חשובה במיוחד: לא להיות לבד בתוך זה.   האזנה נעימה ומלאת חמלה.

לפני הכל, בואו נהיה בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/talinahum.nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.tali-nahum.com/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   ב־1935 שני גינקולוגים בשם שטיין ולבנטל תיארו שיש נשים שסובלות מאי סדירות וסת או אל וסת, שיעור יתר ושחלות מוגדלות. נשים אלה עברו כריתה של חלק קטן מכל שחלה, ואז הווסת הופיעה. תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS- Polycystic Ovary Syndrome) היא תסמונת מאוד נפוצה והסיבה המובילה לאי סדירות של הוסת. זו תסמונת סיסטמית שמשפיעה על כל מערכות הגוף אבל ההשפעה שמטרידה נשים היא רעב, דחפים באכילה, עליה במשקל, שיעור פנים ועוד הפרעות אסתטיות והתנהגותיות. החדשות הטובות- אם מסגלים את ההמלצות, נראה שינוי מהיר והטבה של התסמינים בזמן קצר. נטע הזמינה את טלי נחום, תזונאית שמטפלת בתסמונת השחלות הפוליציסטיות במסגרת עבודתה לשיחה מקיפה על שחלות פוליציסטיות- מה קורה בגוף כשיש חוסר איזון בין אינסולין, טסטוסטרון ופרוגסטרון? איך תזונה יכולה לעזור לא רק ל-PCOS אלא גם לעייפות, עצבנות, מחזור לא סדיר ואכילה דחפית? כלים להתמודדות עם חשקים מוגזמים — בלי רגשות אשם ובלי דיאטה קלאסית ובלי צ'יט מיל.   חשבנו שניצור פרק שמיועד לנערות ונשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטוית, אבל גילינו שנוצר פרק שמתאים לכל אישה באשר היא וגם לגברים. תכתבו לנו איך היה לכםן להאזין! האזנה נעימה!  

  לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   חשבתם פעם למה גלוטן נמצא בלב ההימנעויות וההפחדות? האם זה בגלל שהוא כלול במוצרים שעושים לנו חשק לאכול מהם עוד ועוד ויותר קל להימנע מאשר לצפות מעצמינו לאכול במידה כשזה באמת כל כך טעים? האם זה בגלל שיש מצבים שבהם עדיף ואף חובה להוריד גלוטן? האם זה בגלל הטיפוח והעיבוד התעשייתי שגלוטן עבר והפך להיות כ"כ נפוץ, זמין וזול? כך או כך, הימנעות מגלוטן הופכת ליותר ויותר נפוצה, גם במצבים שבהם בכלל לא צריך להימנע. וההיפך- ההימנעות יכולה ליצור את האפקט ההפוך- צמצום של מקור של סיבים תזונתיים, ויטמין B, מנגן ועוד. במיוחד שאם לא מקפידים על חלופות איכותיות, אפשר למצוא את עצמינו אוכלים אוכל אולטרא מעובד ולא מזין. בפרק החדש של הפודקאסט, 2 תזונאיות נכנסו לאולפן כדי לדבר על אחד הנושאים הכי חמים – והכי מבלבלים – בתזונה: גלוטן, רגישות לגלוטן וצליאק. באופן לא מוצדק, לא מעט אנשים נמנעים מגלוטן, אבל עבודת שטח מגלה- זה לא הגלוטן כמו שזה מה שבא יחד עם הגלוטן- סיבים תזונתיים שיכולים לגרום לחוסר נוחות, חומרים משמרים או מתחלבים או מגוון סיבות אחרות שהן בכלל לא גלוטן. לצערינו, הפחד מגלוטן הפך לתעשייה של מיליארדים – ויש דברים שחשוב להבין לפני שמפסיקים עם הלחם. ולכן יצרנו לכם פרק בדיוק בשביל זה- למה יש מצבים רפואיים שבהם גלוטן הוא ממש סכנה – ואחרים שבהם זה סתם טרנד? מה קורה כשאנשים נמנעים בלי צורך – ואיך זה פוגע באכילה מאוזנת, בבריאות ואפילו במיקרוביום? איך מתנהלים ומה הם התחליפים המתאימים במצבים בהם דרושה הימנעות מגלוטן? האזינו עכשיו – עשינו סדר סביב המרכיב הכי מושמץ בעולם.

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/galimarom_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/GaliMaromNutrition?mibextid=wwXIfr&rdid=pltVpYgX1XPwrIwA&share_url=https%3A%2F%2Fwww.facebook.com%2Fshare%2F16cBqUkvm7%2F%3Fmibextid%3DwwXIfr# https://www.facebook.com/atid.eatright   הידעת? בעבר, בשל התפשטות האיידס בקרב גברים הומוסקסואלים וכדי לימנע ממראה חולה וחלש, גברים הומוסקסואלים שאפו להיראות בריאים, חזקים ושריריים – והצורך הזה בלשרוד דרך נראות חיצונית נשאר איתנו עד היום.  בפרק החדש של הפודקאסט הדיאטן גלי מרום, הגיע לדבר על דימוי הגוף של הגבר ההומוסקסואל בעולם הדיגיטלי. למה גברים הומואים רגישים יותר לביקורת על הגוף? איך ההיסטוריה של הקהילה משפיעה עד היום על האופן שבו גברים מסתכלים על עצמם – ואחד על השני? ולמה אי אפשר לטפל באמת בדימוי גוף בלי לדבר על זהות, שייכות ובושה? ואיך אפשר להתחיל לחבר את החלקים כדי לשפר את דימוי הגוף ולהתאים את האכילה למטרות. האזנה נעימה וחודש גאווה שמח!

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/liav_alufer/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   יש הורמון שיש סביבו הרבה באז. הוא רגיש ורמותיו עולות בתגובה לסכנה מוחשית או לא בהכרח מוחשית- קורטיזול. הידעתם? קורטיזול יעלה בסכנה, בלחץ וגם בעייפות ובצום ממושך. והגיע הזמן לבדוק אם התערבות תזונתית יכולה להשפיע על רמות קורטיזול. ליאב אלופר, דיאטן וחוקר במעבדה של פרופ' איריס שי, בא לעמדת הפודקאסט הכנס עמותת עתיד כדי לדבר על הממצאים של המחקר עד כה- מיהו הורמון הקורטיזול, מה הבעייתיות בקורטיזול גבוה והאם ניתן להשפיע עליו? טעימה קטנה מאוד על הורמון חשוב ורגיש. אהבתם? תרצו פרק מלא ומקיף על קורטיזול? כתבו לנו!

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. לפני הכל- תהיו בקשר-  https://www.ariel.ac.il/wp/hofa-lab/ https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. הפעם נטע פגשה את ד"ר רוני אבירם-פרידמן, דיאטנית קלינית וחוקרת במעבדת HOFA (Hedonic Overeating & Food Addiction) שבאוניברסיטת אריאל. סגל במחלקה למדעי התזונה, אוניברסיטת אריאל, לשיחה על התמכרות למזון אולטרא מעובד. בשנים האחרונות עולה השאלה המוצדקת- האם מזון אולטרא מעובד הוא ממכר? רוני עושה סדר ב4 האסכולות המתייחסות להתמכרות למזון- 1. האם יש בכלל דבר כזה התמכרות למזון? לא ניתן להיגמל ממזון 2. התמכרות לחומר מסויים שקיים במזון עצמו 3. התנהגויות המלוות התמכרות סביב מעגלי תגמו והורמונים המקושרים להרגשה עילאית והתמכרות. 4. או שבכלל מדובר בשילוב של הכל נטע ורוני מדברות על דחף לאכול- מתי מדובר בדחף לגיטימי ומתי זו כבר התמכרות למזון? מה ההבדל בין "בא לי משהו מתוק" לבין דפוסים בלתי נשלטים שיש בהם פגיעה?  איך נראית התמכרות למזון דרך העיניים של מערכת העצבים והכימיה של המוח?  ולמה לפעמים דווקא הלקאה עצמית רק מעמיקה את המעגל במקום להוציא אותנו ממנו אם אי פעם שאלת את עצמך "למה אני לא מצליח.ה לעצור?" – הפרק הזה ינסה לעשות לכם סדר. האזנה נעימה!

אנחנו בשבוע התזונה והתזונאי.ת ולכבוד כך הקלטנו פרק מיוחד. פרק שהוא מדריך מקוצר וצנוע להתמצאות במחקרי תזונה ובריאות! לפני הכל, תהיו בקשר!   https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   הכותרת אומרת ש "מחקר חדש קובע..." – אבל מה באמת קובע אם מחקר הוא אמין? בפרק החדש נטע קיילר מארחת את ד"ר נריה לברן, תזונאית וחוקרת, לשיחה עם מחקרי תזונה וקריאה ביקורתית.  מחקר הוא תהליך שיטתי ומובנה שנועד לגלות ידע חדש, לבדוק השערות מסויימות, להבין תופעות, לאמת/להפריך טענות קיימות. זה כלי מרכזי בפיתוח מדע, רפוא וכמובן תזונה. במחקר מתרכזים בבעיה או שאלה, ומנסים לבדוק מה התשובה אליה דרך איסוף וניתוח ופרשנות של נתונים, כדי להרחיב את הידע האנושי. תחום המחקר כולל שלל סוגי מחקרים, אך לא כל אחד ברמת הוכחה מספקת בשביל לקבוע מדיניות. נטע ונריה נכנסו לאולפן כדי לדבר על כל מה שצריך לדעת על מחקרי תזונה ובריאות. למה כל כך קשה לחקור תזונה ובריאות? מה ההבדל בין מחקר תצפיתי לניסוי מבוקר? איך גודל מדגם, מימון, וסוג השאלות יכולים לעוות מסקנות? אם הרשתות החברתיות גרמו לכם לפחד ממרכיב מזון מסויים כי "מחקר חדש קבע ש..." זה פרק בשבילכם. האזינו וגלו איך באמת נראה מדע התזונה מאחורי הקלעים של המבחנות, האקסלים והסטטיסטיקות. האזנה נעימה!

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.proflevran.co.il/ https://www.instagram.com/addict.il?igsh=MWV6M2c1ZTlyc3hudQ== https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright https://www.facebook.com/share/1An6F1y9uJ/   מכורים לאוכל – או פשוט נהנים מאכילה? בפרק החדש של הפודקאסט נטע קיילר מארחת את פרופ’ שאולי לב-רן, פסיכיאטר מומחה לטיפול בהתמכרויות, נטע ושאול נכנסו יחד אנחנו לעובי הקצפת (ולא רק) של אחת השאלות הכי מסקרנות בעולם התזונה והבריאות: האם באמת קיימת התמכרות למזון? איך מבדילים בין הנאה טבעית לבין תלות הרסנית? איך מזהים התמכרות למזון אולטרא מעובד ולמה זה קורה דווקא עם מזון כזה? מה האחריות של הרגולטור – ומה באחריות שלנו? פרק חשוב, במיוחד בימים של תרבות שפע, סביבה אוביסוגנית וחוסר רגולציה, אל תהיו עם זה לבד, תאזינו לפרק ואם מצאתם שאתם מרגישים חוסר אונים מול אוכל, זה הזמן לדבר על זה. האזנה נעימה!

לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/atid.diet/ לאתר של יוסי אוד: https://www.yossiaud.co.il צמחים צופניים: https://www.yossiaud.co.il/%D7%A6%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D/ בואו ללמוד עוד על דבורים: https://www.youtube.com/watch?v=fqN_GW3LZOg https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright bees for peace: https://www.facebook.com/groups/1551768838946207/?ref=share&mibextid=NSMWBT   כמשפט פתיחה נצטט את משפט סיום של יוסי היקר שהגיע להתארח בפודקאסט- כך הוא אמר- "הדבורים הן ישות של ריפוי לעולם על כל היבטיו, ריפוי של האדמה, ריפוי של הצומח, ריפוי של הסביבה, של בריאות הרפואת האדם וריפוי של התרבות והחברה." חשבתם פעם כמה שפע יש בעולם? מאיפה השפע הזה מגיע אתם שואלים? יש מצב שהיא עפה לה בין הפרחים. בעידן שבו יש לנו הכול — סופרמרקטים עמוסים, תוספים בלי סוף, טרנדים תזונתיים שלא מפסיקים להשתנות — דווקא הדבורים, הקטנות והשקטות, מציעות לנו תזכורת למהות האמיתית של בריאות והשפע. והגיע הזמן לדבר על הישות שמביאה לנו כ- 75% מהשפע לעולם- עולמם המופלא של הדבורים. בפרק הזה אנחנו מדברים על המתנה של הדבורים לעולם: לא רק הדבש, גם המרכיבים האחרים של הנחיל ואפילו העוקץ, אבל העיקר הפצה והתשתית לבריאות האקולוגית שלנו, שמשפיעה ישירות על הבריאות הכללית. הדבורים מספקות לנו באצילות עד אין קץ את התרומה האקולוגית הקריטית שלהן לקיום המגוון הביולוגי שממנו מגיע השפע התזונתי שלנו. נדבר על משבר הדבורים, על ההסטוריה של הדבורה והדבש, נבחן איך הדבורה יוצרת את מרבית השפע בעולם וכמובן נדבר על תוצרי הכוורת ותרומתם לבריאות. ונסיים בכל הדרכים בהן אנחנו יכולים לשמור על הדבורים, כדי שהן ישמרו עלינו. זה פרק על ריפוי – לא רק של הגוף, אלא של מערכת היחסים שלנו עם הטבע. מוזמנים להאזין, לחשוב מחדש, ולהתחבר לשורשים האמיתיים של שפע.

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים השנה. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/mortaler_livewell/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   מה עובר מדור לדור חוץ מגנים? בפרק 120 בפודקאסט אנחנו צוללים לנושא טעון וחשוב: העברה בין-דורית של דימוי גוף והתנהגויות אכילה. רובנו גדלנו בסביבה שבה המסרים על אוכל, משקל, וגוף לא היו ניטרליים. בין אם שמענו "כל הכבוד שסיימת הכול מהצלחת", או "לא כדאי לך לאכול את זה", או אולי רק הרגשנו שמשהו בגוף שלנו "צריך תיקון" – אלה לא רק רגעים חולפים. אלה דפוסים שעוברים מדור לדור, גם בלי שנשים לב. בפרק הזה נחקור איך דימוי הגוף שלנו – ושל ההורים שלנו – עובר בתורשה לא רק בגנים, אלא גם בשפה, בהרגלים, ובהתנהגות סביב אוכל. נבין איך אפשר לזהות את ההשפעות האלה, מתי הן מועילות, מתי הן פוגעות – והכי חשוב: איך אפשר להתחיל לשבור את השרשרת הזו, למען עצמנו ולמען הדור הבא. בכנס עמותת עתיד מור טלר, תזונאית קלינית העבירה סדנא מצויינת על העברה בין דורית. ונטע ביקשה שהיא תגיע לאולפן הפודקאסט בכנס כדי לדבר על הנושא הזה ומה ניתן לעשות עם ההעברה הבין דורית היא לא מיטיבה. זה פרק על הערות קטנות שנשארות בגדול, על הרגלים שעוברים בירושה, ועל האפשרות לעצור, לשאול שאלות, ולבחור מחדש. האזנה נעימה! וכרגיל- תכתבו לנו מחשבות ותשתפו אחרים בפרק המופלא הזה  

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים השנה. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://rnd.tasmc.org.il/laboratories/zmora-lab/ https://x.com/nivzmora https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright נטע קיילר וניב זמורה, גסטרואנטרולוג וחוקר מיקרוביום במכון וייצמן, נפגשו בכנס עמותת עתיד לשיחה בשיחה בארבע עיניים וטריליוני חיידקי מעי כדי לדבר על אחד ממרכיבי המזון הכי טובים שיש והכי פחות מוערכים- הסיבים תזונתיים. לא ירק מיוחד מהאמזונס, לא פרי מפסגת האלפים, אלא מרכיב תזונה שיש בכל מה שבה מהצומח- סיבים תזונתיים.  בין כל יתר התועלות של הסיבים, הם נחשבים פרהביוטיקה, כלומר התזונה של חיידקי המעיים שלנו. כלומר אכילה של מזונות גולמיים מהצומח שמספקים סיבים מאפשרים לחיידקי המעי הטובים שלנו לשגשג. כשהם משגשגים הם מייצרים סיבים תזונתיים מעולים ומיוחדים בשם חומצות שומן קצרות שרשרת שלהם יש השפעה סיסטמית כלל גופית. ידוע שחומצות שומן קצרות שרשרת שומרות על דופן המעי ובריאותו, עוזרות לאזן רמות סוכר וכולסטרול ולאחרונה מגלים שיש גם קשר לסרטן עור ודלקת ריאות ושפעת. אפשר להגיד שלסיבים תזונתיים יש השפעה מכרעת על תפקוד מערכת החיסון של הגוף, דרך המיקרוביום. תצטרפו לשיחה שתעשה לכם חשק לחפש את הסיבים התזונתיים במזון שלנו. האזנה נעימה!    

פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים השנה. לפני הכל- תהיו בקשר- https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   ד"ר אורי לוי הוא רופא מומחה להרדמה, במחלקה לטיפול נמרץ נשימתי, במרכז הרפואי שיבא. אבל היא הגיע לעמדת הפודקאסט בכנס עמותת עתיד לא כרופא מומחה אלא כלוחם שחזר מחודשי לחימה רבים. אורי, ששימש כרופא לגדוד לוחם בעזה, שירת כ 7 חודשים במילואים. עברה כמעט שנה מאז והוא מעיד שעד היום הוא מעכל את החזרה לשגרה ומתרגל לחיים "הרגילים".     המציאות בעזה יצרה תודעת אכילה אחרת, דחפית רגשית והיה לנו חשוב להעלות את זה למודעות ולהביא את הנושא אל השיח. כולנו מכירים מישהו שהוא חייל או היה במילואים מאז ה 7.10. כדאי שנעזור להם להשתלב חזרה למציאות והכל מתחיל מאוכל. ספרו לנו מה חשבתם על הנושא. ותודה רבה לאורי שחלק מנסיונו והחוויה שלו.   מייחלות לחזרה לשגרה כמה שיותר מהר.  

שניה לפני- פרק 40 בפודקאסט הוא על מחקר הרעב  https://open.spotify.com/episode/1kkE1pgzmGoTCKfpxSL95S?si=xe-Ucuu0RySW9VdQfpLCwg בפרק ההשנה נדבר על רעב מסוג אחר, רעב מעוות ופחדני להכרה. אדולף אייכמן, אחד האנשים השנואים בהסטוריה היהודית האיש שעמד מאחורי הלוגיסטיקה של "הפתרון הסופי". הוא לא הגה את הרעיון של השמדת העם היהודי, אבל הוא היה זה שהפך את הרצח לתוכנית עבודה מסודרת: רכבות, זמנים, מספרים – הכול עבר תחת ידיו. לצערו של העם היהודי אדולך אייכמן היה מנוע לוגיסטי משופשף ומסודר שידע מה צריך לעשות כדי לגרום לדברים לקרות. וכדי שנזכור ולא נשכח, הקלטנו פרק על האדם הזה שניסה להצטייר כפקיד זוטר שמילא פקודות אבל בהקלטות האבודות שהקליט לפני שנחטף למשפט בישראל הוא חושף דברים אחרים לגמרי ומספק עדות שלא ניתן לפקפק בה על תפקידו בהשמדת היהודים ויותר מזה, הוא חושף ומפליל לא מעט נאצים אחרים שניסו להתנקות מאשמה. בפרק דיברו נטע ועידן אבוהב, עורך הדין של עמותת עתיד על אייכמן- על תפקידיו במנגנון הנאצי, על הבריחה שלו אחרי המלחמה לארגנטינה, ועל הלכידה והחטיפה בידי המוסד. אבל עיקר הפרק עסק בפער: הפער בין אייכמן נירושלים – זה שטען שהיה רק "בורג קטן במערכת", לבין אייכמן בההקלטות הסודיות עם וילם זאסן – זה שמתפאר, מצדיק, ואפילו מתלונן שלא עשה מספיק. בהקלטות שלא נועדו לאוזני הציבור, נחשפת דמות אחרת: אידיאולוג אנטישמי גאה, לא קורבן של ציות. ובעיקר את הרעב הבלתי נתפס שלו להכרה בכל שעשה ושלא עשה מספיק. לזכור ולא לשכוח.

לפני הכל-לינקים! https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright ליצירת קשר עם יוספה כחל במייל- [email protected] הגיל השלישי, גיל שמתחיל סביב גיל 65 ונמשך על פני עשרות שנים. בשנים האלה הדאגה לבריאות היא קריטית במיוחד כדי להבטיח הזדקנות מוצלחת ובריאה, כזו שתבטיח אריכות חיים באיכות חיים. והגיע הזמן לפרק שלם על התקופה המופלאה הזו. נטע קיילר הזמינה את יוספה כחל, דיאטנית קלינית ותיקה עם שנים רבות של נסיון כדי לדבר על תזונה ובריאות לגיל השלישי. הידעת? עבור בני 65 ומעלה מסת השריר היא קריטית ולכן המלצת הצריכה של חלבון היא 1.2 גר חלבון לק"ג ו- 0.55 מ"ג לאוצין לק"ג גוף. כלומר האדם ששוקל 70 ק"ג יצטרך כ 85 גר חלבון ביממה וכ 39 גר לאוצין מחולק על פני הארוחות במהלך היום. ומה לגבי העצם? גם על העצם יש לשים דגש עם כמות סידן מספקת, ויטמין די יומי ופעילות כוח לבניית עצם. האם יש קשר בין בריאות בגיל הזה לבין המיקרוביום? זה ידוע שעם הגיל יש ירידה במגוון החיידקים החיים במערכת זה ידוע שעם הגיל יש ירידה במגוון החיידקים החיים במערכת העיכול. והחיידקים. ידם בכל! במחקר מעניין מצאו שמבוגרים שעברו את גיל 100 יש אוכלוסיית חיידקים עשירה והמגוון נותר בעינו. מספיק משכנע כדי שתעשירו את התזונה במאכלים שלמים עתירי בחלבון, סידן וסיבים תזונתיים? הפרק הזה הוא לא רק לבני 65 ומעלה, הוא לכל מי שרוצה להכין את הבריאות שלו לפנסיה בריאותית. פרק שלם על תזונה לגיל השלישי- תהנו! האזנה נעימה וכרגיל- נשמע לשמוע מכןם!

לפני הכל- נשמח לשמוע מכם! https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.dryaniv.co.il/faq https://www.instagram.com/dr.yaniv_thyroid_diet/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright בוא נדבר על מטבוליזם, חילוף חומרים בעברית, כלומר כל שימוש והחלפת חומרים שדורשת אנרגיה שקוראת ברמת הגוף השלם ורמת התא, כל דבר שקורה בגוף צריך חומרי מוצא ואנרגיה לביצוע. נוסיף לזה תנועה ספונטנית ופעילות גופנית, האפקט התרמי של עיכול מזון ויש לנו את חילוף החומרים היומי. חילוף החומרים הבסיסי מווסת ע"י בלטות התריס. בלוטה קטנה שממקומת באיזור הצוואר ואחראית על ויסות חילוף החומרים בגוף באמצעות ייצור הורמונים המשפיעים על רמות האנרגיה, קצב הלב, טמפרטורת הגוף ותפקוד מערכות שונות. יש הרבה אלמנטים בתזונה שמשפיעים על תפקוד בלוטת התריס והגיע הזמן שנקדיש לזה פרק. נטע קיילר הזמינה את ד"ר יניב עובדיה לשיחה על תחו ההתמחות שלו- בלוטת התריס. יניב מתעסק מבוקר עד לילה בבלוטת התריס והוא ללא ספק אחד האנשים המרתקים והמומחים בסוף, אז כמה מזל יש לנו שהיא הגיע לאולפן. נטע ויניב דיברו על תזונה לבלוטת התריס, על יוד, סלניום ועוד כדי שיהיה לכן את כל המידע הדרוש כדי לשמור על בלוטת התריס. האזנה נעימה!

לפני הכל- נשמח לשמוע מכם!   https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/hagit_gilbar_rd/ https://www.hagit-gilbar.co.il/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright אני מבקשת לקרוא לדוכן הנאשמים את הפחמימות אתם במרכז כל הבעיות, קשה מאוד להפסיק לאכול אתכם ואתם מקפיצים סוכר. אבל רגע, כשאני אומרת פחמימות למה בעצם אני מתכוונת? לקטניות? כי קטניות הן מפעל כוח אדיר ומזין שדווקא הוכח כמגן מפני מחלות ושומר על בריאות. אולי הכוונה לירקות הפחמימתיים? הסלק והגזר? אבל גם לא, הסלק מלא בסיבים תזונתיים ואנטיאוקסידנטיים מאוד מאוד בריאים. והגזר, שמלא בקרטנואידים מגן מפני סרטן. אז אולי פירות? הקיווי נחקר והוכח כמונע עצירות, אין שום נייר עמדה שמגביל בפירות ובכלל פירות הם חלק מהצומח שמלא בעשרות אלפי פטוכימיקלים אדירים שעושים כ"כ טוב. יכול להיות שבכלל מדובר על פחמימות שעברו עיבוד מאסיבי, הוסיפו להם סוכר, חומרים מתחלבים ומייצבים וארזו אותם יפה כדי שנתחיל לאכול ולא נוכל להפסיק והם קטלגו לנו את הפחמימות כמקור כל הבעיות? חגית גילבר ונטע קיילר נכנסו לאולפן כדי לטהר את שמם של הפחמימות ולפרק את הקבוצה הענקית הזו ואת הסטיגמה שקיימת מעליה,  ולהסביר בגיבוי מדעי וקליני, למה לא כדאי להתייחס לכל פחמימה באותו האופן בתזונה שלנו. מקוות שהפרק ירגיע ויאשר שיש מקום בצלחת שלכם לפחמימות ללא כל דאגה, אם תרצו בכך, כי בכל זאת, כל אחד והעדפותיו.   שתהיה האזנה נעימה!

לפני הכל- בואו לעקוב אחרינו, אנחנו מעלים לשם תוכן כולל פרקים חדשים: https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ לאתר של נטע קיילר לעמוד הפייסבוק של ד"ר ליאור אונגר https://www.facebook.com/dr.lior.ungar לעמוד של ד"ר ליאור אונגר - בית החולים שיבא   https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright כשאנחנו מסרבים לאכול משהו מתוק ומנחם- זה ילווה בתחושת אי נוחות שיכולה להתפרש ככאב וסבל. כי ככה אנחנו מתוכנתים, לחוות חוסר נוחות כשמשהו שהוא מנוגד לצורך האבולציוני שלנו לשרוד. אכילה זה הדבר הכי חשוב שהגוף דוחף לו, אבל כשיש יותר מידי זה כבר מתחיל לפגוע בנו. אז בואו נדבר על כאב כאב זו תחושת אי-נוחות עד סבל, שיכולה להעיד על פגיעה אפשרית ברקמות הגוף. לפי האגודה הבינלאומית למחקר כאב, כאב מוגדר כ"תחושה וחוויה נפשית לא נעימה הקשורה בנזק אפשרי או ממשי לרקמה".   כאב יכול להיות פיזי או רגשי, נראה לעין, או חבוי הכאב נועד לשמש כאות אזהרה לגוף שמשהו לא תקין, להימנע מנזק נוסף והחלמה. כאב יכול להפוך לכרוני ולהוות בעיה בפני עצמה ואז הוא מתחיל לפגוע באיכות החיים של האדם. נטע קיילר הזמינה את ד"ר ליאור אונגר, נוירוכירורג ורופא כאב לשיחה על כאב, על הפיזיולוגיה וכל ההסברים לחוסר נוחות בעקבות סירוב למזון מנחם. פרק שהוא משכך כאב. האזנה נעימה ותעבירו לכל מי שצריך לשמוע.  

לפני הכל- נשמח לשמוע מכםן!   https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ www.tamarlustiger.com https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright     סיפורו של הבודהה, סידהרתה גאוטמה, הוא סיפור של חיפוש רוחני עמוק ושינוי פנימי, ששינה את הדרך בה בני אדם תופסים את העולם ואת עצמם. הוא נולד למשפחת אצולה והיה מוקף בעושר ופאר, אך משגילה את הסבל האנושי, יצא לחפש דרך לשחרור ממנו. הוא עבר תקופות של חיפוש רוחני אינטנסיבי, עד שהשיג הארה תחת עץ הבודהי. לאחר שהתעורר, הוא לימד את ארבעת האמיתות האציליות ודרך האמצע, המובילה לשחרור מהסבל. לא מעט מהמסרים של הבודהה מתחברים להרגלי האכילה שלנו. הצורך בעונג מיידי, גירוי ותגובה אוטומטית, מעבר מדיאטות קיצוניות לשחרור ואכילה מכל הבא ליד ועוד. נטע קיילר הזמינה את תמר לוסטיגר לפרק על בודהיזם בשדה האכילה. אילו נקודות השקה אפשר למצוא בין הסיפור של הבודהה לסיפורים שמגיעים לקליניקה. נטע ותמר דיברנו על סיפורו של הבודהה התעוררות הבודהה וההבנה של טבע הדברים  ו 4 האמיתות הנאצלות. פרק שמרחיב את התודעה והלב. האזנה נעימה!  

לפני הכל- נשמח לשמוע מכםן!   https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://dr-sagi-dain.co.il/about/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright     כשרואים אדם בוכה מניחים שהוא עצוב כשרואים אישה בשמלת כלה מניחים שהיא עומדת להתחתן והיא בטח מאושרת כשרואים חיילת עם נשק מאובזר מניחים שהיא חזרה מקרב וחלק יחשבו  שהיא גיבורה, חלק יניחו שהיא עייפה. כשאתם רואים אדם עם השמנה, מה אתם חושבים? עדיין יש תפיסה רווחת שהשמנה מקושרת למסוגלות עצמי, לשליטה עצמית ולהחלטה לקחת את עצמינו בידיים. התפיסה הזו היא שגויה ובעייתית. גם כי אנחנו יודעים שהשמנה תלויה בהמון גורמים אבל גם כי לפעמים הנחות יכולות לפספס  את הסיפור האמיתי. וכשזה מגיע לאנשים המקצוע זהיכול להביא לטיפול לא ראוי. מחקרים מראים שאפליה על רקע משקל מורידה איכות טיפול, מפריעה לאבחנות וגורמת למטופלים להימנע מלהגיע לטיפול רפואי מלכתחילה. וזה כבר חמור. פרופ' לנה שגיא דיין הגיע לאולפן השטח של הפודקאסט בכנס עמותת עתיד לשיחה על אפליה על רקע השמנה בקרב אנשי מקצוע פרופ' לנה שגיא-דאין, רופאת נשים וגנטיקאית, בי"ח כרמל. האזנה נעימה!  

לפני הכל- נשמח לשמוע מכםן!   https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.shiri-diet.co.il/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   מרגישים שכשיש מולכם אוכל אתם לא מצליחים לעצור? אתם לא מיוחדים, הדבר הזה מתווך הורמונלית והורמונים הם מאוד מאוד חזקים. מרגישים שכשאתם עצובים אתם נדחפים לאכילה? גם בזה אתם לא כ"כ מיוחדים, אוכל הוא באמת מאוד מנחם ויוצר תחושה נעימה. ואוכל הוא גם מאוד בטוח- זו תמיד אופציה קיימת לעומת זמן ללכת לעשות ספורט, לקבל באותו רגע חיבוק ממישהו שלא לידכם, ובטוח יותר נעים מלתהמודד עם התחושה הלא נעימה. האם אכילה רגשית ודחפית הן אותו הדבר? מה הן הגישות הטיפוליות שמיטיבות בתחום של אכילה דחפית או רגשית? שירי קליין גל, תזונאית, פסיכותרפיסטית קוגנטיבית התנהגותית ומטפלת בהפרעות אכילה העבירה הרצאה בנושא אבחון וטיפול באכילה דחפית ורגשית בראי הגישות הקוגנטיביות התנהגותיות מהגל השני והשלישי. שירי הגיע לאולפן השטח של פודקאסט אוכלים את הראש בכנס עמותת עתיד, כדי לדבר עם נטע קיילר על אכילה דחפית ורגשית.   האזנה נעימה!  

נשמח לשמוע מכןם! https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/amitganornutrition/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright   לאישה יש לא מעט אבני דרך במהלך חייה שהיא מציינת וחוגגת- קבלת הוסת הראשונה, הריון, לידה וכל התסמינים הפזיים והנפשיים שבאים יחד עם האבני הדרך האלה. אבל אז האישה מגיעה לתקופה שלא מדברים עליה, לא מסבירים אותה - גיל המעבר. תקופה קריטית עם תסמינים מאוד לא ספיציפיים שמשפיעים על המציאות היומית של האישה שלא מבינה מה עובר עליה. נטע הזמינה את עמית גנור, דיאטנית המתמחה בתקופת גיל המעבר וגם מנכ"לית העמותה שלנו לשיחה כנה ופתוחה על גיל המעבר. מה הם התסמינים, איך לזהות אותם, למה זה קורה ואיך ניתן להקל. הן דיברו על אורח חיים וגם על תזונה כדי שהמאזינות והמאזינים יוכלו לפעול כדי לשפר את איכות חייהן או איכות של הנשים שהם חיים איתן. והנה כמה עובדות מעניינות- מסתבר שיש קולטני אסטרוגן המון איברים וכשרמתו יורדת, ההשפעה על הגוף היא סיסטמית ולא רק נקודתית על הפוריות. אישה עם רמות אסטרוגן נמוכות יכולה להרגיש דכדוך, חרדה, חוסר יכולת להתנהלות יומית והיא לא תבין מאיפה זה צץ ומה קרה. ירידה באסטרוגן יביא לעליה באורקסין, הורמון עוררות שיפריע לשינה. וכשאנחנו לא ישנות הכל מסתבך אישה בגיל המעבר צריכה בין 1.3-1.6 גר חלבון לק"ג גוף אלכוהול ועישון עשוי להגביר תסמינים  וזה רק על קצה המזלג. פרק שכל אישה צריכה לשמוע.   האזנה נעימה! אהבתןם ונהנתםן? שלחו את הפרק לאדם אחד שירוויח ממנו. וספרו לנו מה חידש לכם.    

אנחנו ממשיכים למפות את איברי הגוף בפודקאסט. דיברנו על הכבד, הכליות והמוח, על רקמת השריר, העצם והשומן והגיע הזמן לדבר על איברי קטן (80-100 גר) אבל חשוב מאוד- הלבלב. ולמה הוא חשוב? כי החומרים שהוא מפריש מאפשרים להשתמש באוכל שנאכל כאנרגיה. התפקיד הראשון שלו הוא הפרשת אנזימי עיכול אל תוך המעי הדק, שיעכלו את האוכל ויאפשרו את ספיגתו תפקידו השני הוא הפרשת הורמונים שאחראים על שמירה תקינה של רמות הסוכר בדם. האינסולין יכניס את הגלוקוז שמופק מהאוכל אל התא והגלוקגון יופרש בתגובה לרמות סוכר נמוכות ויאותת לכבד לייצר סוכר ממה שיש כבר בגוף. אם נשמור על הלבלב ועל מערכות הגוף נמנע מחלות כרוניות כמו סוכרת. אז מה צריך לעשות בשביל לשמור על תפקוד הלבלב ועל רמות תקינות של סוכר בדם? מאיה לרון הירש הגיעה לאולפן כדי לדבר על נטע קיילר על לבלב, אינסולין ורמות הסוכר בדם. הן דיברו גם על פחמימות, קטניות, ירקות ופירות על חלבון, שינה, מים וספורט. פרק שכל אחד צריך לשמוע. האזנה נעימה! כרגיל נשמח לשמוע מכןם  נשמח לשמוע ממכם https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/maya_laron_hirsh/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright

בפודקאסט אנחנו מדברים בלי סוף על החשיבות של פעילות גופנית. לא רק לשם הגירעון הקלורי וגם לא רק לשמירה על מסת השריר. כל מערכות הגוף מרוויחות מפעילות גופנית- כולל מערכת החיסון והמוח וכל האיזון ההורמונלי. אבל איך אוכלים כדי לתמוך בפעילות הגופנית? ומה הם חסרים תזונתיים אפשריים אצל המתאמן החובב, זה שמתאמן כמה שעות בשבוע? תתכוננו כי זה פרק שנותן תשובות להכל. נטע הזמינה את רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט, ממובילות התחום בארץ כדי לעבור על דרישות תזונתיות של מתאמנים כדי להימנע מחסרים תזונתיים. רקפת עובדת עם ספורטאים מקצועיים ואולימפיים, מנחה, מלמדת וגם מלווה יחידות מובחרות של שירותי הביטחון. נטע ורקפת דיברנו על חלבון, פחמימות, מים וכמובן גם מיקרונוטריינטים חשובים כמו מגנזיום וברזל.  אל דאגה, הן דיברו גם על תוספים. מתאמנים ורוצים לוודא שאתם מסודרים מבחינת תזונה? לפרק הבא אתם חייבים וחייבות להאזין. האזנה נעימה! כרגיל- נשמח לשמוע מכם! https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.instagram.com/rakefetarieli/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright  

למילים שנאמרות אל וליד הילדים שלנו יש השפעה מכרעת על מערכות היחסים שלהם עם עצמם, עם הגוף שלהם ועם אוכל. גם לשפת הגוףף ולסימנים שהם קולטים מאיתנו השיח הזה יכול להעצים והוא גם יכול לשבש. את מה? את היכולת שלהם להקשיב לגוף את היכולת שלהם לסמוך על עצמם את התפיסה שלהם של אוכל ואת דימוי הגוף שלהם. ובתקופה כל כך קשה במציאות המדינית, שבו כל מה שבטוח מתערער, חשוב שהשיח הפנימי של הילד והיכולת שלו להקשיב לעצמו ולתקשר איתנו את הצרכים שלו יהיו בטוחים. לכן הזמנו לאולפן את ורד יפה חאיק, דיאטנית ילדים ופסיכודרמתיסטית לשיחה על שיח בריאה ומקדם עם ילדים על אוכל, על נראות ועל תפקידי ההורה והילד סביב הרגלי האכילה. תצטרפו לפרק נפלא ומרגיע בו ורד נותנת את נקודות המבט החומלות על הרגלי הילד והבית וגם הרגלי ההורים. אנחנו מקוות שכל אחד ימצא פה מענה לאתגרים שהוא חווה מול הילדים והמתבגרים. האזנה נעימה!   https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.instagram.com/veredyaffehaik/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright https://www.facebook.com/groups/841612875971645 https://www.vered-dietkids.co.il/  

תקופת החגים. חופש, משפחה, ארוחות, טיולים. איך להתנהל היטב ובעין טובה בתקופה הזו? אוכלים את הראש דאג לכם לפרק בנושא.  פרק שיתן מילים לתחושות ואולי ינרמל חלק מהקשיים. וישאיר אתכם גם עם המלצות פרקטיות להתנהלות נטע קיילר הזמינה את אבינועם ארביב לאולפן כדי לדבר על החגים על מה הם דיברו? איך להגיע לתקופה בתחושה טובה למה עדיף לא להיכנס לקיזוזים ולא למיינדסט של אכלתי אז כבר אמשיך לאכול בלי שליטה. איך להתכונן לארוחת חג וגם איך להתארגן בארוחת חג עצמה. דיברנו על היום של אחרי, על חמלה וגם על ספורט. מקווים שתצאו מהפרק רגועים, בטוחים בדרך שלכם. ומאחלים שתהנו מהזמן המשפחתי ומהחגים. ושתהיה שנה קצת יותר טובה!   האזנה נעימה! כרגיל, תמיד נשמח לשמוע מכם https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.eatwithnetta.co.il/ www.AvinoamNutritionTherapy.com [email protected] https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright  

האדם נולד למצב של שימור אנרגיה. כלומר לאכול כמה שיותר ולזוז כמה שפחות. אנחנו חושבים שלשמור על דיאטה דלת קלוריות זה עניין של כוח רצון כשבעצם כוחות נוספים חזקים ביותר של גנטיקה והורמונים מזיזים אותנו לפעול כדי שהגוף יבצע את המטרה החשובה ביותר שלו- לשגשג ולשרוד. אל מול אידיאל היופי הנוכחי ותרבות הדיאטה ההרסנית, כדאי לחזור לשורשים ולהבין איך הגוף פועל ומה החלק של הגנטיקה במבנה הגוף שלי כדי שאוכל לחיות איתו בחמלה ובהבנה ולהציב מטרות ריאליות ואפשריות לאורח חיים בריא שמתאים ליום יום שלי. היום אנחנו גם יודעים שבמרשם הגנטי שלנו לפעמים חלים שינויים. כאלה שמעלים את השרידות שלנו ומתאימים אותנו ליום יום, כמו היכולת לעכל לקטוז גם בגיל המבוגר וכאלה שיש להם כוונה ככל הנראה טובה אבל הביטוי יהיה עליה במשקל, למרות שהאדם מעוניין לשמור על משקל יציב. וכדי להבין יותר טוב השמנה וגנטיקה של השמנה, נטע קיילר הזמינה לאולפן את פרופ רות בירק שוב כדי לספר על תחום המחקר שלה ועל מה אנחנו יודעים היום על גנטיקה של השמנה. מה הם השינויים שחלו במרשם הגנטי, מה השכיחות וההיארעות, מה ההשפעה ומה אנחנו יכולים לעשות בנושא? כל זאת ועוד בפרק נפלא נוסף בפודקאסט אוכלים את הראש. האזנה נעימה! כרגיל- נשמח לשמוע מכם! https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright

בפרקי הפודקאסט אנחנו סוקרים איברים ורקמות ומסבירים את הפונקציוניליות, החשיבות, ומסבירים את ההקשר התזונתי והבריאותי, מה טוב ומה פחות. והגיע הזמן לדבר על רקמה מיוחדת במינה. כזו שאנשים נוטים לפחד ממנה ולצמצם אותה ושהחשיבות שלה מתגלה ונחשפת יותר ויותר בשנים האחרונות. רקמת השומן. אם בעבר חשבו שרקמת השומן היא מאגר אנרגטי ושכבה מגנה על איברי הגוף, היום אנחנו יודעים שזו רקמה פעילה, הורמונלית מתקשרת שמדווחת למוח בכל זמן נתון על המצב האנרגטי בגוף. ובין לא מעט מתפקידיה יש גם קשר לוויסות של אכילה, רעב ושובע. אז בעוד שבתזונה מדברים על שומן בריא ומומלץ ושומן פחות מומלץ בפרק הזה נדבר על השומן שבתוך הגוף. נטע קיילר הזמינה את פרופ' רות בירק, חוקרת שומן וגנטיקה של השמנה לפרק שלם על רקמת השומן. על תפקידי השומן הברורים והברורים פחות ועל אחד מהתפקידים החשובים של רקמת השומן- הפרשת הורמון הלפטין. הורמון חשוב מאוד שמספק למוח מידע על רמת האנרגיה בגוף וגם משפיע על רמות השובע לטווח ארוך. אז מה הם תפקידים השומן? אילו סוגי שומן יש בגוף? באיזה גיל נוצרים תאי שומן? כל מה שצריך לדעת על שומן בפרק מרתק עם המובילה בתחום. האזנה נעימה!   כרגיל- נשמח לשמוע ממכם https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright

תחום השעון הצירקדי והכרונונוטרישן הוא מרתק, והוא אומר שהגוף פועל לפי היממה השמשית. במישור ההורמונלי, זה אומר שיש הפרשה של הורמונים מסויימים בשעות מסויימות. אנחנו יודעים שלקראת שחר יש הפרשה לקורטיזול שמתחיל להכין את הגוף להתעוררות, שכשמחשיך שוב יעלו רמות המלטונין שיגרום בתורו לתחושת עייפות ונמנום ויכין אותנו לשנת הלילה. יש זמנים שהאינסולין מופרש ברמה גבוהה יותר, בלי קשר לתזונה, זמן שבו האסטרוגן והטסטוסטרון משנים גובה ועוד. באופן אידיאלי, נרצה להתאים את הרגלי התזונה והבריאות בהתאם לשעון ולא לשבש את פעילות השעון בגלל הרגלי התזונה. למשל, לאכול כשאנחנו בכלל אמורים לישון. ניתן להבין שיש באפשרותינו לשבש ולייצב את השעון הביולוגי בעזרת פעולות של אורח חיים. ובדיוק על זה דיברה ד"ר עמלי מסיקה בהרצאה שלה כרונו תזונה, שינה ומה שביניהם -מחקרים קליניים התערבותיים בקרב נשים ד"ר עמלי מסיקה הגיעה לאולפן השטח כדי להסביר לנומה הפעולות שכדאי לעשות כדי להתאים את השעון הביולוגי מחדש ולמקסם את שנת הלילה. ומילה אישית מנטע: אני מרותקת מהנושא של שעונים ביולוגיים. אנחנו צוברים יותר ויותר מידע בנושא, אנחנו מבינים את החשיבות של סנכרון לשעות היום והחושך ולכן כדאי לכם להאזין לפרק. האזנה נעימה!     וכרגיל, נשמח לשמוע מכם.ן   https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright

הכנתם סנדויץ' משביע וטוב. לקחתם לחם מלא, מרחתם גבינה והוספתם חביתה, הוספתם חסה וקופסת ירקות בצד. ארוחה שההרכב שלה אמורה להיות משביע, לא כ"כ השביע אתכם. מזדהים? אז אתם במקום הנכון, לפרק הזה אתם חייבים להאזין כי אולי נספק לכם תשובות. אחד ההורמונים המשפיעים ביותר על רעב ושובע ועל מטבוליזם בכלל הוא הורמון האינסולין. הורמון שמופרש בתגובה לאכילת פחמימות והוא אחראי על הכנסת סוכר לתאים אבל לא רק, יש לו מגוון תפקידים נוספים. כשאורח החיים יושבני וצריכת המזון עולה, אורח חיים, שמביא לאכילה לא מותאמת לצרכים ועליה במשקל, אחד מהתהליכים שעשויים לקרות בגוף הוא תנגודת לאותו הורמון האינסולין וזה - יוצר בעיות. אבל מה עוד יכול להשפיע על הורמון האינסולין? בתזונה המערבית חברות מזון מייצרות לנו מזון שכולל חומרים נוספים ששומרים על המזון כשהוא ממתין לנו על המדף, ואולי היתכן שחלק מהחומרים שמוסיפים לנו גם משפיעים על אינסולין או על תגובה הורמונלית אחרת?. במושב תזונה מקדמת בריאות פוגשת טכנולוגיות מזון בכנס עמותת עתיד הרצה פרופ' אמיר תירוש על המחקר שלו- השפעת חומרים משמרים על משק הסוכר והורמון האינסולין פרופ' אמיר תירוש הוא מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ומטבוליזם במרכז הרפואי שיבא תל השומר, והוא גם מנהל את מכון המחקר במכון. ברגישות ומקצועיות מרתקת, פרופ תירוש מסביר כל מה שצריך לדעת על אינסולין, תנגודת לאינסולין, חומרי מזון ואפילו- ממתיקים מלאכו תיים. ואם תקשיבו לנו עד הסוף, נסביר גם איך למנוע תנגודת לאינסולין. האזנה נעימה! וכרגיל, נשמח לשמוע מכם.ן   https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright

איזה רגע מרגש ומלחיץ זה להתחיל טעימות ומוצקים עם הפעוט. אבל רגע...באיזה גיל כדאי להתחיל? 4 חודשים או 6 חודשים? כי הוא בן 5 חודשים ובכלל לא מראה עניין באוכל. צריך לתת לו אוכל טחון? כי הוא מושיט יד למה הוא עושה לי פרצופים? לא טעים לו? כולם מדברים על גישת הבייבילד, ללכת עם הגישה הזו? הצילו! כמה רעש בראש על רגע שהוא באמת קריטי- התחלת טעימות ומוצקים אצל ילדים. עד עכשיו היה לכם ביטחון. הוא ינק או השתמש בתמ"ל. ומה עכשיו? אל חשש, הפודקאסט פה בשבילכם. נטע קיילר הזמינה את מורין פרידמן סייג לאולפן לשיחה שלמה על התחלת טעימות וגישת הבייבילד. בשיחה, מורין ונטע הקיפו את ההסטוריה ואת מה שהוביל להתפתחות הגישה ואז הן הגיעו לפרקטיקה-איך מתחילים, מתי מתחילים ועם מה מתחילים. פרק פרקטי להורה הסקרן עם מענה לכל השאלות הכי רלוונטיות להתחלת טעימות ומוצקים.האזנה נעימה! כרגיל, נשמח לשמוע ממכם-   https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/ https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.instagram.com/morinfridman/ https://www.morinfridman.co.il/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright    

הפרק הבא הוא קצר וקולע. זה עוד פרק מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ האחרון הפרק הוא על דף עמדה חשוב ומקיף על נושא לא נפוץ- טרשת נפוצה. טרשת נפוצה זו מחלה לא נפוצה אבל מי שמתמודד איתה צריך לדעת למה לצפות, איך להקל ולנסות לדחות התקפים נוספים וגם- להתייחס לחסרים התזונתיים שעלולים להיווצר ולהימנע מלקחת תוספים שלא תורמים יותר מידי ועשויה להיות להם אפילו השפעה שלילית. הדיאטנית הדס חרדון, יחד עם צוות מומחים, ישבו לסקור את הספרות ולאסוף את המידע הדרוש לכדי נייר עמדה אחד, יסודי ומקיף, שמרכז את מה שצריך לדעת. הדס חרדון הגיעה לאולפן השטח של נטע כדי לספר עליו, על הממצאים שלו ועל שאר השאלות שעלו לנטע. דף העמדה מיועד לאנשי מקצוע, אבל היה לנו חשוב לספר עליו בפודקאסט שלנו כדי שכולם ידעו שיש דף עמדה שכזה אנשי מקצוע מעתה- יש לכם דף עמדה מיוחד במינו, מורה נבוכים שעושה סדר. האזנה נעימה!   https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/9 https://www.eatwithnetta.co.il/ https://www.diet4pcos.co.il/ https://www.instagram.com/atid.diet/ https://www.facebook.com/netta.kailler/ https://www.facebook.com/atid.eatright