Intॐe | INTO ME אפרת וכטל

"אוף יואו איזה חום, גיהנום", "איזה סיוט הפקקים האלה", "וואו הבוס מחרפן אותי, חייבת כבר להגיע ולעשות איתך קפה לספר לך הכל", "והחתונה? בסדר נחמד אבל למה כל כך רחוק ובשטח פתוח וגם לא היה לי מה לאכול". מכירות את כל המשפטים האלה? אולי אפילו מזהות את עצמכן בתוכן? ככה, בלי לשים לב, הפכתן את התלונה לחלק בלתי נפרד מהשפה שלכן? זה בסדר, זה קורה וזה גם חשוב לאוורר ואפילו להתלונן בקול רם. יש דברים מעצבנים ורצוי שנתעצבן. אבל אז מגיעה השאלה האם אני הופכת את התלונה לתנועה, לפתרון ועשייה – או שאני נתקעת בלופ ומחווטת את המוח שלי ליהנות מהתלונה ולהמשיך לחפש על מה עוד אפשר להתלונן, ככה שאולי אפילו ארגיש קצת מוצלחת יותר. למה התלונה היא זו שבוראת לי מציאות? ואיך מדברים שפשוט "קורים לי", אני הופכת לאדם הזה שרק מקטר ורואה את השלילי, ולא שמה לב שהכל בעצם בידיים שלי? אז איך אפשר לעצור את הלופ, לצאת מזה ולנצח את ההרגל? לחצי פליי ובואי להאזין, ורק אל תשכחי לשתף.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"אוי, מעניין מי שוב השאיר את החלב הריק במקרר..." "כל הכבוד לך שכבר חזרת לעבודה, אני לא הייתי מסוגלת להשאיר את הילד שלי לבד בבית". מכירות את העקיצות האלה? את הרגעים שבהם מישהו זורק הערה שמקטינה אתכן, וחלילה אם תגידי שזה לא סבבה בעינייך- כי אז את מיד תהיי "הכבדה", זאת ש"אי אפשר לצחוק איתה", זאת ש"נו, מה את כזו רגישה!". איזה מעצבן שעושים לנו את זה, אבל אם נהיה כנות אנחנו עושות את זה גם לא מעט. הפעם באינטומי, אנחנו נוגעות באחד המנגנונים הכי חמקמקים ומכאיבים: פאסיב-אגרסיב. נבין למה אנחנו בוחרות בסרקזם ובציניות במקום בכנות, איך הריצוי הופך לרעל פנימי שיוצא דרך דחיינות, שתיקות ותגובות קצרות, איך הרשתות החברתיות תורמות לנו לתקשורת מסרים הלא ישירה הזו, ואיך אפשר להפסיק להעניש את הסביבה (ואת עצמנו) ולהתחיל לדבר את האמת שלנו, גם כשהיא לא נעימה. אז ליחצי פליי ובואי להאזין לפרק שישים סוף לאמירות של "הכל בסדר", כדי שבאמת- הכל יהיה בסדר. ורק אל תשכחי לדרג, לשתף ולהשאיר פידבק חיובי, כדי שלא אצטרך להיות עוקצנית בנושא :)See omnystudio.com/listener for privacy information.

זה לא את מי אני מרצה, זה מה אני רוצה. רובנו גדלנו בתוך עסקה לא כתובה: תהיה טוב = תהיה אהוב. למדנו שהערך שלנו נמדד בציון, בעזרה לאחר, בשתיקה כשלא נוח לנו. הפכנו לאנשים שמתעדפים את כולם חוץ מאת עצמם, מתוך פחד עמוק שאם לא נרצה- לא תהיה סיבה לאהוב אותנו.אבל ריצוי הוא לא טוב לב, הוא הישרדות. וכשאנחנו מרצים, אנחנו לא באמת נוכחים; אנחנו הופכים לצל של הצרכים של מישהו אחר. הגיע הזמן להפסיק "להופיע" כדי לקבל אישור, ולהבין שדאגה לעצמך היא לא אגואיזם, היא התנאי היחיד לחיים אותנטיים. הפרק הזה הוא ההזמנה שלך להפסיק לקנות אהבה בוויתורים על עצמך, ולהתחיל לתעדף את הבנאדם היחיד שנשאר איתך תמיד: את.See omnystudio.com/listener for privacy information.

אם היה אפשר פשוט “לצאת מזה”- אז לא היינו נשארות שם.כשאומרים לנו שמחשבה בוראת מציאות קיימת, זה מאוד מקשה על הרגע בדכאון בו אנחנו אמורים להבין שהמחשבות שלנו הן לא אמיתיות, שיש לנו מקום בעולם ושהעולם לא באמת מסוגל להיות בלעדנו. איך שוהים בדכאון ומוכנים לקבל את התקופה ולא רק לצפות "לצאת מזה כבר", איך אפשר לתמוך בחברה שבדכאון ובאמת להיות שם בשבילה בחושך מבלי הצורך להוציא אותה מזה, אל האור. ומה ההבדל בין דכאון לבאסה? ליחצי פליי על הפרק החשוב הזה, אם לא בשבילך אז בשביל חברה שלך, וגם בסוף לדעת איך לתמוך ואיך להעניק מהאנרגיה שלך אבל לא להישרף, יעזור גם לך.See omnystudio.com/listener for privacy information.

לכבוד פסח ובוא האביב, אני מחזירה לכן את אחד הפרקים שהכי אהבתן, שיעורים לחיים טובים יותר שיעזרו לנו לצאת מהמצרים שלנו אל עבר חופש ובחירה אמיתית בעצמנו, בהשראת האסטרטגיה לחיים של המנטור הבינלאומי דין גרסיוזי. ליחצי פליי ובואי להשתחרר ולפרוח עם האביבSee omnystudio.com/listener for privacy information.

83 פרקים עברנו ביחד ומעולם לא דיברתי על תזונה, מתוך בחירה מודעת לא להכניס שיח על משקל, קלוריות ומה נכון לכל אחד ומה האידיאל. ועכשיו כשאנחנו בעיצומו של מבצע שאגת הארי שמלווה בירידה תכופה למקלטים, חוסר שינה, סטרס והמון דאגה- הגיע הזמן לדבר על מה שכולם ממהרים לשלוף מהמותן כפתרון קסם לכל הצרות- ״אני באכילה רגשית״. כל לחץ, כל עייפות, כל שעמום, כל חוסר וודאות- ייפתר על ידי אכילה רגשית ש״מאושרת במלחמה״, אבל מה זה באמת אומר? כדי לענות על כך הזמנתי את שי וייס, תזונאי קליני בשיטת הנון דיאט, להסביר לנו למה התרגלנו לאכול כשאנחנו עצובים או לחוצים? למה בכלל לאכול יכול להיחשב בעינינו חולשה, ולמה אכילה בריאה היא לאו דווקא זו שתגרום לנו לרזות? הימים האלה מלחיצים ועמוסים, קחי לך רגע לעצמך ליחצי פליי על הפרק, ובואי קצת לשחרר את העיסוק באוכל מהראש.See omnystudio.com/listener for privacy information.

"אין לי אוויר!"- זה ביטוי שאנחנו משתמשות בו בצורה יומיומית, בלי לחשוב על כמות הרגעים שבהם אין לנו אוויר, ועל הנשימה שלנו. למדנו לשמוע שנשימת קופסה היא דבר שמרגיע אותנו בזמן חרדה וכדאי לנשום עמוק ולאט כדי להרגיע את מערכת העצבים, אבל מה אם זה רק מלחיץ אותי יותר רק לנסות ולא לדעת אם הצלחתי? מה אם אני לא יודעת לנשום מלכתחילה? ומה אם מעולם לא בחנתי או הייתי מודעת לנשימה שלי? הנשימה זו פעולה לא רצונית שאנחנו מבצעים הכי הרבה פעמים ביום, לא לימדו אותנו לנשום וכולנו נושמים, ועדיין השאלה היא אם אנחנו עושים את זה נכון ואיזה תוצאות מיטיבות יהיו לחיינו כשננשום נכון? הפרק אני מארחת את אפרת כהן מטפלת בתרפיית נשימה, שתלמד אותנו לנשום ותעניק לנו - הנחייה מרגיעה ונעימה. פרק שהוקלט בזמן מבצע שאגת הארי, ורלוונטי לחיינו תמיד, אז יאללה קחי שאיפה עמוקה ליחצי פליי ובואי גלי כמה הנשיפה היא החשובה.  לעמוד האינסטגרם של אפרת כהן- https://www.instagram.com/yoga.with.ati/ See omnystudio.com/listener for privacy information.

ושוב אנחנו בתוך מלחמה, היה נדמה ששנתיים וחצי יבנו לנו חוסן, אבל נדמה שזה בדיוק ההיפך. אנחנו מתעייפות מלשמור על חיוך בתוך החרדה, ונאלצות להתמודד שוב עם איום אמיתי, חוסר שינה וחרדה קיומית. אז היי, החלטתי להקליט פרק במיוחד בשבילכן, שיענה על כל השאלות, התחושות והרגשות שמלחמת "שאגת הארי" מביאה איתה, מהתמודדות עם חוסר וודאות, דרך החרדה, האכילה הרגשית, הפומו, העשייה של האחרים, מיניות וחרמנות, אל הבדידות, הניתוק הרגשי והחזרה לגור אצל ההורים, ולמה לפעמים נעדיף מקלט שכונתי על פני ממ"ד בטוח רק שלא יהיו טריגרים מהילדות? איך נאזן ונשמור על חיוביות, נפיג את הבדידות ונמצא חמלה? ליחצי פליי ובואי להאזין לפרק המלא, כי זה ממש הצעד הראשון בדרך לשם.See omnystudio.com/listener for privacy information.

בפעם האחרונה שטיילת בחו"ל, האם היה משהו שעשית קצת שונה? שהרשית לעצמך קצת יותר להתלבש? קצת יותר לצחוק בקול רם? אולי לשיר או לרקוד ככה סתם כי אף אחד לא מכיר אותך אז מה זה משנה? חו"ל זו המסיכה שלך ברגע הזה, המסיכה שמאפשרת דווקא לאני האמיתי שלך לצאת. בפורים אנחנו אמנם שמים מסיכה, דבר שתמיד נשמע בקונוטציה שלילית של זיוף, אבל דווקא המסיכה הזו יכולה להיות שער לחיבור הכי עמוק שלנו, להיזכר מי האני האמיתי שבי אחרי שנים של השתקה, אחרי שנים של ביקורת עצמית וחשש מעיני החברה. האם את בכלל זוכרת מי את? יודעת מי את? ומתי את נותנת לעצמך לצאת? שימי רגע את המסיכה, ליחצי פליי ובואי להכיר את עצמך, באמת. See omnystudio.com/listener for privacy information.

תגידי, את שומרת על התזונה שלך? בודקת כמה חלבון יש ביוגורט ומתמידה בפילאטיס? אז בטח לא תשמחי לדעת שכל זה לא שווה כלום אם את אוכלת את אותו הסלט המזין מול החדשות או מול כל תוכן מעורר אחר, ולא משנה כמה קלוריות יש בו, זה עדיין משמין. בנטפליקס עלה הדוקו על סדרת הריאלטי "אמריקה נקסט טופ מודל", כולם מזדעזעים מהיחס לדוגמניות, מההתעמרות של טיירה בנקס בקולגות שלה, מעידוד הפרעות האכילה ומהזלזול בהטרדות מיניות. אבל דבר אחד אנחנו שוכחים להזדעזע ממנו: ההתמכרות שלנו לעוררות. הבחירה שלנו לצפות בתכנים שפורצים לנו למערכת ההורמונלית ומקהים לנו את היכולת להרגיש. שממשיך איתנו עד היום ורק הולך ומחמיר. בפרק הזה אנחנו צוללות למנגנון הנוירולוגי שגורם לנו לבחור ב"לעג לרש" ובפרובוקציה על פני משמעות. למה המוח שלנו מתמכר לאדרנלין של הגלילה, מה קורה לאזור במוח שאחראי על האמפתיה שלנו כשאנחנו צופות בתוכן מעורר, ואיך אפשר לתרגל "אהימסה" (אי-אלימות) כלפי מערכת העצבים שלנו? ליחצי פליי ובואי להאזין ולהבין איך אפשר לעצור את הגלגל ולצאת ממירוץ העברים של הינדוס התודעה ואיך מחזירים את הבעלות על המטבע הכי יקר שיש לך- התודעה שלך. - הפרק הוכן בהשתתפות ליאת בורנשטיין, חוקרת מוח ותודעה. See omnystudio.com/listener for privacy information.

"האם כשהעיניים שלנו פקוחות אנחנו באמת רואים? והאם כשהן עצומות אנחנו בהכרח לא רואים?" זה המוטו שלי שאני מאוד אוהבת להסביר באמצעותו את חשיבות ההתבוננות וההקשבה פנימה, כיבוי רעשי הרקע, הקולות, הביקורות, הטו-דו ליסט ושאר ירקות. במסעדת החושך, במרכז נא לגעת- פגשתי את אריאלה טוחולוב, עיוורת מלידה, שהוסיפה לי על המשפט את המקום של 'אם אנחנו לא רואים- אנחנו עדיין רוצים שיראו אותנו'. והחלטתי להזמין אותה לשיחה מרתקת שכל אחד יכול ללמוד ממנה- איך אנחנו אלה שבוחרים איך לחיות את חיינו, על אף המוגבלות היחסית שיש לכל אחד, אנחנו אלה שמניחים על עצמנו מגבלה. ה-20/2 הוא יום הצדק החברתי שמזוהה עם אנשים עם מוגבלויות, שהגיע הזמן להסיר את הסטיגמות וההגדרות שאנחנו מניחים עליהם ועל עצמנו, אז ליחצו פליי ובואו ללמוד מאריאלה איך לעשות את זה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

מרגישה לפעמים שאת תקועה בתוך לופ? שלא משנה אם התחתנת או עברת דירה והחלפת מקצוע, כל התפאורה שונה אבל עדיין את מרגישה שאת בלופ משחזרת את אותן חוויות ילדות ואת אותם הדברים שרק בגללם שינית מקצוע, זוגיות, תפריט, וכו'? זה הלופ. הפרק אני מארחת את מרינה גורוביץ', וביחד אנחנו צוללות אל תוך "הלופ". אותה דמות שבנינו לעצמנו עוד כשהיינו ילדות כדי לשרוד, כדי שיאהבו אותנו, כדי להרגיש מוגנות. איך משתחררים מהלופ הזה, מה קורה כשהקליפה הזו מתחילה להיסדק, מה זו המילה הגדולה הזו- "התעוררות" ומה הנשמה שלנו מבקשת להשיל, רגע לפני ששנת הנחש נגמרת ושנת הסוס מתחילה, לחצי פליי על הפרק, בואי להשיל ולשחרר, כדי שתוכלי גם את לדהור קדימה. לאתר של מרינה- https://marinagurovich.com/See omnystudio.com/listener for privacy information.

זוכרת את הפעם הראשונה שנהגת? את הפעם הראשונה שטסת לחו"ל? את הנשיקה הראשונה שלך? את הפעם הראשונה בחוף הים? ההתרגשות, ההתלהבות, הסקרנות שהציפה אותך? מתי בפעם האחרונה איפשרת לעצמך לחוות את התחושה הזאת? האם מרוב התבגרות, הרגלים והליכה בתלם האוטומטי כבר שכחת מה זה בכלל להעז, להוסיף ולהתנסות? מה זה להתרגש? וזה לא צריך להיות גדול, זה יכול להיות לעשות משהו בפעם הראשונה כמו ללבוש צבע שעוד לא לבשת או ללכת לאיזה חוג שמעולם לא התנסית בו, רגע לתת למיינד שלך ולעצמך להתרגש. למה זה טוב ואיך זה יעזור לנו להתמודד עם חרדה וחוסר וודאות, עם שגרה ושעמום? ליחצי פליי ובואי להקשיב, היי אולי אפילו בפעם הראשונה לאינטומי, אז ברוכה הבאה ואם את כבר פה תקופה, שלחי את הפרק הזה למי שמעולם לא האזינה לפודקאסטים ותעזרי לה לעשות משהו ראשוני לאחרונה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

איזה פחד זה להיכשל, להפסיד. זה כל כך מפחיד עד שלפעמים נוותר מראש ונחליט לא לנסות, רק שלא ניכשל. אבל מי החליט מהו כשלון ומהי הצלחה?  אנחנו חיות בעולם שסוגד להצלחות מהירות, לפירות שמוגשים לנו על מגש של כסף ולתמונות "אחרי" מושלמות. אבל האמת היא שהפירות הכי מתוקים הם אלו שהשקענו בהם זיעה, אלו שהרווחנו בזכות חובת ההוכחה לעצמנו. בין אם זה אגרטל עקום שיצרת במו ידייך או קריירה שחלמת עליה ולא קרתה – כל אלו הם לא "חוסר הצלחה", הם חומרי הגלם של מי שאת היום. כישלון הוא לא האויב שלנו, הוא מכונת נתונים. הוא הדרך של היקום לומר לנו שצריך לדייק את התנועה. אז איך מפסיקים לפחד מה"לא" ומתחילים להשתמש בו כמקפצה? איך מחזירים את הגאווה למאמץ ולא רק לתוצאה? לחצי פליי ובואי ללמוד איך להיכשל נכון. פרק על שברים, תיקונים והרבה זהב, ואל תשכחי לדרג אותי בזהב של 5 כוכבים :)See omnystudio.com/listener for privacy information.

מתי בפעם האחרונה חיכיתן בתור בסופר או בקופ"ח, בלי לבהות ולגלול במסך הטלפון? מתי רק ישבתן, בהיתן בקיר ונתתן למחשבות שלכן להיות אלה שישעשעו אתכן? דור הסמארטפונים לא היה אמור לדעת שעמום מה הוא, אבל מסתבר שבדיוק ההיפך. היום אנחנו לא יודעות להשתעמם, לא יודעות להכיל שעמום ולא יודעות לצאת מהשעמום ולצמוח מתוכו אל תוך העשייה.שעמום זו אחת התחושות שאנחנו הכי מהר נרצה לפוגג, היא לא נעימה לנו והיא בעיקר מפחידה אותנו שעוד רגע ונאלץ להתמודד עם הרגש שמסתתר מאחוריה, אז אנחנו בורחות אל כל דבר שיסיח את דעתנו. מבריחה של חצי שנייה בתור בסופר ליצירת ההרגל, והשיכחה של המיינד שלנו איך להשתעמם, אנחנו מרגילות אותו להיות מוכן לפעולה בכל מצב, מנטרלות ממנו את היכולת לנשום ולהירגע ומבטלות את היכולת הכי בסיסית שלנו: היכולת להיות רגע בשקט עם האמת העירומה שלנו, בלי קישוטים ובלי פילטרים. אנחנו פשוט שוכחות איך לפגוש את עצמנו.אז מה טוב בשעמום? איך אפשר להשתעמם במודע או לפחות להתרגל לשעמום? ליחצי פליי ובואי להאזין ושיהיה לך יום משעמם! אבל פרק מרתק, ואל תשכחי לדרג :)See omnystudio.com/listener for privacy information.

למה דברים רעים קורים לאנשים טובים? האם בגלל שמישהי עשתה מעשה רע, גנבה, בגדה, שיקרה או סתם ריכלה- עכשיו היא תיענש? אוטובוס יפגע בה והקארמה תחזיר לה? אז זהו שקארמה היא לא "כלבה", היא לא פנקס דוחות של אלוהים והיא בטח לא שכר ועונש. המשמעות האמיתית של קארמה היא פעולה. זו התוכנה שכתבת לעצמך בחוסר מודעות, הדיסק שצרבת בו זיכרונות ותגובות אוטומטיות, ועכשיו הוא פשוט מתנגן בלופ ומנהל לך את החיים.קארמה טובה זה לא איך להיות בן אדם טוב יותר כדי לקבל פרס, אלא זה איך להפסיק להיות בובה שמופעלת על ידי זיכרונות העבר, והגיע הזמן ללחוץ פליי, ובואי לבחור מחדש מי נוהג במכונית שלך.See omnystudio.com/listener for privacy information.

היום יש לרווקות פתרון להקמת משפחה, הן יכולות להביא ילד לבד וזה בהחלט מבורך. והחברה נדלקה על הרעיון. אבל מה עם רגע לשאול את אותה אשה או גבר, האם אתם בכלל רוצים ילדים? למה זה נלקח כדבר ברור מאליו שכל אחד ירצה להיות הורה ולמה כשאישה אומרת שהיא לא רוצה ילדים, התשובה האוטומטית היא "את מדברת שטויות" או "את תתחרטי על זה"? זה לא פרק שמצהיר לאל הורות או שמפציר בך להביא ילד לבד, אלא, כמו תמיד, מעודד לחשיבה עצמאית, להבין מה מתאים לך, מה משמעות חייך ומה היית רוצה להשאיר אחרייך. אני לא יכולה לדעת מה נכון לכל אחת וגם אף אחת מאיתנו לא חיה פעמיים כדי לדעת מה היה יותר נכון לחייה אבל מה שאני כן יכולה להציע זה ללחוץ פליי להקשיב לפרק ורגע לבחור במודע בחייך.See omnystudio.com/listener for privacy information.

כולם מדברים על זימונים, על גזירה והדבקה של תמונות ללוח חזון, להסתכל, לדמיין ואז יום אחד זה יתגשם. אבל מה בתוך התמונה? איך את באמת רוצה להרגיש? את רוצה להתעשר? מהמם! איך? ובכמה? ולמה? את רוצה לאכול בריא? ברור! זה חשוב. אבל מה זה אומר בשבילך? ואת רוצה זוגיות טובה? איך זה נראה בחיי הנישואים שלך איך זה נראה ברווקות? מה את מוכנה לעשות, מה את מוכנה לתת, לפני שתתחילי לבקש? הפרק הזה אנחנו לא רק מזמנות, אלא עוצרות, מסתכלות על חיינו, מבינות מה אנחנו רוצות שימשיך איתנו מה אנחנו רוצות לשנות, וממש מתכננות צעד אחר צעד את השנה הקרובה והכי חשוב את מי שאנחנו רוצות להיות בתוכה. מוכנה להתחיל? אז יאללה ליחצי פליי ובואי נתחיל את 2026.See omnystudio.com/listener for privacy information.

הכעס כבר נעול, אבל עדיין מטלטל. אז אולי הגיע הזמן לפרוק, לשחרר ופשוט לכעוס? בתוך עולם שמטיף לנו לנשום עמוק ולהירגע, הפרק הזה מזמין אתכם לעשות בדיוק את ההפך: להפסיק לנעול, להתחיל להרגיש, ואפילו ללמוד איך לכעוס.יחד עם ליאת בורנשטיין, חוקרת מוח ותודעה, נבין למה כל כך מפחדים מנשים כועסות, איך הכעס שלנו יכול להזיז הרים, ולמה השתיקו אותו תחת מסווה של 'ריצוי'. לפני שאתן סופרות עד עשר, בואו לפרק את המנגנון ולהבין שלכעוס זה לא רק לגיטימי- זה הכרחי. קחי נשימה עמוקה, תלחצי פליי, ובואי לכעוס (ואולי גם קצת לקלל).See omnystudio.com/listener for privacy information.

יש מתנה אחת שכולנו יכולים להעניק, לעצמנו ולאחרים, היא לא עולה שקל, והיא הדבר שהכי חסר בעולם המודרני: הקשבה. מעבר לדו שיח הלוקה בחסר ומרוכז בעצמו כשאנחנו מקשיבים לאחר אבל בעצם רק מחכים שיסיים ויגיע תורנו, כדי לחלוק רגע או אפילו כדי להזדהות ולהציע פתרון. הטכנולוגיה גם היא מצטרפת למשחק ומונעת מאיתנו להקשיב, בין אם בהסחות דעת ושיטוט ברשת בזמן שהאחר מדבר ובין אם סתם בהחזקה של מכשיר הטלפון ביד, ממש כמו חפץ מעבר שמזכיר לי שיש מה שיעניין וישתיק כל רעש פנימי שעולה. ואז? אנחנו אולי שומעים אבל בהחלט לא קשובים, לא לעצמנו ולא לאחרים. אז איך עושים את זה נכון? ולמה הקשבה פעילה היא זו שתשנה לנו את מערכות היחסים וגם תחזק לנו את הערך העצמי. איך מפסיקים לשמוע ובאמת מתחילים להקשיב? ליחצו פליי ובואו להקשיב. אבל באמת. כי את זה כולם יכולים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

לכבוד חנוכה, אני מחזירה לכן את אחד הפרקים שהכי אהבתן- פרק על איך להדליק את האור, איך למצוא את האור בתוך החושך ואיך להודות ולשמוח ולקבל גם את החושך עצמו ולא למהר לגרש אותו. הפרק הוקלט בשנה שעברה, ולשמחתנו מאז קרו לנו ניסים גדולים ומרבית חטופינו חזרו לביתם ולמשפחתם, והאור קצת חזר להאיר ועדיין גם במציאות החיצונית וגם בחיינו האישיים יש רגעי חושך, הפרק הוא פרק בסיס לבחירה שלנו לאיך לחיות ולחוות את חיינו ולכן, לכבוד החנוכה, אני מזמינה אתכן- ללחוץ פליי להדליק את האור, וגם להתענג באהבה מסופגניה. חג שמח!See omnystudio.com/listener for privacy information.

ב-2015, התחלתי את עבודתי בווינט ככתבת בידור.עכשיו ב-2025, אני סוגרת מעגל מדהים שמדייק את אינטומי, את שחרור הטייטלים, את שחרור ה״מה אני״ אל תוך ״מי אני״ ואני חוזרת לווינט כאפרת וכטל, עם הפודקאסט שאני יצרתי מתוך עולם התוכן שלי, שמשקף בדיוק את מי שאני. וזה מרגש, וזה מדהים וזה גם מאוד מאוד מלחיץ כי זה טבעה של התחלה חדשה- של ציפיות, של חוסר וודאות, של תסמונת המתחזה שמגיעה בהפתעה, של חבלי לידה ועל הצורך לשחרר גם בלי חבל הצלה- ועל כל זה נדון בפרק החדש שמסמן לנו התחלה משותפת חדשה ומסעירה.ואם אתן ואתם חדשים בסביבה, ברוכה הבאה- אני אפרת, או וכטלית - אחרי הפליי אל תשכחו לשים פעמון וביחד נעשה שיהיה כאן טוב ;)  לעמוד של אפרת באינסטגרםhttps://www.instagram.com/vachtelit?igsh=ZGNxYmV6ZmNmdmFs לעמוד הפודקאסט https://www.instagram.com/intome_by_vachtelit?igsh=cWxoeWFsOHNjbXVrSee omnystudio.com/listener for privacy information.

״יצאתי לחופשה. למי ששורף- דלגו לסטורי הבא״.אתן מכירות את המשפט הזה, מישהו יצא לחופשה ובמקום לתלות שלט ״תיכף אשוב״, הוא מזהיר ומסייג ״אני יודע שלא תפרגנו״.מאיפה ולמה נולד טרנד עידוד הקנאה וצרות העין? למה מנרמלים חוסר פרגון ואיך ההוויה הזו משתרשת לכל תחומי החיים?למה אם צפיתי בפוסט שאהבתי לא אמהר לעשות לייק, לכתוב תגובה ובטח שלא לשתף?למה קשה לנו לפרגן לאחר? מאיפה נובעת המחשבה של להרים לאחר- מוריד אותנו?ולמה פרגון נהייתה פעולה שהיא כאילו ברורה מאליה אז כבר נוותר?בפרק הזה אני אגיד לכן למה!ואסביר איך הפרגון אמנם חשוב לאחר ובעיקר מעיד עלינו, מחזק אותנו והיי עושה נפלא לעור הפנים.ליחצי פליי בואי להאזין לפרק המלא ואל תשכחי בסוף גם לפרגן :)בדקה 59:48 מחכה לכן שבוע 12 ואחרון - שיקום תחושה של אמונה ב״דרך האמן״ על פי ספרה של ג׳וליה קמרון(הסבר ותחילת התהליך נמצא בפרק 57)ואל תשכחו לעקוב אחרי העמוד של הפודקאסט באינסטגרםhttps://www.instagram.com/intome_by_vachtelit?igsh=MWNzdGNxMXhtZDNtSee omnystudio.com/listener for privacy information.

קרה לך שציפית שיבין, שידע, שיחשוב? כשהוא לא קרא את המחשבות שלך- התאכזבת. וכשאמרת בדיוק מה את רוצה- ועדיין זה לאקרה- התאכזבת עוד יותר.למהאנחנו ממשיכות לטפח את הפנטזיה הרומנטית שאנשים קרובים אלינו ידעו בדיוק מה אנחנורוצות בתוך הראש שלנו, בלי שנצטרך להגיד?מהשווה כבר לבקש משהו, אם כשלא נענים לו, אנחנו מרגישות שבורות?שורשכל האכזבות שלנו הוא פשוט: אין לנו את אותו המוח של האחר. ציפייה היא למעשה תסריט סודי שאנחנו כותבותבראש, ואז מתאכזבות כשהמציאות (והאנשים!) לא עומדים בתסריט.במקוםליהנות ממי שכן הגיע ליום ההולדת- אנחנו מתעצבנות על מי שביטל. במקום לראות את היופי שקיים בטיול- אנחנומקטרות על מה שלא קיבלנו.ומה זה שווה חיים בלי ציפיות? בלי חלומות?אז איך אפשר כן לצפות אבל אולי פחות להתאכזב? איך מעבירים את הזרקור מ"מה לאבסדר" ל"מה כן טוב"?ליחצי פליי ובואי נלמד לשחרר את התסריט,לחבק את הרגע, ולהבין שבאמת... ציפיות יש רק בכריות.בדקה36:05 מחכה לכן שבוע 11, של דרך האמן- שיקום תחושה של עצמאות, מוזמנים להצטרףלמסע. תחילת הדרך וההסבר המלא על התהליך נמצא בפרק 57בואולעקוב בעמוד האינסטגרם:https://www.instagram.com/intome_by_vachtelit/https://www.instagram.com/vachtelit/ See omnystudio.com/listener for privacy information.

קרה לך פעם שמישהו אמר לך משהו ושבועיים אחרי עדיין חשבת מה יכולת לענות לו?שלא נרדמת כי שחזרת שוב ושוב את הסיטואציה בראש שלך?שחשבת אלף פעם אם להוסיף פסיק או אימוג׳י בתוך ההודעה ששלחת?זה מחשבות יתר, ניתוח יתר והסבר יתר- שלושה מנגנונים שבעזרתם אנחנו מנסים להגן על עצמנו מלהיפגע, לחזות את העתיד כדי לנסות לשלוט בו ובעיקר שאני אצא בסדר והכי נכונה שיש.איך אפשר לשחרר את המחשבות האובססיביות שלא יעייפו אותנו ככה?כשניכנס לאוטו ונלחץ גז- לא נשרוף את המנוע אלא באמת נתקדם קדימה? ליחצי פליי על הפרק ובואי נניע!בדקה 58:00 מחכה לכם שבוע 10 של דרך האמן- שיקום תחושה של הגנה עצמית, מוזמנים להצטרף למסע.תחילת הדרך וההסבר המלא על התהליך נמצא בפרק See omnystudio.com/listener for privacy information.

מתי בפעם האחרונה לבשת שמלה מתנפנפת והתרגשת מאיך שהיא מסתובבת? מתי בפעם האחרונה שיחקת קלאס או אכלת דייסה או שוקו פאי? משהו שהילדה הקטנה שבך כל כך אהבה ושכחה?פסיכולוגים, מנטורים, סדנאות ומדיטציות ידברו על החיבור לילד הפנימי, יזמינו אתכם למפגש, לשיח ולחבק את הילד הפנימיאבל הילדה הפנימית הזאת היא לא חד פעמית, ובמקום לחבק את הילדה אנחנו צריכות לחיות את הילדה הזאת, וזה יהיה סוד הקסם לשחרור, לפתיחות, לפגיעות, להנאה ולאהבה.איך נעשה את זה? ליחצי פליי ותני לילדה שבך להנות מהפרק הזהבדקה 39:00 מחכה לכן שבוע 9 - שיקום תחושה של חסד ואהבה, במסע שלנו בדרך האמן על פי ספרה של ג׳וליה קמרוןSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ממה את מפחדת?לא מכזה חיצוני של פחד גבהים או טיסות או מקקים, כזה שאת פוגשת ברגע האמת ומשתתקת. אלא פחד כזה שמפחיד אותך עד כדי כך שהוא מונע ממך להתקדם אל עבר העתיד ומשאיר אותך תקועה במקום?גיסתי פעם שאלה אותי-איך את לא מפחדת להסתובב לבד בהודו?איך את לא מפחדת לסוע בין רחובות לתל אביב כשיש אזעקות?איך את לא מפחדת שמשהו יקרה.ועניתי לה מבלי לחשוב-אני לא מפחדת למות.אני הרבה יותר מפחדת לא לחיות.וכשזה הפחד שמניע אותי- אז הפחד הזה הופך לדחף, בדיוק בהיפוך אותיות שלו ומניע אותי אל עבר חיים חיוניים ומלאים יותר.אבל מה כל כך משתק אותנו? מה מפחיד אותנו?מה יחשבו עלינו? מה יקרה אם לא נצליח? מה נגלה אם נעצור ונתבונן פנימה? איזה צפרדעים נפגוש בתוכנו?בפרק נלמד מה זה פחד, ואיך כדאי להתייחס אליו.מה סד גורו, אושו והבעש״ט אומרים בנושא? ואיך קשורים צפרדע, קוף ונחש לפחד שלנו?ליחצי פליי ובואי לחבק את הפחד.בדקה 45:55 מחכה לכן שבוע 8 במסע המשותף שלנו של דרך האמן -שיקום תחושה של חוזק.* לטקסט המלא ומעקב אחרי האתגר- הצטרפו לעמוד של הפוד באינסטגרםhttps://www.instagram.com/intome_by_vachtelit?igsh=MWNzdGNxMXhtZDNtSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אנחנו רוצות תוצאות.אנחנו מזמנות תוצאות.ואנחנו רואות תוצאות.אבל מה שאנחנו לא רואות זה את הדרך.ואז כשהיא מגיעה, ויש תהליך, ויש בטן, ויש מאמץ, ויש נפילה והתבחבשויות, אנחנו חושבות מיד שנכשלנו- כי ״היי זה לא הולך חלק״.התרגלנו לשאוף רק לתוצאה, למכירה הגדולה, לטבעת על האצבע, לגוף החטוב והמעוצב.אבל בדרך לגוף אליו אתן שואפות, בדרך לזוגיות המיטיבה ובדרך לסטארט אפ הנכסף- יהיו מאמצים, יהיו כשלונות ויהיו שברונות לב.אז רגע לפני שאתן מרימות ידיים, תציצו במראה, תנו לעצמכן חיוך, ליחצו פליי ובואו להקשיב לפרק, ולהמשיך. גם אם הדרך לא חלקה. בדקה 39:00 מחכה לכן שבוע 7- שיקום תחושה של קשר- בתהליך המשותף שלנו עם הספר של ג׳וליה קמרון- דרך האמן כל הפרטים מחכים לכם בעמוד של הפודקאסט באינסטגרם-https://www.instagram.com/intome_by_vachtelit?igsh=MWNzdGNxMXhtZDNtSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הדוש החדש כבר לא ״לא מתקשר יום למחרת ונעלם״. להיפך. בלאב בומבינג מדובר בבחור שיום למחרת יבטיח לך הרים וגבעות, יתכנן איתך עתיד מזהיר, יגרום לך להאמין שזה הדבר שחיכית לו ואז בשנייה שתסכימי לראות ולקבל את כל מה שהציע- הופ. הוא יחליט שהוא לא ממש שם וזה לא באמת ״זה״. איך נדע לזהות בין לאב בומבינג לבין התאהבות אמיתית? למה כל כך קל ליפול ללאב בומבינג? למה הגבר (או האשה) עושה את זה? האם זה בכוונה ובמודעות או מנגנון הגנה?איך ולמה התקשורת והחברה אשמה?והכי חשוב איך לקרוא ולהתמודד עם רגע הדחייה. עם הנפילה מהגובה וההלקאה העצמית שמגיעה. כן גם אם אתן בזוגיות- אתן תרצו להאזין לפרק הזה כדי לדעת איך לדבר עם חברות שלכן ולא להוריד להן את הבטחון כשתמהרו להיות חברות טובות ולהכריז- ״הוא אפס״. ליחצי פליי ובואי להקשיב לפרק המלא, מבטיחה לך שאני לא איעלם רגע אחרי 🤍 ולמי שאיתי במסע האמן- בדקה 50:05 מחכה לכם שבוע 6- שיקום תחושה של שפע.ההסבר המלא מחכה בעמוד הפודקאסט https://www.instagram.com/intome_by_vachtelit?igsh=MWNzdGNxMXhtZDNtSee omnystudio.com/listener for privacy information.

חזרת החטופים, בתקווה לסיום המלחמה הציפה רגעי אושר עילאיים, שלא בהכרח מתפרשים בגוף שלנו כשמחה טהורה ודווקא אז מתחילה חרדה, צפים הקשיים, הכאב והבלבול. ולצד כל זאת רגעי האשמה של ״זה מה שרצית כל הזמן, אז איך זה שאת לא שמחה״? זה פוגש אותנו בכל מיני רגעי אושר בחיים- מזוגיות חדשה, ללידה מרגשת, קידום בעבודה ועוד ועוד.אז למה קשה לנו להיות מאושרים? מה זו כירופוביה, הפחד מאושר ואיך נלמד לווסת להכיל ולהבין שמותר לנו להיות מאושרים?ליחצי פליי ובואי להעמיק את תחושות האושר.וכמובן לקראת סוף הפרק, בדקה - 43:32 מחכה לכם שבוע 5 של דרך האמן אז בוא נמשיך את המסע ביחד 🤍See omnystudio.com/listener for privacy information.

Fear of missing out הפחד מלפספס נוהל אותנו כל החיים- פשוט בשמות אחרים- הרצון לרקוד על כל החתונות, ולהיות בטוח שהדשא של השכן יפה יותר. אבל הטכנולוגיה וההצצה האינסופית לחיים של אחרים הגדילה לעשות ופיתחה אצל כולנו את הפחד לא להיות חלק, את הפחד לפספס, את הלחץ והסטרס שעודף המידע מציף לנו ואז נולד ה Jomo ההנאה שבפספוס. ועדיין עם כל הבחירה במעשיי, בעצם ההגדרה ההנאה שבפספוס קיימת השוואה, קיימת תחרות וקיימת שאלת השייכותוכדי להרגיע את הלחץ, את ההשוואה את תחושת החרם המודרני, כדי למצוא את האותנטיות שלי על פני השייכות, אני מציעה שנלמד פשוט להנות מהבחירה שלנו. בלי לפחד ובלי לפספס. אז אמנם אתן תפספסו משהו אחר בזמן שתאזינו לי- אבל בוא לבחור, ללחוץ פליי וללמוד איך להרגיע את הפומווב 38:50 מחכה לכם המשך המסע שלנו- שבוע 4 של דרך האמן ממשיכים 💜See omnystudio.com/listener for privacy information.

רגשתן מוצפות לאחרונה? כאילו הכל גדול ומבלבל ולא הבנתן למה? כי אני הרגשתי ככה, ואז נתקלתי בהסבר של נלי מירה רובין, אסטרולוגית ושחקנית שהסבירה למה גורמים ליקויי החמה והירח שכל כך נהנו לצלם יפה יפה, אבל מה זה עושה בנפש פנימה, זה מה שמעניין. לכבוד השנה החדשה, הזמנתי את נלי לספר לנו מה מפת הכוכבים מבשרת לנו על תשפ"ו, מה יקרה אצלנו במדינה, להסביר לנו מהי אסטרלוגיה ואיך לעבוד עם הכוכבים.וכבונוס- לכל המסוקרנות- נלי הכינה לי מפה, שדרכה תוכלו לצלול ולגלות עוד קצת עליי, וגם עליכן על הדרך. אז יאללה ליחצי פליי ובואי לגלות את הכוכב ששולט במפה שלך.מזכירה לכן שאנחנו ממשיכות במסע שלנו בדרך האמן, ב1:19:03 מחכה לכן הסבר על השבוע השלישי, אז קדימה לצאת לבילוי אמן, להמשיך לכתוב ובואו נפתח את היצירה ביחד. כל מי שמעוניינת להצטרף לאתגר- אני וכל המשימות וההסברים מחכים לכן בעמוד של הפודקאסטhttps://www.instagram.com/intome_by_vachtelit/לעמוד של נליhttps://www.instagram.com/nellymirarubin/See omnystudio.com/listener for privacy information.

מי כאן מתכוננת לצום? תכננה היטב מה תאכל לפני, מה תאכל אחרי, התאבזרה בספרים ומחכה לשנת ישרים כדי להתעורר בצהריים, לשמוח שכל הצום מאחורייך ולהתגאות שעמדת במשימה?אז אני מתנצלת להרוס לכן את הכיף, אבל לצום 25 שעות זה לא אתגר וזו לא משימה באח הגדול. החשיבות של יום כיפור מזמינה אותנו ליום אחד בלבד לצום מכל הגירויים החיצוניים, מכל ממסכי התודעה, מהמסכים, מהשופינג, מהגלילה האינסופית, מהאלכוהול והסמים, מהבריחה אל הספורט, מהאכילה הרגשית ומהניתוק שבשינה ופעם אחת בשנה במקום לכסות ולמלא את הבור, במקום להתעלם ממנו ולברוח- לעצור, להקשיב, להתבונן ולהרגיש. בלי קשר לעונש, לספר בו שמך נכתב והחלטות הרות גורל נעשות, ליחצי פליי ובואי להקשיב לפרק. להתבונן על יום כיפור השנה קצת אחרת ואולי אפילו לקחת כמה רגעי כיפור אל תוך חיי היום יום.See omnystudio.com/listener for privacy information.

ראש השנה בפתח- החלטות, חשבון נפש, רשימות, מה עשינו, מה לא, הלקאה עצמית, הבטחה לשינוי והופ- חזרה לשגרה.כולנו מכירות את הלופ הזה שקורה לנו בפתח שנה חדשה ובתאריכים סימבוליים שמבקשים מאיתנו לחשב מסלול ולקחת החלטות על איך אנחנו רוצות שהעמוד הראשון בספר של השנה ייראה.אז הפעם החלטתי לעשות מעשה!כמו שאני תמיד אומרת ״זה לא יהיה בסדר, זה נעשה שיהיה בסדר״. אז זה לא שיקרה שינוי, זה שאנחנו נעשה וניצור ונזיז ונגרום לשינויים קטנים לקרות בדרך שנצעד בה ביחד, והיום אנחנו עושות את הצעד הראשון.לפני 12 שנים ביצעתי את ספר ההדרכה ״דרך האמן״ וחיי השתנו מן הקצה אל הקצה. ממלצרית בברים ומדריכה במוזיאון הגעתי בבת אחת לראיין את גל גדות. מאז כל פעם שאני מרגישה קצת תקועה, קצת חסרת כיוון, קצת מבולבלת ושחוקה אני חוזרת לתרגילים מהספר האייקוני של ג׳וליה קמרון והפעם החלטתי שאני לוקחת אתכן איתי אל המסע.כל שאתן צריכות זה מחברת ושעה ביום שהיא רק בשבילכן, הפרק הזה אני פורטת לכן את התהליך ומסבירה מה יקרה במסעובמשך 12 שבועות בסוף כל פרק אתן תקבלו את המסר וההסברים לשבוע הקרוב ותוכלו גם לעקוב אחרי העמוד של הפודקאסט באינסטגרם בשביל לקבל את כל הפרטים ולתחושת ליווי מלאה.זה באמת לא דורש הרבה, רק רצון ואהבה לעצמך 🤍בואי נסיר את האבק מהרצון, ונגלה את התשוקה שלך בחיים ולחיים. ליחצי פליי ובואי נצעד ביחד אל עבר שנה מלאת יצירה, כוונה ועשייה ונגרום לשנה הזאת להיות הכי טובה. זה בידיים שלנו.לינק לעמוד האינסטגרם של הפודקאסט https://www.instagram.com/intome_by_vachtelit?igsh=MWNzdGNxMXhtZDNtSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אולי כלום ואולי עולם, אבל אם לא ננסה ואם לא ניתן צ׳אנס לא נדע לעולם.אחרי שבפרק הקודם למדנו לשחרר היאחזות בתוצאה, במטרה, הפעם נלמד איך להנות מהדרך, איך לתת למזל להאיר לנו פנים ולמשוך אותו לכיוונו.כן, זה אפשרי! אנחנו חיים בעולם תכליתי, רודפים אחרי היעד הבא, אחרי השגת המטרה, מתעלמים מקולות הרקע ואפילו מתייחסים אליהם כרעשים.ומה אם נסכים לפנות זמן, להתעניין, לפתוח את הידיים לרגעים חדשים, להזדמנויות, נגיד ״כן״ ונדבר אפילו עם זרים. מי יודע איזה עולם חדש ייפתח כשנגיע משוחררים בלי מטרה, רק לשם ההגעה.הפרק של היום מדבר על סרנדפיטי- על הרגע בו הסכמנו להתמסר לרגע, ובלי לתכנן את התוצאה או להתכוונן אליה, היא הגיעה כשהכי לא ציפינו לה.אז יאללה ליחצי פליי אולי אפילו בלי להבין עד הסוף, ומי יודע מה תגליSee omnystudio.com/listener for privacy information.

״מה הבעיה? פשוט שחררי״איזה משפט מעצבן, אה? לא רק שהוא לא עוזר ושאין לנו כפתור שחרור, זה רק מחזיק אותנו חזק יותר ותוקע אותנו בהיאחזות ובחוסר השחרור.למה כל כך קשה לנו לשחרר? אחת מהסיבות היא שאנחנו חושבים שלשחרר אומר להיכשל.אז כבר פה- בוא נשים דברים על דיוקים:לשחרר לא שווה לוותר. להיכנע לא שווה כישלון.כשאנחנו מצליחות לשחרר, משהו חדש יכול להיוולד. זה לא כישלון, להפך. זה סימן שהקשבנו פנימה.אבל למה זה כל כך קשה לשחרר? מאיפה זה מגיע? ואיך בכל זאת אפשר?תלחצי פליי ובואי נתחיל לשחרר ונפנה מקום לדברים חדשים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

לכל אדם יש לפחות שתי עצירות של התבוננות על חייו, בתחילת השנה וביום ההולדת, רגע של רפלקציה על חייו הרבה פעמים נתעסק במה היה ומה עוד לא. ואני בחרתי לעצור ולהסתכל על מה שכן נכנס לחיי, מה השתנה לאורך השנים, ומה הייתי שמחה אם הייתי יודעת או שומעת שנים לפני, אז ארזתי הכל בסרט יפה והחלטתי לכבוד יום ההולדת שלי, לתת לכם את הרגעים האלה שלי- במתנה. ליחצו פליי ובואו לחגוג איתיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

את הפרק הראשון של הפודקאסט הקדשתי לקושי האישי הכי גדול שלי- דחיינות. דחיינות מתוך פחד, מתוך פרפקציוניזם, מתוך חוסר ידיעה איך ומה. ולמרות הרבה תרגילים ודרכים שהצגתי לפתור זאת, אני מאמינה שאין חכם כבעל ניסיון ולכן הזמנתי את הדר דנן- האנשת מותג, שתיתן לנו את הכלים שלה להצלחהותסביר לנו איך הפכה משחקנית כושלת שמתפרנסת מהחלפת טיטולים לתינוקות עם מינוס של 20 אלף שח, לחברה בע״מ עם 40 עובדים תחתיה ומחזור חודשי של 300,000 ש״ח.איך היא עשתה את זה? ליחצי פליי ובואי נשאב ממנה השראהלעמוד האינסטגרם של הדר דנןhttps://www.instagram.com/hadar_danan?igsh=MTA4NWV5MHF3OXZpbQ== See omnystudio.com/listener for privacy information.

“נו, באמת חשבת שזה יצליח?”“אני אומרת את זה לטובתך, אולי כדאי שתחשבי שוב.”“וואי פעם היה כיף איתך, הפכת להיות כבדה״מכירה את המשפטים האלה? את תחושת הכיווץ בבטן שהם עושים לך?אלו משפטים של אנשים רעילים. לא רעים. רעילים.יש את המקטינים, שתמיד מוצאים דרך להוריד אותך חצי מדרגה.יש את המזלזלים, שגורמים לך להרגיש פחות טובה.יש את אלה ששמים לך מקל בגלגלים, במסווה של דאגה.ויש את אלו שהם כמו שואבי אבק- סוחטים לך את כל האנרגיה והזמן.מכל מפגש עם אנשים רעילים, את חוזרת תשושה, חסרת בטחון וחסרת אנרגיה. וכל זה בלי לשים לב.למה? כי הם לא תמיד רעילים ולא רעילים לכולם.כי זה רעל שמטפטף לאט- מילה פה, עקיצה שם. עד שיום אחד את קולטת שאת פחות מאמינה בעצמך, פחות סומכת על ההחלטות שלך, פחות את.מתי זו דאגה ואכפתיות ומתי זה רעל?מתי זה צורך בעזרה ומתי זה ניצול וזלזול?איך נזהה אנשים רעילים? האם ואיך נצמצם אותם מחיינו? ומתי גם אנחנו היינו רעילות? ליחצי פליי ובואי ננקה את הרעל.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שירלי לוי היא אחת מיוצרות התוכן הראשונות בישראל, ככל הנראה הראשונה שהלכה ודיברה לעצמה תוך כדי צילום סלפי כשאחרים חשבו שזה מוזר, אבל היא המשיכה. למה? כי לה זה עשה טוב.היא ידעה לנטרל רעשי רקע ולהקשיב חזק פנימה.בתוך כל ההומור, הלייקים והעולם הכביכול חומרי ומזויף, כדי להצליח חייב להיות בסיס של אמת וחייבת להיות יציבות.שירלי לוי משילה את הצחוק, נותנת לדמעות להגיע ומעניקה לכולנו צלילה אל תוך נבכי נפשה ברגע פרטי שהיא חושפת בפרק. ליחצי פליי ובואו לרכוש כלים לצליחת משברים ולחיזוק האמונה בדרך שלכן.לעמוד האינסטגרם של שירלי-https://www.instagram.com/shirlilevi1234?igsh=MTUwN2dkbmk0Mm96cQ==See omnystudio.com/listener for privacy information.

באופן מפתיע ועצוב מאוד, השבוע נפרדנו מהשחקן האגדי אלון אבוטבול. הפרידה שלו גרמה לי להיזכר בשני המפגשים שהיו לנו שאמנם היו רק שניים אבל הותירו חותם משמעותי ולימדו אותי את השיעור הכי חשוב לחיים. לכבוד הפרק צללתי לעוד כמה רגעים שלימדו אותי על בשרי שיעורים לחיים.איך אמיר פרישר גוטמן לימד אותי לבקש סליחה ולהניח לשיפוטיות איך גל גדות לימדה אותי לראות את האחר ואיך אלון אבוטבול לימד אותי צניעות, ענווה והקשבה ולמרות שהוא היה הכוכב הגדול הוא זה שגרם לי ולאחרים לזרוח.תודה אלון אבוטבול על היותך, לך לחקור את הנשמה הגדולה שלך 🙏See omnystudio.com/listener for privacy information.

רובנו מקיימות יחסי מין בלי לשאול את עצמנו אם נעים לנו. למדנו לשתוק כשלא מתאים, לזייף כדי לא לאכזב, ולהרגיש אשמה כשכן רצינו.התרגלנו לחשוב שסקס זה משהו שצריך לעשות, שאורגזמה היא הצלחה, ושעוד מספר ברשימה זה איום ונורא. סליחה? מה?!החברה מדברת על סקס בזוגיות בריאה, אבל מתעלמת ממיניות ברווקות- כאילו עונג זה פריבילגיה של קשר.אז מה עושות רווקות, למה צריך להוציא מילים כמו שרמוטה וwalk of shame מהלקסיקון, ואיך להתחיל להתחבר לעצמך וליהנות.הזמנתי את לירי אוזן מנחת הפודקאסט ״מין הראוי״ לשיחה פתוחה, כנה, נוקבת, על כל מה שלא מדברים עליו- עונג, גבולות, רצון, יזיזות, סטיגמות, ובחירה מחדש.למה נשים לא גומרות. למה הן מרצות. ואיך יוצאים מזה.לאינסטה של לירי:https://www.instagram.com/lyri.uzan?igsh=MTd6b21jcGZlczlzaw==לאינסטה של אפרת-https://www.instagram.com/vachtelit?igsh=ZGNxYmV6ZmNmdmFsSee omnystudio.com/listener for privacy information.

לפני הכל בוא נתחיל מהבילבול הכי גדול בסביבה-מהו דימוי גוף חיובי?האם זה אומר שאני חושבת שהגוף שלי יפה? האם זה אומר שאני שלמה עם הגוף שלי למרות שהוא לא הכי יפה?אלו חלק מזה, אבל דימוי גוף חיובי זה אומר שאת חושבת ומבינה שלגוף שלך מותר להנות, ולך מותר לשמוח בלי הגבלות.זה לטפח חמלה ואהבה עצמית שלא קשורה בסביבה, בדעות החברה, לא במה יחשבו עליי ובלהחזיר את הכוח למחשבות שלך על עצמך. וכן, לשנות את החשיבה שלך אל עבר דימוי גוף חיובי זה בהחלט משהו שהוא אפשרי.איך? ליחצי פליי להאזנה, קבלי את כל הטיפים ואחרי זה תבטיחי לי שפשוט תשימי בגד ים ותלכי ליםSee omnystudio.com/listener for privacy information.

קרה לך שקרה לך מקרה מבאס, עצוב וכואב, וחברה ניסתה לעזור והרגיעה במשפטים כמו ב״יהיה בסדר״, ״תסתכלי על חצי הכוס המלאה״ ולמרות שאת יודעת שיהיה בסדר ומוקירת תודה על מה שכן יש לך. הרגשת נורא בזמן העצה שלה? הרגשת פתאום לבד, מוצפת וחנוקה?זה בגלל שזו היתה חיוביות רעילה. כן, יש דבר כזה. הוא לא מגיע לרגע ממקום רעיל ומכוון, אבל עם המון כוונה טובה הוא עושה המון המון נזק.ובפרק הזה נלמד למה להסתכל על חצי הכוס המלאה ולחשוב מחשבות טובות ולהבטיח שיהיה בסדר, זה לא הדבר הכי נכון לעשות.בפרק הזה נבין: * מהי חיוביות רעילה ואיך היא מתבטאת בחיי היומיום שלנו. * למה היא בעצם מזיקה, ואיך היא פוגעת ביכולת שלנו להתמודד באמת עם כאב וקושי. * איך להגיב נכון כשאנחנו ואחרים עוברים תקופה קשה, בגישה אמפתית ומכילה. ולמה אנחנו נופלים למלכודת של חיוביות רעילה, ומהן ההשלכות האמיתיות.מוכנה להפסיק לדכא רגשות ולתת מקום אמיתי לכל מה שהחיים מביאים איתם? אז יאללה ליחצי פליי ובואי להאזין לפרק הכי חיובי שיש ;)See omnystudio.com/listener for privacy information.

האם זה הגיוני בכלל לצפות מעצמנו לעבור ממצב קיצון לחיים כרגיל?אז לא, הגוף לא עובד עם כפתורי ON ו-OFF.הוא זוכר. הוא מגיב. לפעמים הוא מחכה. ואז, כשהכול “נגמר”, זה פתאום מתפרץ.המלחמה שמה לנו זרקור על המעבר החד הזה, אבל הוא קורה לנו גם בחיים בהרבה רגעים קטנים שאנחנו לא שמים לב ואנחנו מתעלמים ומפספסים.אז איך יכול להיות שדווקא כשיש שקט- מגיעה העייפות, החרדה, הדיכאון?למה דווקא אחרי שהצלחתי, כשהכול הסתדר, דווקא אז הלב נשבר והריקנות מגיעה?בואי ליחצי פליי ונעבור את המעבר הזה ביחד.See omnystudio.com/listener for privacy information.

כולנו מכירות את אריאל, בת הים הקטנה. זו שמכרה את קולה למכשפה, זו שלימדה אותנו כביכול שגברים שונאים אשה שמפטפטת. זו שהמרתה את פי אביה, ועברה מבית האב לבית הבעל, ושמה שעניין את העולם לגביה זה שהיא יפה.אבל אני רואה באריאל מישהי אחרת. איך דווקא היא שלקחו לה את הקול, מלמדת אותנו יותר מהכל להקשיב לקול שלנו. לדעת מה אנחנו רוצות, ולדבוק באמת שלנו, בלי רק מה נכון לסביבה, לחברה או לאבא שלנו.זה לא פרק על נסיכות ולא על אגדות ילדים. זה פרק עלינו.על כמה אומץ צריך כדי לבחור בעצמנו, גם אם זה אומר לאבד הכול רגע לפני שמוצאים אותנו באמת.על להיות נאמנה למה שמבעבע מבפנים, גם אם זה לא נוח לאף אחד אחר.והיא אפילו קשורה לחודש הגאווה ולשינוי הצורה שאריאל מובילה ובוחרת שלא להמשיך כפי שנולדה.אז ליחצי פליי ותצללי ביחד איתי לתוך הים ונגלה עולם. ** עמוד חדש לפודקאסט- מוזמנות לעקוב ולהצטרף למסע https://www.instagram.com/intome_by_vachtelit?igsh=MWNzdGNxMXhtZDNtSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אז טסתי להודו לחודש לבד. בלי תכנון אפילו של באיזה מלון אישן. כולם שאלו אותי שאלה אחת שחזרה על עצמה- איך את לא מפחדת?אז אני כן מפחדת וזהירה, אבל אני הרבה יותר מפחדת לא לחיות ולא לחוות את החיים שלי ואת הרגע הזה, לא להקשיב לקול שלי ולא לעשות ורק לרצות.הדבר הכי חשוב שלמדתי ושנלמד מטיול לבד- זה לחדד את האינטואיציה, לסמוך על עצמנו ולהקשיב לקול הפנימי להבין מתי ומה אני רוצה ולא איך ואת מי אני מרצה. מפגש עם תרבויות, אינספור סלפיז עם הודים נרגשים, טעמים, לכלוך, צבע, המון חיות ומרחבים פתוחים שהכל השתקף בלב ובחוויה הפנימית שרק חיזקה את האינטו-מי. למה? ליחצי פליי והקשיבו לפרק ותתחילו לחיות כבר עכשיו גם אתן את החיים מכל הלבSee omnystudio.com/listener for privacy information.

פסח נחשב לתחילת השנה לפי המסורת הדתית, זמן לידת עם ישראל, שמסמל את היציאה מעבדות לחירות.עם בוא האביב, ההתכנסות של החורף משילה עצמה ומגיעה הפריחה. וכמו עונות השנה, גם אנחנו משילים הרגלים ישנים, משחררים היאחזויות וקשרים לא מיטיבים, ומגיעה תחושה של שינוי, צמיחה ופריחה.זה הזמן שלנו בו אנחנו יוצאים מעבדות לחירות, בו אנחנו רוצות לבחור מה נכון וטוב לנו, ובשביל לעשות את זה הכנתי פרק בהשראת הסדנה של המנטור הבינלאומי דין גרסיוזי- האסטרטגיה לשנה טובה ומצליחה. יש כאן דיוקים ממש חשובים, אז ליחצי פליי ואמן שנתחיל ליישם הוקלט ובושל ב ביזי פודקלאב See omnystudio.com/listener for privacy information.

הג׳ינס הזה שיושב לך בארון, מחכה שהוא יחזור לאופנה או מחכה שתגיעי ליעד לרגע בו תגיעי למידה שלו?תזרקי אותו!למה לנו לשמור דברים בתוך הארון שלנו, בתוך הבית שלנו, שמזכירים לנו שאנחנו לא טובות מספיק? בואי נשחרר ונצמח משם.כי אם נשחרר, נפנה מקום לדברים חדשים שייכנסו אלינו. המוטו הזה תקף לכל דבר בחיים שלנו, מעבודה, דרך חברים ועד זוגיות, והוא בהחלט לא דבר שקל ליישום, אבל במקום להתחיל ולתרגל את אותו השחרור, את אותה הפרידה ושינוי האנרגיה הוא בבית שלנו. בסדר החיים שלנו.לכבוד סדר פסח, אלי מאור, יועצת מוסמכת לסידור וארגון הבית בשיטת קון מארי ובשיטת המינימליזם הגיעה לפודקאסט לתת לנו את כל הטיפים לסידור וארגון נכון, ולהסביר לנו איך בית מסודר, עוזר לנו לנפש מסודרת ולהיכרות טובה יותר עם עצמי. לאינסטגרם של אלי מאור-https://www.instagram.com/elimaor?igsh=MWZyZWphNzRzN2U4Yg==לאינסטגרם של אפרת-https://www.instagram.com/vachtelit?igsh=ZGNxYmV6ZmNmdmFs הוקלט ובושל ב ביזי פודקלאב See omnystudio.com/listener for privacy information.

איזה דבר מוזר זה שיש לי שייכות למילה אנס. משהו בלהגיד את זה, לכתוב את זה, להודות בזה קשה לי יותר מהכל. הדבר האחרון שאני ושקורבנות תקיפה מינית רוצות זה שזה יהיה קשור אליהן.מכאן נובעת הסיבה הראשונה של #לאהתלוננתי כי אנחנו בהדחקה והכחשה שדבר נורא כזה קרה.ביום שהסכמתי להודות ביני לבין עצמי שזה קרה-הסכמתי גם לסגור מעגל ולהתעמת איתו. ממש כמו בסוף הסרט- החלטתי לעצב את גורלי ולתכנת את הקודים ההתנהגותיים שבתוכי.לא עוד לעצום עיניים, לא עוד לשתוק, התעוררתי אחרי 14 שנה והתעמתתי עם מי שאנס אותי בסם האונס.הפרק הזה הוא גם פריקה ושחרור בשבילי אבל יותר מהכל הוא בשבילכן כדי לדעת שאתן לא לבד, להבין איך אפשר להציב גבול ולהתעמת בלי לחשוש, ואיך כל דבר בזמנו וכשנוח לך. בואי להאזין ובבקשה תעבירי הלאה ובואי ביחד נעלה מודעות ונשים סוף לסם האונס.קו לסיוע קורבנות תקיפה מינית- 1202הלובי למלחמה באלימות מיניתhttps://www.instagram.com/thelobbyssvag?igsh=cWczNHZwOXd5cDhjאל תישארו עם זה לבד. הוקלט ובושל ב ביזי פודקלאב See omnystudio.com/listener for privacy information.